הפסדים שנגרמו למשק בית בשל השקעות ספקולטיביות של הבעל לא ייגרעו מחלקו של הבעל בעת איזון משאבים. לעומת זאת, הבעל יאבד את חלקו בכספי הפנסיה שלו, שגם בהם השתמש להשקעות אלו. כך קובע בית המשפט המחוזי מרכז.

פסק הדין ניתן (13.5.20) בעניינם של בני זוג גרושים ואימץ את הקו שקבעה שופטת בית המשפט למשפחה בפתח תקוה, נאוה גדיש. הבעל הוא רואה חשבון בהשכלתו, אשר סחר באופן קבוע בשוק ההון בניסיון להגדיל את הכנסות המשפחה, שסבלה מגרעון מתמיד. רו"ח בנימין גרומן, אותו שכרו הצדדים, קבע שההשקעות המסוכנות של הבעל גרמו למשפחה להפסד של 272,000 שקל בשנים 2009-2006. מומחה בית המשפט, רו"ח קובי נבון, מצא, כי התנהלותו של הבעל הייתה חריגה בהיקפה (עשרות מיליוני שקלים) ובלתי אחראית באופיה, וכי ההפסד הכולל בשנים 2008-2007 עמד על 437,000 שקל.

בית המשפט המחוזי מינה את האקטואר נתן שטרנפלד לבחון את התוצאות של השימוש שעשה הבעל בכספי הפנסיה שלו למימון ההשקעות הספקולטיביות. שטרנפלד מצא, כי אם הבעל לא היה מושך את כספי הפנסיה, היה עליו להעביר לאישה 229,000 שקל במסגרת איזון המשאבים כאשר התגרשו.

השופטים מיכל ברנט, ורדה פלאוט וצבי ויצמן מזכירים, כי שיתוף הרכוש בין בני זוג משמעותו גם שיתוף בחובות, אלא אם מדובר ב"הימור" של אחד הצדדים - בין אם הכוונה להימורים כפשוטם ובין אם הכוונה לפעולות בלתי אחראיות שהובילו ליצירת חובות. עוד הם מציינים, כי ככלל - הסטייה מעקרון השיתוף המלא צריכה להיות היוצאת מן הכלל ולהיעשות רק במקרים חריגים.

לגבי המקרה הנדון אומר המחוזי, כמו השלום, כי אכן מדובר בפעילות בלתי שגרתית מצד הבעל שכנראה הקדיש לה את רוב שעותיו. אולם אין לנתק אותה מהתמונה המשפחתית הכוללת, וזו כאמור הצביעה על מצוקה שחייבה להגדיל את מקורות ההכנסה. הבעל פעל בתום לב כדי לסייע למשפחה כולה, ולכן אין להטיל עליו לבדו לשאת בהפסדים שנגרמו מן ההשקעות. הפגם בו ישא הבעל נובע מכך שהשתמש בכספי הפנסיה שלו - השייכים לשני בני הזוג - ומימש אותם ללא ידיעתה של אשתו-דאז. בכך הוא פעל כמי שמוכר את רכושו של חברו בלא הסכמתו, ולכן הוא לבדו ישא בהשלכות המעשה.

ברנט, ויצמן ופלאוט מקבלים את המתווה שקבעה גדיש, ולפיו הזכויות הפנסיוניות והסוציאליות של האישה יוחרגו מאיזון המשאבים כדי לפצות אותה על הפסדים אלו. זהו מתווה סביר והגיוני, אף שניתן להציע מתווים נוספים, ואין מקום להתערב בו - לא לבטלו כפי שביקש הבעל ולא להגדיל את הסכום כפי שביקשה האישה. את האישה ייצגה עו"ד רות וולפנר-דיין, ואת הבעל - עו"ד נסים שלם.