בית המשפט המחוזי בתל אביב ביטל עיקול שהוטל על דירה בבת-ים, וקבע כי האישה הינה בעלת הדירה, למרות שזו היתה רשומה גם על-שם בעלה לשעבר. בכך, הסיר בית המשפט עיקול שהוטל על הדירה בשל חובותיו של הבעל.
החלטתה של השופטת ורדה אלשיך ניתנה לאחר שקיבלה את טיעוני האישה, לפיהם היא בעלת מלוא הזכויות על הדירה וזאת למרות שהרישום בלשכת רישום המקרקעין מעיד על בעלות משותפת שלה ושל בעלה לשעבר, שצבר חובות רבים במהלך השנים בשל הימורים ועסקים מפוקפקים. השופטת אלשיך קיבלה את חוות דעתו של המנהל המיוחד מטעם הכנ"ר, עו"ד צבי גלמן ממשרד עו"ד אריאל שמר ושות'.
מדובר בסכסוך שפרץ בין בני זוג שנישאו בשנת 1971 וחייהם המשותפים עלו על שרטון זמן קצר אחר כך. למרות זאת, החליט הזוג שלא להתגרש והם חיו בנפרד. בשנת 1993 רכשו בני הזוג דירת מגורים ובשנת 1997 החליטו לבסוף להתגרש.
כחלק מהסכם הגירושין, העביר הבעל את חלקו בדירה לאשתו. האישה לא הספיקה להשלים את הליך העברת הבעלות לטובתה. על הזכויות בדירה הוטלו עיקולים, ומאוחר יותר בשנת 1999, נפתחו הליכי פשיטת רגל כנגד הבעל. במסגרת ההליכים, טענו הנושים כי הבעל הבריח את נכסיו וביקשו להורות על ביטול העברת מחצית מזכויות הדירה לאישה.
בדוח הסופי שהגיש המנהל המיוחד, עו"ד צבי גלמן, לבית המשפט המחוזי בתל אביב, ציין עו"ד גלמן כי מהראיות שהובאו בפניו ניתן לקבוע כי הרישום המשותף של הזכויות בדירה היה פורמלי מלכתחילה ולא שיקף את מצב הזכויות האמיתי, שכן בני הזוג לא ניהלו חיים משותפים, הדירה נרכשה מכספים של האישה ושלה בלבד ולבעל לא הייתה זיקה משותפת לרכוש הנצבר במשך השנים. בנסיבות אלו, נדחית גם טענת הנושים, כי מדובר בהענקה שניתן לבטלה בהתאם להוראות פקודת פשיטת הרגל.
החלטת בית המשפט המחוזי אישרה את חוות דעתו הסופית של עו"ד גלמן וקבעה כי האשה הינה בעלת מלוא הזכויות בדירת המגורים והעיקולים שהוטלו על הדירה בטלים.
בש"א 3585/02 במסגרת פש"ר 1063/00
נתניהו היה חייב להתפטר דקה אחת לפני הרצי הלוי ורונן בר 
