מחקר: הקורונה פוגעת בחושי הטעם והריח

מחלת הקורונה פוגעת בחוש הריח ולעיתים גם בחוש הטעם. כך עולה מסקר שנערך באוניברסיטה העברית.

פרופ' מאשה ניב מהאוניברסיטה בעברית, הקימה ביחד עם שמונה עמיתים, מאגד בינלאומי (GCCR) המונה כיום מאות שותפים בכ-40 מדינות בעולם, מתוך מטרה להבין את היקף התופעה, סיבותיה והשפעותיה.

התוצאות הראשונות של המחקר התפרסמו השבוע בשרת טרום-ביקורת עמיתים medRXiv שחשף את נתוני סקר אינטרנטי של 4,000 משתתפים המאובחנים עם הנגיף. המחקר מתאר את השפעת המחלה על חושי הטעם והריח שלהם. בסקר השתתפו עד-כה (11.5.20) כ-30 אלף משיבים, כשהנתונים ממשיכים לזרום וינותחו על-ידי החוקרים המשתתפים במאגד העולמי בפעימות מסודרות.

לדברי פרופ' ניב, "השאלון בסקר לא מיועד לתת הערכה ושיעורים לגבי אחוזי הסובלים מפגיעה בחוש הטעם והריח מבין כלל חולי הקורונה, אלא ללמד עד כמה חושי טעם וריח נפגעים, אילו טעמים נפגעים יותר מאחרים במהלך המחלה, ואיך זה קשור לאף סתום ולתסמינים אחרים".

במסגרת המחקר, הנשאלים דירגו את יכולתם לחוש ריח, טעם ותחושת צריבה או עקצוץ (כמו של פלפל חריף או סוכרית מנטול) על סקלה מ-0 עד 100.

על-פי הממצאים, חוש הריח ירד בממוצע בכ-90% וחוש הטעם ירד בכ-75% יחסית למה שחשו לפני שחלו. כמו-כן, נמצא קשר הדוק בין שני חושים אלה.

החוקרת משערת, כי נגיף הקורונה משבש את התקשורת בין קולטני הטעם והריח למוח, בין אם זה בהשפעה על עצבים, בכלי הדם סביבם או בתקשורת עם המוח. ייתכן שזה חלק מההסבר לכך שהירידה היא בחוש ריח, טעם וצריבה ביחד. נמצא כי היכולת לחוש חריפות או צריבה דווחה רק על-ידי מי שהרגיש פגיעה גם בטעם וגם בריח, וירדה בכ-45% בממוצע.

עוד עולה מהנתונים, כי משתתפיו בחרו לסמן טעמים ספציפיים שעברו שינוי בזמן תקופת המחלה: ציינו לעיתים קרובות את המליחות, אך רובם דיווחו על פגיעה לפחות בשני סוגים של טעמים (מלוח, מתוק, חמוץ, מר והטעם החמישי והפחות מוכר לישראלים - אומאמי). כמו-כן, התוצאות מעידות באופן מובהק כי הפגיעה בחושי הטעם והריח אינה קשורה ואינה תלויה בגודש באף. זאת ועוד, אחוזים קטנים מהמשתתפים דיווחו גם על פנטוסמיה (הרחה של ריחות שלא קיימים במציאות, כמו ריח עשן כשאין כלל עשן באוויר) או פארוסמיה - תופעה נפוצה בשלבי ההריון (תפיסה מעוותת של ריחות, הזיות של חוש הריח, ריחות מוכרים נתפסים כשונים מהרגיל).

נכון להיום (11.5.20) השאלון זמין ביותר מ-30 שפות - כולל בעברית, בערבית ורוסית שהוספו ממש לאחרונה. הישראלים, כך מציינת פרופ' ניב, מתחילים לענות על השאלון רק עכשיו. "אני מקווה לגידול בכמות הישראלים העונים לסקר. באופן אולי לא מפתיע, הצרפתים הסתערו על השאלון מייד כשתורגם לשפתם. אני מניחה שזאת בשל החשיבות התרבותית שיש לשינויי טעם וריח עבורם, אך חושים אלה משמעותיים לכולנו. שפות נוספות בהן מספר המשיבים הוא רב הן אנגלית, איטלקית וספרדית".

השאלון מיועד למי שסבל ממחלה נשימתית כלשהי (כולל קורונה) בשבועיים שלפני מילוי השאלון.