בית המשפט העליון דחה (יום ב', 6.1.20) את העתירה שהוגשה בתחילת 2014 נגד תוכנית המתאר של היישוב עפרה שמצפון לבית אל, בו מתגוררים 3,500 איש. מדובר באחת התוכניות המרכזיות ביהודה ושומרון, לה יוחסה חשיבות פוליטית רבה משני עברי המתרס הפוליטי.

התוכנית חלה על 271 דונם (שליש משטח היישוב), כאשר לאורך השנים התברר, כי לעמדת המדינה 224 דונם הם רכוש ממשלתי ולגבי 47 דונם קיימים ספקות בנוגע לבעלות. השופטים ניל הנדל, נעם סולברג ודפנה ברק-ארז דחו את העתירה לגבי כל השטח, אם כי הדגישו שמדובר רק בהיבט התכנוני, וכי העותרים - תושבי הכפרים הסמוכים הטוענים שמדובר בקרקעות פרטיות - יוכלו לנקוט הליכים נפרדים בהיבט הקנייני. הנדל מעיר, כי נראה שהמדינה סבורה שיתר היישוב בנוי על אדמות פרטיות, או לכל הפחות לא על אדמות מדינה.

הנדל מזכיר, כי בג"ץ קבע בעבר שקיומו של ספק לגבי הבעלות על קרקעות ביו"ש, אינו מונע אוטומטית את המשך הליכי התכנון. הוא מציע שורה של שיקולים שיש להביא בחשבון במקרים כאלו: שיהוי או חלוף הזמן מול העובדות בשטח; עוצמת הספק על-פי רמת ההוכחה הנדרשת בדין המינהלי, וההשלכות המעשיות של ההחלטה שתתקבל במצבי ספק.

ביישום לגבי עפרה אומר הנדל, כי הכף נוטה בצורה מובהקת לטובת אישור התוכנית בנוגע לקרקעות המדינה. חלפו עשרות שנים מאז ההפקעה המקורית, אותה ביצעה ירדן לפני מלחמת ששת הימים; והוכח שההפקעה הושלמה בידי הירדנים, כפי שטענה המדינה. התמונה מורכבת יותר לגבי יתר הקרקעות, אך הנדל דוחה את העתירה גם לגביהן - בשל חלוף הזמן, העדר קביעה עובדתית לגבי הבעלות, תוצאה קשה אם היתרי הבנייה יעוכבו לחינם, האפשרות שתקנת השוק תחול על שטח זה (עסקות בתום לב) והעובדה שמדובר בחלק קטן יחסית של התוכנית.

הנדל דוחה גם את יתר טענותיהם של העותרים. הוא קובע, כי הליכי אישור התוכנית היו תקינים, הם קיבלו הזדמנות הוגנת להשמיע את טענותיהם, אין מקום להתערבות בשיקול הדעת המקצועי של גורמי התכנון והליכים אלו אינם סותרים את החוק הבינלאומי. את העותרים ייצגו עוה"ד תאופיק ג'בארין, סלימאן שאהין ועלאא מחאג'נה; את המדינה ייצגו עוה"ד עומרי אפשטיין וענר הלמן; את מועצת בנימין ועפרה ייצגו עוה"ד עקיבא סילבצקי ויעל סינמון; ואת התושבים - עו"ד אביעד הכהן.