14 עורכי דין, חלקם מן הבכירים במקצוע, מבקשים (יום ה', 14.3.20) מבג"ץ לבטל את הקמת ועדת הבדיקה להתנהלות המחלקה לחקירות שוטרים. הוועדה הוקמה בידי הממשלה בהמלצת שר המשפטים, אמיר אוחנה, למרות התנגדותו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט.

העותרים מאמצים למעשה את נימוקיו של מנדלבליט נגד הקמת הוועדה, שכבר החלה השבוע בעבודתה. בראשה עומד שופט השלום בדימוס הרן פיינשטיין וחבריה הם פרופ' אבי דיסקין (מומחה למדעי המדינה) והפרופ' למשפטים רינת קיטאי-סנג'רו.

את העתירה הגישו עוה"ד עירית אדרי, גיורא ארדינסט (ראש המשרד הנושא את שמו), עמית בכר (יו"ר ועד מחוז ת"א בלשכה), צבי בר-נתן (גולדפרב-זליגמן), יוסי בנקל (משרד שבלת), גיא גיסין, נדב ויסמן (משרד מיתר), ברוריה לקנר, רלי לשם (משרד מיתר), אופיר נאור, עמית פינס (משרד וקסלר-ברגמן), רונן קנטור, ריצ'רד רוברטס (שותף בכיר במשרד שבלת) ונגה רובינשטיין.

העותרים טוענים, כי מאחר שמדובר בממשלת מעבר - היא אינה רשאית לקבל החלטות מסוג זה, במיוחד כאשר הקמת ועדת בדיקה ממשלתית היא צעד חריג ונדיר. מדובר לדבריהם ב"ניסיון לגזור 'קופון פוליטי' (שלא להציע 'שוחד בחירות') שמטרתו היחידה להשפיע שלא כדין על תוצאות הבחירות הקרובות". זאת, לאחר שח"כ גדי יברקן - בן העדה האתיופית - עבר מכחול-לבן לליכוד, קיבל שריון במקום ה-20 והודיע במפורש שהקמת הוועדה היא חלק מההבטחות שקיבל מראש הממשלה, בנימין נתניהו.

עוד נטען, כי אם הקמת הוועדה נועדה לבדוק כשלים הנמשכים שנים רבות - כפי שנימק אוחנה צעד זה - הרי שלא ברור מדוע אצה לממשלה הדרך לעשות זאת דווקא כעת, במקום להמתין עוד זמן קצר עד להקמת ממשלה קבועה. לדברי העותרים, מעבר לנימוק הפוליטי - מדובר בניסיון לכבול את ידיה של כל ממשלה עתידית לממצאיה של ועדת פיינשטיין. עוד הם טוענים, כי פיינשטיין הביע בפומבי את דעתו השלילית על גופי החקירה, וגם עובדה זו מלמדת על המטרה האמיתית שמאחורי הקמת הוועדה. העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד שמואל גלינקא ונתי אגמון.