התוכנית "המקור" לא תפרסם 12 שיחות של גבי אשכנזי, מתקופת היותו הרמטכ"ל, על-רקע פרשת הרפז. כך קבע סופית (יום ה', 2.1.20) שופט בית המשפט העליון, נעם סולברג.

כל השיחות בלשכתו של אשכנזי הוקלטו, על-פי נוהל שקבע קודמו, דן חלוץ. מתוכן תומללו כמה מאות שהיו רלוונטיות לפרשת הרפז, חלקו נחשפו בדוח מבקר המדינה על הפרשה ואחרות פורסמו עם צמצום צו איסור הפרסום הגורף שהוטל עליהן. "המקור" והעיתונאי ברוך קרא ביקשו להתיר לפרסם 12 שיחות נוספות, בנימוק שיש בהן עניין לציבור בשל חשיבותה של הפרשה.

בית משפט השלום בראשון לציון ובית המשפט המחוזי מרכז דחו את הבקשה, סולברג העניק רשות ערעור - אך דחה אותו. ברמה העקרונית אומר סולברג, על האיזון שבין זכות הציבור לדעת לבין הזכות לפרטיות, כי "ככל שלציבור עניין רב יותר בפרסום המידע, לשם ביקורת ציבורית על הרשויות, או לשם גיבוש דעה בנושא מסוים - כך ניטה להתיר את פרסום המידע. מן העבר השני עלינו לבחון, בין היתר, אם אותו פרסום יביא לפגיעה חמורה בפרטיות, שאז מוצדק לאסור על הפרסום".

סולברג עיין בתמלילי השיחות והגיע למסקנה, כי פרסומן יהווה פגיעה חמורה בפרטיותם של אשכנזי ובני שיחו, וחשוב מכך - יגרום בעתיד לאפקט מצנן מזיק בלשכת הרמטכ"ל. הוא אומר: "השיחות מלמדות על הרגלי עבודה של אשכנזי; יש בהן פרטי רכילות על צדדים שלישיים; התייעצויות פנימיות של אשכנזי עם יועציו, חלקן בנושאים שאינם נוגעים לפרשת הרפז; שיחות אישיות הנוגעות לדילמות פרטיות של המעורבים. מעבר לכל אלה, השיחות מאופיינות בנימה חופשית ולא רשמית. שיח פרטי בין עמיתים לעבודה, בין מפקד ליועציו ופקודיו.

"פרסומן יפגע בפרטיות המשוחחים, כמו גם באינטרס הציבורי לאפשר שיח פתוח בלשכות בכירים בכלל, ובלשכות ביטחוניות בפרט. לצרכי הניהול השוטף של הצבא, נדרש הרמטכ"ל לקיים שיחות והתייעצויות פרטיות. הידיעה על כך שיש 'אוזניים לכותל', המקשיבות לכלל השיחות היוצאות והנכנסות אל קווי הטלפון של הרמטכ"ל, כמו גם הקלטה רציפה של המתרחש בתוך כותלי הלשכה, לצד חשש מפני שהחומרים יודלפו לצדדים שלישיים ויפורסמו לרשות הרבים - עלולה ליצור אפקט מצנן משמעותי; וזאת יידע כל אדם המצוי במעקב.

"הרמטכ"ל יחויב לשקול כל תג ותג, לחשוב על השפעות הרוחב של אמירותיו, גם כאשר מדובר בשיחות שגרתיות בענייני דיומא, עם יועציו הקרובים ביותר. תהא זו מגבלה קשה שעלולה לפגוע בתפקודו, וכפועל יוצא מכך, בתפקוד הצבא כולו. הדעת נותנת, כי למען ניהול תקין של הצבא (ושל רשויות ציבור וארגוני ביטחון אחרים), עלינו לשמר מתחם שבו ניתן לדבר בחופשיות, בפרטיות, מבלי שתאפיל על המשוחחים עננה מתמדת בדמות חשש מפני פרסום אמירותיהם".

השופט דוד מינץ מוסיף: "לטעמי, קשה להלום מצב שבו אחד מבעלי התפקידים החשובים ביותר במדינה והדמות החשובה ביותר בצבא, אינו יכול לדבר בחופשיות בד' אמותיו הכמוסים ביותר - בתוך לשכתו. כך לא ניתן לנהל מערכת בכלל ומערכת חשובה מעין כמותה כמו הצבא בפרט, באופן שהרמטכ"ל יוגבל בדיבורו מתוך חשש שמא דבריו יוצאו מבין קירות לשכתו. הדבר יעמיד בסכנה את עצם תפקודו של הצבא ויעמיד את הציבור כולו בסכנה. להשקפתי דבר זה עלול להוביל לא רק לאפקט 'מצנן', אלא לאפקט 'מקפיא'".

השופט אלכס שטיין עומד גם הוא על האפקט המצנן ואומר: "לטעמי, די בשיקול זה כדי לדחות את הבקשה הנוכחית. הצורך החברתי במניעת האפקט המצנן על שיחות הרמטכ"ל, הוא כשלעצמו מחייבנו לקיים את הצו בדבר איסור הפרסום".

את המקור וקרא ייצגו עוה"ד ברק גליקמן ודורון קול; את המדינה ייצגו עוה"ד איתמר גלבפיש וטוני גולדנברג; את אשכנזי ייצגו עוה"ד שרון קלינמן ומיכאל נאור; ואת ראש לשכתו לשעבר, ארז וינר - עו"ד עודד סבוראי.