המדינה לא הפיקה לקחים מהכשלים החמורים במיוחד שהתגלו בחקירתו של סולומון רדאי, אשר זוכה בעטיים מרצח חברתו. כך עולה מפסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, אשר הורה למדינה לפצות את רדאי ב-600,000 שקל - כמעט הסכום המירבי שמאפשר החוק.

רדאי זוכה לאחר 4.5 שנות מעצר, שכן בית המשפט קבע, כי משקל הודאתו בפני המדובב הוא דל ואפסי, וכי משקלן של העדויות לפיהן נראה עם המנוחה סמוך להיעלמותה הוא נמוך ודל. בפסק הדין נקבע, כי בחקירת התיק נפלו תקלות קשות וחמורות, כולל בעניין הפעלת הסוכן המשטרתי שפעל כמדובב, אמצעי חקירה פסולים שהופעלו נגד שתי עדות הראייה ואי חקירת טענת האליבי שהעלה רדאי. בית המשפט המליץ לגורמי החקירה והתביעה לבחון מחדלים אלו ולהפיק לקחים ככל הנדרש. (ראו קישור משמאל).

סגן נשיא בית המשפט, יורם נועם, אומר כעת (יום ד', 23.10.19), כי הוא ועמיתיו ביקשו לקבל מהמדינה דיווח על הפקת הלקחים. בתשובה נמסר, כי התקיים דיון בפרקליטות על פסק הדין המזכה, וכי הפרקליטות העבירה אותו למשטרה. "לא דווח כי יצא מסמך כלשהו בכתב, בין על-ידי הפרקליטות ובין על-ידי המשטרה, הן לשם הפקת לקחים, והן לצורך הנחיית הגורמים המתאימים, ובעיקר במשטרה, למניעת תקלות, חלקן חמורות, כמו אלו שנתגלו בחקירת תיק זה", כותב נועם.

המדינה גם התנגדה לבקשתו של רדאי לפצות אותו על מעצרו והאישום נגדו, בנימוק שהייתה הצדקה להגשת כתב האישום נגדו. אולם נועם מדגיש, כי בניגוד לכך - "המשקל הדל והאפסי של התשתית הראייתית המפלילה, בא לידי ביטוי כבר בעת הגשת כתב האישום, והכרסום בתשתית גם התעצם תוך כדי ניהול ההליכים".

לדברי נועם, במקרה זה מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות הענקת פיצוי בגובה 90% מהסכום המירבי: "הנסיבות הקשורות בחקירה עיקרן: ליקויים, פגמים ותקלות בחקירה, הן בהפעלת המדובב, והן בחקירת שתי העדות שבעניינן הופעל לחץ בלתי סביר ופסול; מחדלי החקירה, ובכללם מחדל משמעותי של אי-חקירת טענת אליבי, וכן העדר תיעוד מלא של פעולות החקירה ואובדן חומר חקירה רב ומשמעותי; וכן העובדה שלבסוף נקבע, כי משקל הראיות הוא דל ואפסי - הכל כמפורט בהכרעת דין.

"לכך יש להוסיף גם נסיבות אישיות המצדיקות פיצוי, ובכללן: תקופת המעצר הממושכת - 1,643 ימים; הפגיעה בשמו הטוב של המבקש עת נעצר למשך כארבע שנים וחצי כחשוד ברצח, אגב הרחקתו ממשפחתו ומסביבתו הקרובה; הפגיעה הכלכלית הקשה - עת הופסקה העסקתו במקום עבודתו הקבוע; וכן המצוקות הנפשיות שבהן היה נתון בעקבות מעצרו הממושך, כאשר על-פי הנטען, והמשיבה לא חלקה על כך, גם נזקק לתרופות פסיכיאטריות בכלא". השופטים רבקה פרידמן-פלדמן ומשה בר-עם הסכימו עם נועם.