פול אנד בר. שירותים או מוניטין
|
|
דמי זיכיון ליצרן - חלק מהמחיר למכס |
קובע: יבואניות מותגי אופנה מובילים ישלמו מכס גם על דמי הזיכיון לבעלי המותגים ● פסק הדין ניתן בהתייחס למצב העובדתי בחנויות נאוטיקה, זארה, פול אנד בר ואחרות
דמי הזיכיון שמשלמים משווקי אופנה ישראלים ליצרנים בחו"ל מהווים חלק ממחיר הסחורה לצורך החיוב במכס. כך קובע (יום ג', 29.10.19) שופט בית המשפט העליון, עופר גרוסקופף. יצוין עם זאת, כי הפסיקה מתייחסת לנסיבות הספציפיות של המקרים שנדונו, וייתכן שתהיה שונה בנסיבות אחרות.
הערעורים עסקו בחברות SBN הלבשה וסופר ברנדס, המייבאות את מותגי נאוטיקה, NineWest, Easy Spirits, אן קליין ו-Keds; וחברת גוטקס, המייבאת מחברת אינדיטקס את מותגי זארה ופול אנד בר. היבואניות מוכרות את המוצרים בחנויות ייעודיות הנושאות את שמות המותגים. בית המשפט המחוזי מרכז (השופט שמואל בורנשטיין) קבע שיש להכליל במחירים לצורך המכס את דמי הזיכיון שהן משלמות לבעלי המותגים. גרוסקופף דחה את ערעוריהן, למעט לגבי Keds.
היבואניות משלמות מכס תמורת רכישת מוצרי האופנה, והמחלוקת הייתה לגבי התשלומים האחרים שלהן ליצרניות - דמי זיכיון הנגזרים מתוך מחזור המכירות בארץ. היבואניות טענו, כי דמי הזיכיון משולמים תמורת שירותים שהיצרנים מעניקים להם בארץ: קביעת עיצוב החנויות, סיוע טכני, הכשרת עובדים ועוד. רשות המיסים טענה, כי דמי הזיכיון הם תמורת השימוש במוניטין של המותגים, המהווים חלק בלתי נפרד מהמוצרים עצמם.
בדחותו את רוב הערעורים, אומר גרוסקופף כי קביעותיו של בורנשטיין מבוססות על ממצאים עובדתיים בנוגע לתנאי ההתקשרות בין היבואנים לבין היצרנים - ובכך אין מקום שיתערב. בנוגע ל-SBN וסופר ברנדס נקבע, כי הנחיות השיווק והניהול שנתנו להן היצרנים, מהוות תנאי לקבלת היתר להשתמש במותג בחנויות הקונספט, ולא שירות עצמאי שבעלות המותג נתנו לזכייניות, ושבעבורו שילמו להן בנפרד. לכן, מדובר בתשלום תמורת המוצרים ולא בעד השירות - והוא חלק מן המחיר לצורכי מכס.
גוטקס טענה, כי במרכז חנויות זארה ופול אנד בר לא עומדים המותגים, אלא המודל השיווקי של אינדיטקס, הכולל תחלופה מהירה של הסחורה. אולם גרוסקופף אומר שתיאורה אינו תואם את המציאות, והמוצרים מוכנסים לישראל כשהם נושאים את המותגים ומיועדים למכירה רק בחנויות הקונספט. אינדיטקס רק מעצבת את החנויות, בעוד כל השאר תלוי במותגים - ולכן דמי הזיכיון הם חלק בלתי נפרד ממחיר המוצר.
גרוסקופף קיבל את הערעור רק לגבי מותג Keds, שכן סופר ברנדס מייבאת אותו מיצרן הפועל עבורה במזרח הרחוק ולא מבעלת המותג. לאחרונה לא הייתה כל מעורבות בהליך העיצוב והייצור של הבגדים, ולכן דמי הזיכיון שולמו תמורת רישיון להשתמש בשמה - ומכאן שהם אינם חלק ממחיר הבגדים.
השופטים מני מזוז ודוד מינץ הסכימו עם גרוסקופף (אם כי מינץ סבר שיש לדחות גם את הערעור בנושא Keds). גוטקס חויבה בתשלום הוצאות בסך 65,000 שקל, SBN תשלם 50,000 שקל, וסופר ברנדס - 35,000 שקל. את היבואניות ייצגו עוה"ד גיל נדל, דייב זיתון, אורית חניה ואליס אברמוביץ, ואת המדינה - עו"ד יורם הירשברג.
