זמירות חדשות בפת"ח: תנועת הפת"ח הקימה באחרונה ועדה מיוחדת לניהול הדיאלוג עם "הכוחות הישראליים". בעגה הפלשתינית, הכוונה היא לגורמים הפוליטיים בישראל.
בסימפוזיון בנושא "הדיאלוג הלאומי" שנערך השבוע ברמאללה, אישר עדנאן סמארה, סגן מזכיר המועצה המהפכנית של תנועת הפת"ח, את דבר הקמת הועדה. סמארה, חשוב להבהיר, הוא מראשי ארגון התנזים, מזה כשנה וחצי.
מדובר בועדה עצמאית הכפופה לוועד המרכזי של תנועת הפת"ח, המוסד העליון של התנועה, ואשר עתידה לפעול במסגרת אגף יחסי החוץ של התנועה. לפי שעה, לא ברור מי הם חברי הועדה ומי העומד בראשה.
טונים מתונים בפת"ח
לראשונה מזה תקופה ארוכה, ניסו משתתפי הכינוס, כולם בכירים בפת"ח, להתוות קווי יסוד לאג'נדה של התנועה, ועיקרם:
זכותו של העם הפלשתיני להתנגד לכיבוש בשטחי 67'; התנועה דבקה באופציית השלום ובהכרה ההדדית בין אש"ף לישראל; התנועה מגנה החיסולים, הכתרים, המחסומים והעונשים הקולקטיביים; התנועה מגנה הניסיונות לספח את ירושלים ולפגוע במקומות הקדושים; התנועה קוראת לשחרור אסירים ועצורים - סוגיה מרכזית בכל מו"מ; לא ניתן יהיה להשיג שלום בצל הגדר; התנועה דבקה ב'מפת הדרכים' האמריקנית; התנועה קוראת להסכם הדדי מיידי להפסקת אש ומתנגדת לכל הפעולות נגד אזרחים פלשתינים וישראלים.
התנועה קוראת להתמקד בהתנגדות ציבורית על כל צורותיה; הוקמה ועדה מיוחדת לקיום דיאלוג עם הפלגים הלאומיים והאיסלמיים; הקמת מדינה פלשתינית על בסיס דמוקרטיה ופלורליזם מפלגתי וכן הפרדה בין שלושת הרשויות; מתן דגש לפן ההומאני של המאבק; זכות השיבה לפליטים על-פי החלטה 194 והחלטות הפסגה הערבית האחרונה; הידוק האחדות הפנימית ובין הפנים לחוץ; דבקות באחדות לאומית ובעשיה לאומית במסגרת עקרונות אש"ף.
הושטת יד?
מכיוון הפת"ח נשמעים באחרונה קולות המשדרים רצון להגיע להסדר עם ישראל. כינוס המועצה המהפכנית של התנועה לפני כשבועיים, לראשונה מאז פרוץ העימות בין ישראל לפלשתינים בספטמבר 2000, הסתיים בהחלטות רפות ומתונות יחסית.
המועצה המהפכנית הדגישה כי היא דבקה באופציית השלום, במו"מ וביוזמות הערביות והבינלאומיות. במישור הלאומי-פנימי, קראה המועצה לרשות לקיים בחירות ולאפשר חיים דמוקרטיים. במישור המדיני, הדגישה המועצה מחדש את דבקותה באופציית השלום בין שני העמים, הישראלי והפלשתיני. במישור הכלכלי, קראה המועצה לשקיפות במנגנונים הפיננסיים של הרשות.
במישור הביטחוני, קראה המועצה המהפכנית להסדיר את המנגנונים הדרושים ליישום 'מפת הדרכים'. התנועה הפנתה פניה ישירה לעם בישראל: 'אנו פונים לעם בישראל על כל רבדיו וזרמיו הפוליטיים ומדגישים כי השלום הצודק חייב להיות משותף לשני העמים, אנו מתנגדים לתוכניות חד-צדדיות, המו"מ הבילטרלי והישיר הם הדרך הנכונה להשלים את תהליך השלום'.
המועצה המהפכנית של הפת"ח נקטה כאמור בלשון מאוד מתונה ביחס לעבר ונראה כי הקו המנצח הוא הקו הפרגמטי, הזרם המרכזי בתנועה המנסה לקצור כעת את הפירות המדיניים של האינתיפאדה. להמלצות המועצה המהפכנית מצטרפת אף הקמת ועדת הפת"ח לדיאלוג עם ישראל. מדובר בטונים חדשים ושונים ממה שהורגלנו אליהם לאורך שלוש וחצי שנות עימות. לא ברור עדיין האם תימצא אוזן קשבת בישראל להושטת היד הפלשתינית של הפת"ח, או שמא זו תתנדף כקול קורא במדבר.