"מה שמייחד את ישראל הוא שאין יד מכוונת לענף התעופה, וזה היה עוד לפני הקורונה."זה בלי ספק המשבר החמור ביותר בעולם. הונג קונג, למשל, קנתה 400 אלף כרטיסים כדי להזרים כסף לענף. מדינות שמבינות את חשיבות התעופה נותנות תמריצים באמצעות אגרות, פנינו לכל הגורמים הרלוונטיים והושבנו ריקם או לא הושבנו בכלל", אמר מנכ"ל ארגון התעופה העולמי IATA, קובי זוסמן בדיון מיוחד בועד הכלכלה לגבי בעתידן של חברות התעופה הישראליות, על-רקע הפסקת הטיסות בעקבות משבר הקורונה.

מנכ"ל אל על, גונן אוסישקין, אמר כי 90% מכוח האדם של החברה בחל"ת עד סוף יולי לפחות, בשעה שבה לא ברור מה תהייה תמיכת המדינה. לדבריו, החברה במשא-ומתן מול המדינה כבר 4 חודשים והמדינה לא הצהירה על תמיכה מעבר להלוואות בנקאיות בערבות מדינה. הוא הוסיף כי כל שאר חברות התעופה בעולם נסמכות על תמיכה מדינית, שבלעדיה לא ניתן יהיה לצאת מהמשבר".

מנכ"ל ארקיע, ירון אמזלג, הוסיף כי החברה נמצאת בהדממה והפעלתה בזמן הזה עולה מיליוני דולרים בחודש. גם הוא ציין כי אם המדינה לא תיתן מענקים החברות יהיו בבעיה. מנכ"ל ישראייר, אורי סירקיס, הציג תוכנית עבודה שהכין לחברה שכוללת מעל 400 עמודים, ואמר כי אושרה לחברה הלוואה בערבות מדינה של 75%, אך החברה מעדיפה לא למשוך את הסכום, כי הלוואות צריך להחזיר.

נציג אגף החשב הכללי באוצר, עמית וסאל, אמר כי המענקים שקיבלו חברות התעופה בעולם דומים לתשלום החל"ת בישראל. הוא הוסיף כי מתווה ההלוואה בערבות מדינה לא התאים לאל על, ולכן התקיימו דיונים למצוא לה פתרון אחר. היו"ר מרגי הקשה ושאל האם באוצר מכירים בחשיבות של קיום חברות תעופה ישראליות, ווסאל השיב בחיוב. היו"ר מרגי ביקש התייחסות לאפשרות הלאמת אל על, ווסאל השיב כי מה שהוצע לחברה זה לא הלאמה אלא רשת ביטחון בגיוס הון בבורסה.

היו"ר מרגי אמר כי הציפיה של הוועדה מהממשלה זה לא להבטיח לחברות את אותה רמת חמצן אליה הורגלו, אלא הזרמה שתאפשר לנשום. "אני שומע ממגזרים רבים שהחמצן שהם מקבלים הוא בכמות כזו שמתקשים לנשום, וגם אספקתו לא סדירה. החשש הוא שעם הזמן הם לא ינשמו בכלל. יש תחושה שכל התוכנית הכלכלית מתבססת על החל"ת, ללא תוכנית עתידית שהייתה צריכה כבר להיות מוכנה", אמר.

נציג אגף התקציבים באוצר, אלי מורגנשטרן, השיב בהתייחס לאל על ואמר כי 100 מיליון השקלים שהוצעו לארקיע וישראייר לא יסיעו לה, שכן היא זקוקה ל-400 מיליון דולר. הוא ציין כי הוצע לחברה הלוואה בערבות מדינה של 82.5% וההצעה עדיין פתוחה. בנוסף לכך נשלחה לחברה הצעה שונה שנועדה להקטין את המינוף של החברה, שעומד על 1,200% בעוד המינוף בענף הוא בין 20 ל-200 אחוז. ההצעה הזו כוללת השקעה של 150 מיליון דולר בהנפקת מניות.

ח"כ מתן כהנא שאל מי יקנה את המניות של חברה כל כך כושלת. מורגנשטרן השיב כי המדינה תתחייב לקנות מה שהציבור לא ירכוש. לדבריו, אם המדינה תקנה את המניות בכל הסכום היא תגיע לאחזקה של 60% מהחברה. "אני לא חושב שיש מישהו שחושב שהמדינה צריכה להיות הבעלים של חברת תעופה, לכן רעיון ההלאמה לא נמצא על הפרק. המניות יעברו לנאמן, לתקופה של 3 עד 5 שנים בסופן הוא ימכור אותן. לאחר ההזרמה יהיה לחברה יותר קל לקבל הלוואה על 250 מיליון השקלים הנותרים", הסביר מורגנשטרן.

מנכ"ל אל על הגיב ואמר כי החברה מעולם לא הייתה על סף קריסה לפני המשבר, והיא תורמת 700 מיליון דולר בשנה לתל"ג, תרומה שמתגמדת מול בקשת הלוואה של 400 מיליון דולר. מנכ"ל ישראייר סירקיס הוסיף כי חברות זרות מקבלות תמריצים והנחות באגרות, דבר שבישראל מעניקים רק לחברות זרות. הוא קרא להעניק מענקים ותמריצים גם לחברות התעופה הישראליות.

היו"ר מרגי סיכם את הדיון ואמר כי הוועדה מייחסת חשיבות רבה לשמירה על התעופה הישראלית, בשל המאפיינים המיוחדים של המדינה. "על אף שההשפעה על הענף ידועה מתחילת המשבר, עד כה לא נקבע מתווה לסיוע לחברות התעופה. הוועדה קובעת בצורה חד-משמעית שהמתווה לסיוע בחל"ת להשבת העובדים זה אינטרס של המשק והממשלה בתחילה, ועל המדינה לבחון דרכי סיוע נוספים כגון גיוס הון, הלוואות בתנאים מועדפים בצמוד להעמדת הון בעלים, התייעלות וחיסכון והכל כפוף לפיקוח ובקרה", אמר.