|
הפקקים כאן כדי להישאר
|
|
בצלאל סמוטריץ'
|
|
כל מסע גדול מתחיל בצעד אחד קטן, וכל ההתחלות קשות * שר התחבורה פורש את חזונו לגבי התחבורה הציבורית ועונה לטענות שעולות לגבי הנר"תים (נתיבים רבי-תפוסה) החדשים
|
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
ניסוי חדש לביטול הפקקים
|
|
עידן יוסף
|
|
שר התחבורה מחליט להקצות בשלושה צירים מרכזיים נתיבי תחבורה ציבורית בהם יוכלו לנסוע גם מכוניות בהן יש כמה נוסעים * "הגדלת מקדם המילוי תביא לביטול הפקקים"
|
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ה-
OECD פרסם (יום א', 1.12.19) דוח חדש העוסק בדרכים להפחית גודש תנועה בישראל. מומחה מהארגון הציג את הדוח בכינוס בתל אביב שיזמה פיוצ'ר מוביליטי (Future Mobility IL), מטרת הדוח היא לשתף עצות ודרכים יעילות לסיוע בפתרון בעיית הפקקים המחריפה בישראל.
דוח ה-OECD מספק תובנות ומסקנות בנוגע ליעילות של מערכת אגרות גודש. בנוסף מציג את האופן בו יישמו מדינות וערים שונות את השימוש באגרות הגודש, אשר הוביל להצלחות בהפחתת הגודש. על בסיס אלה הדוח מציע אפשרויות לעיצוב מערכת אגרות גודש שיכולה להתאים לישראל.
המסקנה המרכזית מהדוח היא שמערכת אגרות גודש שמתוכננת היטב יכולה להקל על גודש קיים. שיפור התחבורה הציבורית במקביל ליישומה של האגרה יכול לסייע גם לצמצם את הגודש לטווח הארוך. הרווחים מאגרות גודש יכולים לסייע בהשקעה נוספת בתחבורה ציבורית. התשלום על השימוש צריך להיות מותאם לאפשרויות תחבורה שונות אותן רוצים לעודד כמו צוותאות (נסיעות שיתופיות) וחלופות אחרות לרכב כמו אופניים.
עיקרי מסקנות הדוח:
- הגודש צפוי להחריף בשל הגידול באוכלוסיית ישראל ובהכנסת אזרחיה. הכלי היעיל ביותר הקיים לניהול הגודש הרב הוא אגרות הגודש.
- ישנן שתי מערכות שיש לשקול כעת בישראל - חיוב בשלושה מעגלים סובבי תל אביב או חיוב בק"מ אחד מסביב לעיר שמחירו ישתנה בהתאם לגודש. אלה יכולים להוביל להפחתה ניכרת בגודש ולחיסכון בזמן.
- יש לבחון טכנולוגיה מבוססת נווטן (GPS) כדי להגביר את היעילות וכדי לאפשר גמישות בעיצוב אגרות הגודש ובהטמעתן.
- מערכת גבייה מתוכננת היטב תשפר את מצב הפקקים מיד, ובשילוב השקעה ופיתוח התחבורה הציבורית המצב אף ישתפר גם בטווח הארוך.
- יש לשקול הטמעת אמצעים נלווים לאגרות הגודש. אלה יכולים לכלול שיפורים בטווח הזמן הקצר באיכות שירותי האוטובוס, אמצעים להקל על נסיעות שיתופיות (שמוגבלות היום בשל אסדרה על הרווחים של ישומונים לנסיעות שיתופיות) וכן שיפורים בתשתיות לאופניים. אמצעים נוספים כוללים מתן אישור לרשויות מקומיות לגבות מחיר גבוה יותר עבור חנייה והסרת פטורים והטבות שונות במס המעודדים כיום שימוש ברכב פרטי.
- ההכנסות מאגרות הגודש יכולות להיות משמעותיות. הן יכולות לאפשר השקעה נוספת בתחבורה ציבורית. ההשקעה הכלכלית משמעותית בתחבורה ציבורית בישראל, וקישור בין הגבייה מהאגרות והתחבורה הציבורית יכול לסייע מאוד בשיפורה.
- שימוש בהכנסות מהאגרות כדי לצמצם את המס על כלי הרכב הפרטיים עשוי לסייע בשיפור דעת הקהל הציבורית ובקבלת הציבור את המהלך, אך עלול לצמצם את תרומת אגרות הגודש לסביבה ולמרכיבים נוספים במדיניות ניידות. תוצאת מהלך זה תהיה הפחתת מס נטו עבור הנוסעים מחוץ לאזורים ובשעות בהן קיים תשלום עבור נסיעה באזורים עמוסים, אך לא עבור אלה שמשלמים את האגרה עבור הנסיעה.
- ניתן להקל על קבלת המהלך בקרב הציבור ועל דעת הקהל הציבורית בנוגע אליו על-ידי שמירה על תקשורת פתוחה בין הציבור והקהילה העסקית וכן על-ידי שקיפות והסבר על מערכת הגבייה ועל הסיבות ליישומה.
"להפחית את הגודש בכ-50% בתוך שנתיים"
אלברו פריירה, מנהל בכיר, לימודי מדינות, המחלקה הכלכלית (OECD): "אגרות גודש עובדות אם הן מעוצבות ומתוכננות היטב ומלוות בחלופות שונות לרכב הפרטי וכן ההכנסות מהן מושקעות בשיפור התחבורה. בלונדון, במילאנו בסינגפור ובשטוקהולם אגרות הגודש הפחיתו באופן משמעותי את הגודש. ניו-יורק כרגע מתכננת תוכנית דומה גם כן. הדוח שאנחנו מציגים בוצע על-ידי מיטב מומחי ה-OECD בתחומי מדיניות מס, מדיניות סביבתית ומודלים של מדיניות תחבורה, מדיניות ציבורית וניתוח כלכלי. אנחנו מקווים שדוח זה יתרום תרומה משמעותית למחלוקת הציבורית בנוגע לפתרון בעיית הגודש הגוברת בישראל".
אורי יוגב, יו"ר פיוצ'ר מוביליטי: "הדוח חשוב מאוד ומחזק את המסר המרכזי שלנו - כדי לפתור את משבר הפקקים והגודש בישראל הממשלה חייבת להציג תוכנית כוללנית לשיפור התחבורה הציבורית, להחיל אגרות גודש, לפתוח את השוק לתחבורה שיתופית ולהשקיע בתשתיות אופניים. יישום מהלכים אלה יכול להפחית את הגודש בכ-50% בתוך שנתיים".
