העונש הראוי לאחראים לתאונות בנייה קטלניות הוא מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח - סבור שופט בית המשפט העליון, יוסף אלרון.

אלרון דחה (יום ג', 25.2.20) את בקשתו של יוסף נווה לערער על חומרת עונשו - שמונה חודשי עבודות שירות - שנגזר עליו בעקבות תאונה בה נהרג פועל הבניין ג'אסר דויכאת. התאונה התרחשה בינואר 2012, כתב האישום הוגש באוגוסט 2016 ופסק הדין הסופי ניתן שמונה שנים לאחר האירוע.

נווה ניהל את חברת אלון מהנדסים וקבלנים, אשר עסקה בפירוק לוחות אזבסט מגגו של מחסן במושב בצרה; דויכאת נפל מהגג שגובהו שישה מטרים ונהרג. נווה היה מנהל העבודה, ובית משפט השלום בכפר סבא הרשיע אותו בגרימת מוות ברשלנות, עבירה שהעונש המירבי עליה הוא שלוש שנות מאסר. נקבע, שהוא לא פעל על-פי כללי הבטיחות הנדרשים, וכי התנהגותו הייתה רצופה ב"שרשרת של כשלים ומחדלים" וכרוכה ב"הפרה חמורה של תקנות הבטיחות לעבודה בגובה ועל גג שביר".

בגזר הדין ציינה השופטת מירב גרינברג, כי במחצית הראשונה של 2019 נהרגו 43 פועלי בניין וכי נפילה מגובה היא סיבת המוות העיקרית בתאונות אלו. היא הטילה על נווה שמונה חודשי עבודות שירות, בהתחשב בכך שהוא פיצה את משפחתו של דויכאת ב-437,000 שקל, בגילו (76) ובהשפעות התאונה על מצבו הכלכלי והבריאותי. לחומרה אמרה גרינברג, כי נווה ניסה לגלגל מעל עצמו את האחריות לתאונה.

בית המשפט המחוזי מרכז דחה את ערעורו של נווה על חומרת עונשו, וכאמור - אלרון דחה את בקשתו לערער. "במקרה דנן לא היה מנוס מלהשית על המבקש עונש המבטא את חומרת העבירה שבה הורשע ונסיבות ביצועה, ואף הוקל עימו במידה ניכרת משלא הושת עליו עונש מאסר מאחורי סורג ובריח", הוא אומר.

"למרבה הצער, המקרה דנן מצטרף לאירועים דומים ההולכים ומתרבים, ובהם משלם עובד בענף הבנייה בנפשו את מחיר הזלזול בהוראות הבטיחות מצד הממונה עליו ועל ביצוע העבודה. אין להשלים עם תופעה זו ויש להיאבק בה במשנה תוקף, בין היתר, באמצעות השתת ענישה חמורה ומרתיעה במקרים המתאימים". גרינברג איזנה את כל השיקולים ואין מקום להקל עוד יותר עם נווה, מסכם אלרון. את נווה ייצג עו"ד מוטי אדטו.