הערעורים עסקו בחברות SBN הלבשה וסופר ברנדס, המייבאות את מותגי נאוטיקה, NineWest, Easy Spirits, אן קליין ו-Keds; וחברת גוטקס, המייבאת מחברת אינדיטקס את מותגי זארה ופול אנד בר. היבואניות מוכרות את המוצרים בחנויות ייעודיות הנושאות את שמות המותגים. בית המשפט המחוזי מרכז (השופט שמואל בורנשטיין) קבע שיש להכליל במחירים לצורך המכס את דמי הזיכיון שהן משלמות לבעלי המותגים. גרוסקופף דחה את ערעוריהן, למעט לגבי Keds.
היבואניות משלמות מכס תמורת רכישת מוצרי האופנה, והמחלוקת הייתה לגבי התשלומים האחרים שלהן ליצרניות - דמי זיכיון הנגזרים מתוך מחזור המכירות בארץ. היבואניות טענו, כי דמי הזיכיון משולמים תמורת שירותים שהיצרנים מעניקים להם בארץ: קביעת עיצוב החנויות, סיוע טכני, הכשרת עובדים ועוד. רשות המיסים טענה, כי דמי הזיכיון הם תמורת השימוש במוניטין של המותגים, המהווים חלק בלתי נפרד מהמוצרים עצמם.
בדחותו את רוב הערעורים, אומר גרוסקופף כי קביעותיו של בורנשטיין מבוססות על ממצאים עובדתיים בנוגע לתנאי ההתקשרות בין היבואנים לבין היצרנים - ובכך אין מקום שיתערב. בנוגע ל-SBN וסופר ברנדס נקבע, כי הנחיות השיווק והניהול שנתנו להן היצרנים, מהוות תנאי לקבלת היתר להשתמש במותג בחנויות הקונספט, ולא שירות עצמאי שבעלות המותג נתנו לזכייניות, ושבעבורו שילמו להן בנפרד. לכן, מדובר בתשלום תמורת המוצרים ולא בעד השירות - והוא חלק מן המחיר לצורכי מכס.
גוטקס טענה, כי במרכז חנויות זארה ופול אנד בר לא עומדים המותגים, אלא המודל השיווקי של אינדיטקס, הכולל תחלופה מהירה של הסחורה. אולם גרוסקופף אומר שתיאורה אינו תואם את המציאות, והמוצרים מוכנסים לישראל כשהם נושאים את המותגים ומיועדים למכירה רק בחנויות הקונספט. אינדיטקס רק מעצבת את החנויות, בעוד כל השאר תלוי במותגים - ולכן דמי הזיכיון הם חלק בלתי נפרד ממחיר המוצר.
גרוסקופף קיבל את הערעור רק לגבי מותג Keds, שכן סופר ברנדס מייבאת אותו מיצרן הפועל עבורה במזרח הרחוק ולא מבעלת המותג. לאחרונה לא הייתה כל מעורבות בהליך העיצוב והייצור של הבגדים, ולכן דמי הזיכיון שולמו תמורת רישיון להשתמש בשמה - ומכאן שהם אינם חלק ממחיר הבגדים.
השופטים מני מזוז ודוד מינץ הסכימו עם גרוסקופף (אם כי מינץ סבר שיש לדחות גם את הערעור בנושא Keds). גוטקס חויבה בתשלום הוצאות בסך 65,000 שקל, SBN תשלם 50,000 שקל, וסופר ברנדס - 35,000 שקל. את היבואניות ייצגו עוה"ד גיל נדל, דייב זיתון, אורית חניה ואליס אברמוביץ, ואת המדינה - עו"ד יורם הירשברג.
|
|
ע"א 450/17, SBN הלבשה ואח' נ' רשות המיסים / פס"ד | |
|
דמי הזיכיון שמשלמים יבואני אופנה ישראליים ליצרנים הבינלאומיים הם חלק ממחיר המוצר לצורכי מכס
|
עופר גרוסקופף, מני מזוז, דוד מינץ
●
בית המשפט העליון
|
||
|
|
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| דמי זיכיון ליצרן - חלק מהמחיר למכס |
| תגובות [ 0 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| חדשות נוספות ברשת |
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |

