הדס שטייף לא תועמד לדין

בד בבד לחקירת החשדות נגד ראש לשכת עורכי הדין, אפי נוה, נחקרה גם תלונתו שלו על פגיעה בפרטיותו, בשל מעורבות העיתונאית הדס שטייף וגורמים נוספים בלקיחת טלפונים סלולריים שלו וחדירה אליהם שלא כדין. שטייף קיבלה את הטלפון מ-חני נוה, אשתו בנפרד של נוה, והביאה לפריצה אליו. פרקליט המדינה, שי ניצן קובע(יום ג', 3.12.19), כי הגם שפרטיותו של נוה נפגעה קשות, הרי שאין מקום להעמיד לדין איש מהמעורבים.

חקירת החשדות נגד נוה נפתחה בעקבות פנייתה של שטייף אל גורמי אכיפת החוק. נוכח האינטרס הציבורי המובהק בבחינת חשדות לפגיעה חמורה בטוהר המידות בהליך מינוי שופטים, מסבירה הפרקליטות, לא ניתן היה להתעלם מפנייה זו, מה גם שבאותה עת לא היה ברור כיצד בדיוק מידע זה הגיע לשטייף.

המשטרה ביקשה מ-שטייף את החומר ואת הטלפונים שברשותה. שטייף
מצידה ביקשה "הגנה" לה ולנוספים שהיו מעורבים בהשגת הטלפונים והפקת החומר מתוכם. בשלב זה, טוענת הפרקליטות, לא ניתנה ל-שטייף הבטחה לחסינות, אך ניתנה הבטחה לבחון בהמשך את אי-העמדתה לדין. בכפוף להבטחה זו, מסרה שטייף את החומרים והטלפונים. בהמשך, נגבו עדויות משני גורמים שהעבירו אליה את הטלפונים והחומר, וגם חקירתם נוהלה תחת הבטחות דומות.

לדברי הפרקליטות, המשטרה לא עיינה בטלפונים, אלא קיבלה מבית היתר לחיפוש מצומצם וממוקד בטלפונים, במגמה לאתר מידע הנוגע אך ורק לחשדות שעלו. גם בהמשך החקירה, החיפוש בטלפונים נעשה באופן ממוקד ומצומצם, בהתאם לצרכי החקירה ולחשדות שעלו בלבד, וללא שנערך עיון בשיחות שאינן קשורות לחשדות, כגון שיחות הנוגעות ליחסי עו"ד-לקוח וכדומה, והכל בפיקוח בית המשפט. חיפוש זה העלה חלק ניכר מהממצאים שהובילו להכנת כתב החשדות נגד נוה וכרייף. הפרקליטות אומרת עוד, כי הפגיעה בפרטיותו של נוה צומצמה על-ידי העברת החומר רק לגורמי אכיפת החוק והוצאת צו איסור פרסום עליו.

בנימוקיה להחלטה שלא להעמיד לדין את שטייף והאחרים אומרת הפרקליטות, כי המידע שמסרה שטייף הוביל לחקירה חשובה ביותר בנוגע לטוהר המידות ביחס למינוי שופטים, ובלא פנייתה - הפרשה לא הייתה נחשפת. עיקרו של המידע שהוצא מהטלפונים לא פורסם ברבים, אלא שטייף העבירה אותו לרשויות. "אכן, אין בהחלטה זו כדי להקל ראש בחומרת מעשיהם של שטייף והגורמים שמסרו לה חומר זה, שפגעו מאוד בפרטיותו של נוה. עם זאת נמצא, כי היה מקום ליתן משקל נכבד יותר לשיקולים האחרים שפורטו לעיל - דברחי הפרקליטות".

עוד אומרת הפרקליטות, כי עדויות שלושת החשודים נגבו תחת "פיסקת חסינות", במסגרתה הובטח להם שלא ייעשה שימוש נגדם בדברים שימסרו בחקירה וכי תישקל האפשרות להעניק להם חסינות מפני העמדה לדין. ללא שימוש בעדויות אלה, קשה מאוד להעמיד לדין. כמו-כן, העמדתם לדין יכלה לעורר טענות ממשיות של הגנה מן הצדק.

לדברי הפרקליטות, דחיית פנייתה של שטייף בראשית ההליך עלולה הייתה להוביל לאחת משתי תוצאות: קיום תחקיר עיתונאי במקום חקירה משטרתית ופרסום ברבים של המידע הרלוונטי, תוך פגיעה קשה בפרטיות; או אי-קיום חקירה או תחקיר כלשהם, והותרת החשד הכבד שהתעורר לא מבורר. אף אחת מתוצאות אלה לא הייתה משרתת את האינטרס הציבורי, אלא להפך. לכן, לא היה מנוס אלא לתת לשטייף את אותה הבטחה מותנית ומסויגת שתאפשר את הפתיחה בחקירה יעילה.