קבוצת דלק, בשליטתו של יצחק תשובה, תשלם מס נוסף בסך 93.6 מיליון שקל על מכירת מניות Delek US Holdings בידי דלק הונגריה. זו משמעותו של פסק הדין שמפרסם (יום א', 26.1.20) בית המשפט העליון.

הנכס העיקרי של דלק הונגריה היה מניות דלק ארה"ב; הראשונה החזיקה ב-68% ממניות האחרונה לאחר הנפקתן בבורסה בניו-יורק. בשנים 2013-2012 מכרה דלק הונגריה חלק ממניות דלק ארה"ב ב-2.56 מיליארד שקל. כאשר דיווחה לרשות המיסים על הכנסותיה ממכירות אלו, היא הפחיתה 91.6 מיליון שקל בשנת 2012 ו-282.8 מיליון שקל בשנת 2013, בנימוק שמדובר ב"רווחים ראויים לחלוקה", שאותם יש למסות כדיבידנד.

פקיד שומה נתניה דחה עמדה זו, אך בית המשפט המחוזי מרכז (השופט שמואל בורנשטיין) קיבל אותה. בסיס הדיון הוא הקביעה בפקודת מס הכנסה, לפיה בחישוב ההכנסה החייבת של חברה לא תיכלל "הכנסה מחלוקת רווחים או מדיבידנד שמקורם בהכנסות שהופקו או שנצמחו בישראל שנתקבלו במישרין או בעקיפין" מחברה אחרת החייבת במס חברות. זאת, על-מנת למנוע כפל מס - תשלום מס הן ברמת החברה המחלקת והן ברמת החברה המקבלת.

השאלה במחלוקת הייתה, האם פטור זה קיים גם כאשר מדובר ברווחיה הצבורים של חברה זרה המפיקה הכנסות מחוץ לישראל. זהו המקרה בו מדובר כאן: לדלק הונגריה היו הכנסות מחוץ לישראל ממכירת מניות דלק ארה"ב. בורנשטיין קיבל את עמדת דלק, לפיה התשובה חיובית ולפיכך היא פטורה ממס על אותם 374.4 מיליון שקל - שהיו כאמור שקולים לדיביבנד שקיבלה מהמכירה בארה"ב.

שופט בית המשפט העליון, דוד מינץ, קיבל את ערעורו של פקיד שומה נתניה. הוא דוחה את עמדת דלק, לפיה העובדה שהפטור ממס במקרה כזה אינו נזכר במפורש בחוק, נובע מטעות של המחוקק. מדובר בהסדר שלילי, דהיינו בכוונה מפורשת של המחוקק שלא להעניק את הפטור - הוא קובע. לא מדובר בחסר אותו יכול בית המשפט להשלים על-ידי פרשנותו, אלא בלשון ברורה של החוק.

פקודת מס הכנסה מעניקה את הפטור ל"רווחים שנתחייבו במס", ממשיך מינץ. אין בסיס לפרשנותו של בורנשטיין, לפיה ביטוי זה כולל רווחים שהתחייבו במס בחו"ל, וזאת על-פי ההגדרות הכלליות הברורות שבפקודת מס הכנסה. לדעת מינץ, המחוקק נמנע במכוון - כאשר עסק ברווחים ראויים לחלוקה - מלהפנות לסעיפים בפקודה העוסקים במיסוי דיבידנד שהתקבל מחברה זרה או שמקורו ברווחים שנוצרו בחו"ל.

מינץ מוסיף במישור העקרוני: "כפי שציין השופט אשר גרוניס, 'דיני המס סבוכים דיים בלא שבית המשפט יסבכם יותר על-ידי מתן פרשנות הסוטה באורח בוטה מלשון החוק ומכוונתם של יוצריו'. הדברים נכונים ביתר שאת בסוגיית המיסוי הראוי של תאגידים, אחת הסוגיות הסבוכות בתחום מדיניות המס. בכל מקרה, העמדה לפיה המחוקק 'אינו עושה מלאכת מחשבת' בחקיקת דיני המס לעומת דינים אחרים, תוך פסיחה על לשון החוק, איננה מקובלת עלי".

מינץ גם דוחה את עמדתו של בורנשטיין, לפיה אין הצדקה להבחין בין פעילות של חברה ישראלית באמצעות סניף במדינה זרה לבין
הקמתה של חברת-בת באותה מדינה. אומנם מבחינה כלכלית אין הבדל בין שתי דרכי פעולה אלו, אף קיים הבדל מבחינה מיסויית: במצב הראשון מדובר בחברה תושבת ישראל החייבת במס בישראל, בעוד במצב השני זוהי חברה זרה שלרוב לא תהיה חייבת במס בישראל.

משמעות פסק הדין היא, שקבוצת דלק תהיה חייבת במס חברות על אותם 374.4 מיליון שקל. בשנים הרלוונטיות עמד שיעורו על 25%, כך שמדובר ב-93.6 מיליון שקל. דלק חויבה בתשלום הוצאות בסך 40,000 שקל. המשנה לנשיאה חנן מלצר והשופטת ענת ברון הסכימו עם מינץ. את פקיד השומה ייצג עו"ד חן אבידוב, ואת דלק - עוה"ד דניאל פסרמן, שלמה אביעד זידר ודליה קרצברון.