מר גנץ, צפיתי בנאומיך, ובעיקר בשניים: ההודאה על כישלונך להקים ממשלה, וההודעה במוצ"ש, שהוכרזה שתהיה "דרמטית". כולם נראו לי כל כך עלובים, כל כך פתטיים, וזאת מאדם שחותר להיות ראש ממשלה. רק דבר אחד היה בפיך: נתניהו, נתניהו, ועוד פעם נתניהו. רק זה. בכל תקופת הבחירות, למעשה כמעט כל שנת 2019, שמענו רק זאת מפיך. שום עמדה מדינית, שום תוכנית, שום חזון לעתיד, שום כלום, רק נתניהו. אני מבין שאיבתך לנתניהו מעבירה אותך על דעתך, אך מלבד זאת אין לך כלום. מצטרפים בזאת אליך גם בוגי יעלון מסיבות נקמנות אישיות, והריקא, יהיר לפיד, שרוצה להיות ראש ממשלה, הוא מכשיל את צעדיך, והופך אותך למריונטה שבחוטיה מושכים הוא ועפר שלח. כך זה נראה לפחות בעיניי. אתה לא מגלה שום מנהיגות בתוך מפלגתך, ואינך מעמיד את היהיר וחברו במקום הראוי להם. הרמטכ"ל מתכופף בפני הרב-טוראי מעיתון "במחנה".
