היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות במשרד המשפטים לא תטפל בתלונות העוסקות באמירות כנגד ציבורים, כגון חרדים ויוצאי מדינות חבר העמים. תלונות רבות מסוג זה הוגשו לפני הבחירות ע"י מצביעי המפלגות החרדיות ו
ישראל ביתנו.
ראש היחידה עו“ד אווקה (קובי) זנה מודה, במסגרת דוח שנתי (2019) שחיברה היחידה, כי היחידה בראשותו אינה מוסמכת לטפל בתלונות מסוג זה.
הסיבה לכך, נכתב בדוח, היא ההגדרה המשפטית לגזענות בחוק העונשין - תופעות או התבטאויות מכלילות בהתייחס לאוכלוסיות שונות בחברה הישראלית אינן נכללות בהגדרת החוק, דבר שאינו מאפשר אכיפה במסגרת החוק הפלילי, כפי שהיה אווקה מעוניין.
יתרה מזאת, האתגר המשמעותי של הוכחת עבירת ביטוי גזעני או מניע גזעני מורכבת וקשה להוכחה, שכן קיימת דרישה לכוונה מיוחדת מבחינת היסוד הנפשי של מבצע העבירה. זאת ועוד, אין חוק האוסר ומטיל עיצומים על ביטוי של תופעות שיש הטוענים כי הן גזענות בספר החוקים, וחוק העונשין מתייחס רק לביצוע עבירות ממניע גזעני או הסתה לגזענות.
"משכך", נכתב, "היכולת של יחידת התיאום לתת מענה לתלונות אשר עניינן ביטוי גזעני בין אדם לחברו, או ביצוע עבירות פליליות שעניינן גזענות כלפי אוכלוסיות מסוימות שאינן מוגדרות בסעיף 144 א‘ לחוק העונשין - הינה מוגבלת מאוד".
במהלך שנת 2019 נפתחו ביחידה 497 תלונות: 33% מהתלונות הן בגין התבטאות גזענית, 30% בגין אפליה במתן שירות, 13% בגין אפליה בתעסוקה, 8% בנושא משטרה וגורמי אכיפה, 7% מהתלונות בנושא פרסום גזעני או הכתמי (סטראוטיפי) ו-3% מהתלונות בתחום החינוך.
37% מקרב המתלוננים הם יוצאי אתיופיה, 27% הם בני החברה הערבית, ורק 5% חרדים, 5% יוצאי מדינות חבר העמים, 3% מזרחיים, 3% להט“בים והשאר קבוצות שונות בחברה הישראלית.
כ-70% מהתלונות הוגשו באופן ישיר על-ידי המתלונן, 8% על-ידי הממונים המשרדיים למניעת גזענות; 50% מהתלונות התקבלו בדוא"ל הייעודי של יחידת התיאום ו-28% בטופס המקוון.
עו"ד אווקה מנכס ליחידה בראשותו הישגים לא לה. הנחיות שיצאו בעקבות מקרים ולא בעקבות פנייה מצד היחידה כגון הנחיית הרבנות בעניין כשרות מהדרין לפיה השתייכות עובד לעדה או ארץ מוצא, בבית עסק המחזיק תעודת כשרות מהדרין, אינה מהווה הצדקה לעריכת בירור יהדות לאותו עובד וכן החלטת מועצת הרבנות הראשית לאשרר החלטה קודמת שלה כי המשתייכים לקהילת ביתא ישראל הם יהודים.