שופטת בית המשפט העליון, ענת ברון, דחתה על הסף (יום ד', 18.3.20) את עתירתו של יהושע לובינסקי נגד ייצוגו של רונאל פישר במשפטו בידי הסניגוריה הציבורית.

לובינסקי היה לקוחו של פישר והוא אחד מנפגעי העבירה בפרשה. המדינה טוענת, כי לובינסקי הגיש תלונה למשטרה כאשר יוצג בידי פישר, וכאשר ביקש להחליף את הייצוג - שכנע אותו במרמה ערן מלכה, כי החלפת הייצוג תגרום לכך שתלונתו לא תטופל כראוי או אפילו לא תטופל כלל. בעקבות זאת, נאמר בכתב האישום, נאלץ לובינסקי להמשיך ולהעסיק את פישר.

סניגוריו של פישר הם עוה"ד עמית בר ואלי פרי, ושכרם משולם בידי הסניגוריה הציבורית. בעתירתו טען לובינסקי, כי פישר יכול לממן בעצמו שכירת עורכי דין פרטיים, והוא ביקש להורות על הפסקת ייצוגו בידי הסניגוריה או לקבוע שאם יורשע - יהיה עליו להחזיר את עלות הייצוג (שלטענתו מסתכמת עד כה במיליון שקל).

בדחותה את העתירה אומרת ברון, כי היכולת להיעזר בסניגוריה הציבורית אינה נובעת מהכרח מחוסר אמצעים, אלא מבוססת על כך שמדובר בעבירות שעונשן עשר שנים ומעלה, ושהמדינה תודיע שהיא עשויה לבקש להטיל על הנאשם מאסר בפועל. במקרים כאלו, הסניגוריה הציבורית חייבת לייצג את הנאשם, אלא אם הוא מודיע ששכר עורך דין משלו. אין גם יסוד חוקי לבקשתו של לובינסקי להגביל מגבלה תקציבית על הייצוג או לדרוש החזר.

השופטים עוזי פוגלמן ונעם סולברג הסכימו עם ברון. את המדינה ייצג עו"ד נחי בן-אור, ואת הסניגוריה - עו"ד יגאל בלפור.