בית המשפט האזורי במוסקבה דחה את ערעורה של נעמה יישכר, בהחלטה שמשמעותה ריצוי מלוא עונשה למשך שבע שנים וחצי. עם היוודע ההחלטה, פרצה נעמה בבכי ואמה יפה קראה לעברה: "תחזיקי מעמד! עוד כמה ימים!".

השופטים היו חסרי סבלנות ולא הביעו חמלה כלפיה במהלך הדיון הקצר. הם יצאו להתייעצות למשך כ-10 דקות, ולאחר מכן מסרו החלטה לפיה העונש נותר על-כנו, וזאת ללא מסירת שום נימוק. ‏

ראש הממשלה בנימין נתניהו שוחח עם אמה של נעמה יששכר בטלפון ואמר לה: "חרף האכזבה מהחלטת בית המשפט - אני לא מוותר. אמשיך לפעול בכל דרך כדי להשיב את נעמה הביתה". גורם מדיני הגיב על ההחלטה ואמר: "לא הופתענו, הדרך היחידה לשחררה היא מדינית-דיפלומטית".

"לא קניתי חשיש ולא שמתי אותו בתיק. אמרתי כמה פעמים שזה לא שלי": כך טענה נעמה יששכר בבית המשפט, בדיון בערעור שהגישה על הרשעתה ועל גזר הדין שהוטל עליה. יששכר הגיעה לדיון והושבה בתא זכוכית.

עוד אמרה נעמה: "במדינה שבה אני באה ממנה שואלים אם מישהו נתן לך משהו להעביר ואם הייתה גישה למישהו אחר למזוודה. השאלות האלו נשאלות כי בישראל נהוג להעביר מתנות וחבילות. אני רוצה להבהיר שאיש לא שאל אותי אם הסמים הם שלי, לא כשנלקחתי לחקירה ולא אחר כך. לא הייתה לי כוונה להיכנס לרוסיה ולהכניס משהו לכן לא יכולתי לבצע פשע. אני מתחננת שהשופטים יבינו שאני במאסר כבר כמעט תשעה חודשים. מבודדת מהאנשים שמדברים את שפתי. ההרשעה הזאת תהרוס את חיי על פשע שלא עשיתי".

הדיון היה אמור להתקיים בשבוע שעבר, אך נדחה להיום לאחר שנעמה דרשה להיות נוכחת בגופה באולם. גם משפחתה של יששכר נכחה בדיון. השופטת הקריאה את פרוטוקול הערעור שהצביע על רצף של טעויות בחקירה. על נעמה נאסר לדבר עם אמה ואחותה, אך הן שמרו על קשר עין לאורך הדיון.

עורך הדין ואדים קלובגנט שייצג את יששכר טען כי אחד הליקויים בהכרעת הדין הוא שהוא מבוסס על "הודאת אשמת הלקוח, והחוק הפלילי אוסר זאת". הוא הוסיף כי פסק הדין וההודאה אינם מהימנים משום שבית המשפט מצטט דברים שנעמה לא אמרה. "בהקלטת השמע שאינה בפרוטוקול נעמה טענה שהיא לא רכשה חשיש ולא השתמשה בו - וזה דבר שהוסתר". התובע מנגד אמר לשופטים כי גזר הדין אינו ניתן לביטול וביקש לדחות את הערעור. זאת משום שלטענתו אי-אפשר לקבל בשלב זה ראיות חדשות.

עורכי דינה של יששכר טענו שמסקנת בית המשפט כי גבול המדינה הוא גבול המכס - ללא ראיות. עוד טענו כי הודאת יששכר למציאת הסם בכבודה "אינה שווה להודאה באשמה". נוסף על כך טענו עורכי הדין כי יש לבטל את גזר הדין "על סמך זה שהיא לא חצתה את הגבול ולא הייתה לה גישה למזוודות. נעמה מספרת כי ראתה את החשד בפעם הראשונה במהלך החיפוש, היא מעולם לא אמרה שהיא רכשה חומרים בהודו או השתמשה, ולא התנצלה על הפרת החוק. בורותה בשפה הרוסית הביאו לאימוץ ההחלטות".

השופטים קיבלו את בקשת עורכי דינה של יששכר שביקשו לדון בראיות שלא נחקרו כלל במשפט הקודם. לטענתם, בתרגום לאנגלית נכנסו מילים ברוסית, מה שמוכיח לדבריהם את טענתם כי התרגום שהוצג בפניי נעמה היה לקוי. נוסף על כך טענו כי גם תרגום דבריי נעמה עצמה לרוסית היה לקוי. יששכר אמרה לשופטים כי היו פערים בפרוטוקול של הדיון לעומת ההקלטה של הדיון - השופטים דחו את הטענה.

יששכר אמרה לשופטים: "אני לא קניתי את החשיש וגם לא שמתי אותו בתיק". היא הוסיפה כי אי-אפשר היה לצפות ממנה להבין את מה שקרה כאן. "מעולם לא הייתי ברוסיה ואני לא מכירה את החוק. בכל מדינה שהייתי בה זה לא בר ענישה. לא נתנו לי כל הסבר לאישום שלי. פשוט אמרו לי שזה בתיק שלי וזה פשע. אמרתי כמה פעמים שזה לא שלי". עוד הוסיפה כי לא ידעה כלל שהסמים נמצאים בתיק שלה: "החקירה החלה בלי שהיה מתורגמן או עורך דין. הכריחו אותי לחתום על מסמך ברוסית ואני אמרתי שאני לא מבינה".

עוד הוסיפה יששכר: "יש הוכחה לכך שאני לא התכוונתי להכניס סמים לרוסיה, אני בכלל לא עברתי את הבידוק דרכונים ולא הייתה לי גישה לכבודה שלי. אני נעצרתי כשהייתי בדרכי הביתה לתל אביב. לא ידעתי שאני מפלילה את עצמי. כל הראיות הנכונות מראות את צדקתי".

בהמשך התייחס עורך הדין קלובגנט לטענות כי מעצרה הוא פוליטי: "רבים מחפשים פה סיבה פוליטית. זה הגיוני, כי סיבה משפטית אין. מדובר בבחורה צעירה שכבר נמצאת פה הרבה זמן. צריך לשחרר אותה הביתה". התביעה טענה מנגד כי אדם המוביל סמים "אשם גם אם היה באזור מעבר".