"יש מקום לבחון בזהירות רבה את הזיהוי שנערך על-ידי עדי ראייה ולסייג את משקלו הראייתי של זיהוי זה. זאת, בעיקר כאשר אין היכרות משמעותית מוקדמת בין העד המזהה לבין החשוד". כך סבורה הוועדה הציבורית למניעת הרשעות שווא, אשר פרסמה היום (יום א', 8.9.19) דוח ביניים ראשון, העוסק בזיהוי בידי עדים.

הוועדה הוקמה אשתקד בידי השרה דאז, איילת שקד. בראשה עומד שופט בית המשפט העליון בדימוס, יורם דנציגר (אשר סבור היה שיש לזכות מחמת הספק את רומן זדורוב). סגן היו"ר הוא פרופ' אורן גזל-אייל, מומחה לפלילים מאוניברסיטת חיפה. יתר החברים בוועדה: פרקליט מחוז חיפה, עמית אייסמן; ראש חטיבת החקירות, תת-ניצב דודו בואני; ראש חטיבת התביעות, תת-ניצב דדו זמיר; המשנה לסניגור הציבורי הארצי, ענת הורוויץ; שר המשפטים לשעבר, דוד ליבאי; והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים פליליים, עמית מררי.

עוד ממליצה הוועדה, כי זיהוי של חשוד במסדר תמונות יהיה לרוב בעל משקל של ראיה מסייעת בלבד, אלא אם מדובר בהיכרות ממושכת קודמת בין העד לבין מבצע העבירה. לצד זאת, היא ממליצה להעדיף בדרך כלל מסדר זיהוי תמונות ולבצע מסדר זיהוי חי רק כאשר יש לכך הצדקה מיוחדת - תוך שימת לב לסיכון הגבוה יותר לטעויות זיהוי כאשר מדובר בתמונות. עוד היא ממליצה שכל עד ישתתף במסדר זיהוי אחד בלבד.

הוועדה מצביעה על גורמים המחלישים את עוצמת הזיהוי בידי עדים: מתחת לגיל 15 ומעל גיל 60, ראייה לקויה, השתייכותו של העד לקבוצה אתנית שונה משל החשוד, תנאי תאורה וצפייה לקויים בזירת העבירה, צפייה של העד בחשוד ממרחק רב וזיהוי הנעשה יותר משעות ספורות לאחר האירוע. במקביל היא מצביעה על גורמים המחזקים את הזיהוי: היכרות מוקדמת משמעותית בין העד לחשוד, הוכחה לכך שהעד ניחן ביכולת זיהוי גבוהה, צפייה בחשוד במשך זמן רב וממרחק קצר וזיהוי שעות ספורות לאחר העבירה.

לגבי מסדרי הזיהוי החיים, ממליצה הוועדה שהם ייערכו בידי שוטר שאינו יודע מי מבין המשתתפים הוא החשוד. ייאמר לעד במפורש, כי ייתכן שמבצע העבירה אינו ניצב לפניו, ויובהר לו שהמשך החקירה אינו תלוי ביכולתו לזהות את החשוד. הוועדה ממליצה לתעד בווידאו את מסדרי הזיהוי החיים. עוד מומלץ להעביר הכשרות מקצועיות בנושאי זיהוי לכל המעורבים בתהליך - שופטים, פרקליטים, תובעים, סניגורים ושוטרים.