ועדת הכלכלה תקיים דיון בתחקיר News1

מליאת הכנסת הצביעה (יום ד', 10.6.20) בעד הצעתה של חברת הכנסת סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת), לקיים דיון בוועדת הכלכלה בממצאי תחקיר "מצג הכזבים של הרשות הארצית לתחבורה ציבורית" שפורסם ב-News1 [ראו קישור משמאל], וחשף מחדלים מצד משרד התחבורה בכל הקשור לאישור קווי תחבורה ציבורית ולבקרה על פעילות המפעילים בתקופת הקורונה.

סאלח ציינה כי נציגי מפעילי התחבורה הציבורית קיבלו יד חופשית מהרשות הארצית לתחבורה ציבורית בראשות אמיר אסרף, באופן המעלה חשש למינהל לא תקין שהביא לפגיעה קשה בנסיעה בנוסעים, לבזבוז זמנם ולבזבוז כספם.

"נראה כי ברשות לתחבורה ציבורית התעלמו מן הכללים הדורשים שינויים על מפות ממוחשבות ושינויים בקו", אמרה סונדוס. "בשלב הראשון בוטלו עשרות קווים, אך מלבד הודעה של משרד התחבורה לתקשורת, שספק אם הגיעה לרוב הנוסעים, לא עודכן הדבר במערכת הרישוי. בהמשך הוארכו זמני המתנה ארוכים מתמיד. נוסעים שיצרו קשר עם מרכזי המידע קיבלו מידע שגוי. כן, הוא לא היה מעודכן במערכת".

לדבריה, על ועדת הכלכלה לדון בסוגיה ולהבטיח שכספי הציבור שמושקעים בתחבורה הציבורית בצורה הטובה ביותר יביאו לתוצאות טובות יותר. "כמעט עשרה מיליארד שקלים מהקופה הציבורית מושקעים בתחבורה הציבורית. לבקשת הרשות לתחבורה ציבורית, האוצר החזיר רבע מרשת האוטובוסים, כי טענו שזה יותר קל לחזור לשגרה מאשר מההשבתה מוחלטת. ובינתיים, הוראות סותרות ממשרדים שונים. הציבור נשאר ללא אפשרות להתנייד, הנהגים שתנאי ההעסקה שלהם נפגעו אולי לתמיד, בשבועות אלה, חלקם פוטרו; נוסעים נשארו דקות ארוכות בתחנות האוטובוסים בשמש, עצבנים על הנהגים שמופקרים בחזית להתמודד איתם ועם האלימות שלה. ומי יבטיח את ההשקעה הציבורית בתחבורה ציבורית ראויה, פתוחה, וירוקה?", אמרה סאלח.

עוד אמרה כי 50% מהחברה הערבית מנותקת מן התחבורה הציבורית, ותהתה מה זה אומר על האפשרות העומדת בפני הציבור הערבי לחזור לשגרה.

סגן שרת התחבורה, ח"כ אורי מקלב, לא התייחס ישירות וציטט מידע שנמסר לו מן הרשות, ולפיו הביקוש לתחבורה הציבורית לא עלה על 60% מאשר הנוסעים בשגרה. "אני רוצה לציין את שרת התחבורה, שממש ביום הראשון או השני שנכנסה לתפקיד, היא למדה את הנושא וביקשה פגישה דחופה אצל שר הבריאות. אני השתתפתי בפגישה הזאת. היו דעות מקצועיות ופקידים, אבל שני השרים - השר והשרה - עמדו על כך, ואנחנו נמצאים היום באירוע אחר. האירוע הזה אומר היום שאפשר לנסוע בקיבולת של 75% של האוטובוס. זה אומר שמחוץ לעיר 46, ובאוטובוס מפרקים 75 נוסעים".

לדבריו, על התחבורה הציבורית הוטלו מגבלות רבות אך לא ניתנו לה אמצעים להתמודד איתן, ובלשונו: "'תבן לא ניתן לעבדיך, ולבנים אומרים לך עשה'. לא נותנים לך במה לעשות את הלבנים, לא נותנים לך את החומר גלם - ואתה רוצה שנגיע לעבודה, המעבידים מבקשים מאיתנו להגיע בזמן, אין לנו אפשרות אחרת למי שאין לו אפשרות אחרת, ואנחנו אומרים, צריך לחזור לתפקד, מוסדות החינוך, צוותי ההוראה צריכים להגיע בזמן, התלמידים צריכים להגיע בזמן".

מקלב הוסיף כי גם בשל המגבלות באוטובוסים וגם בשל השבתת הרכבת, אנשים נסעו ברכב הפרטי שלהם, מה שגרם לעומסים: "בסופו של יום אומרים במשרד התחבורה, העמדה שלהם, שמה שהם מזהים עומס זה בקווים המקבילים לרכבת. וככל שאנחנו מאחרים את פתיחת הרכבת הקווים האלה ממשיכים להיות עמוסים. נותנים שם את מלוא התשובות, מה שיש בצי, האוטובוסים שיש היום לחברות הציבוריות, אותן חברות שאמונות לתת את המענה לקווים תחליפי רכבת. ההחלטה של משרד התחבורה היא שככל שיידרש יביאו גם חברות פרטיות לתת תגבורים".

צמצום שירות כענישה

מנגד, אמר שהצפיפות באוטובוסים ובעיקר בתחנות האוטובוס היא מחולל הדבקה: "באוטובוס אתה מוגן לפי התקנות, אבל בעמידה לאוטובוס, בתחנות המרכזיות, באנשים שעמדו צפופים כדי לעלות לאוטובוס, וכשהם ידעו שהאוטובוס אולי לא יעלה אותם והיית צריך לשמור בכוח על התור שלך, אז אנשים צבאו על הדלתות במשך זמן רב וחיכו שעות. ולא זו אף זו, זה גם גרם להם - מכיוון שחלק גדול מהקווים לא עבד, זה גרם לנסוע בכמה אוטובוסים כדי להגיע ליעד. אז אותו נוסע היה צריך להיפגש, במקום עם 50 באוטובוס או 46 איש באוטובוס, הוא היה צריך להיפגש עם 200 איש, שנסעו איתו בכמה אוטובוסים. היה הרבה יותר שעות עם ציבור גדול. במקום לנסוע שעה או 40 דקות הוא נסע שעתיים, מכיוון שהיה צריך כמה אוטובוסים. והוא הצטופף בתחנות האוטובוסים".

עוד אמר: "אני אתמול, בעשרה לשתיים לפנות בוקר, עוד טיפלתי ב-20 נוסעים שהיו ביציאה מירושלים ושחיכו למעלה משעה ולא אספו אותם. אני רוצה לציין את חברת אגד, שבאמת עשו את המאמץ, ובעשרה לשתיים, ב-01:50, האוטובוס אסף את אותם נוסעים. יכול להיות שצריך בתמהיל של השעות לתת תגבור בשעות האחרונות. זה בבדיקה נקודתית".

סגן השרה הביע מורת רוח מהגישה לפיה יש לעשות בתחבורה הציבורית שימוש לענישה. דהיינו, לצמצם שירות, גם לא כזה המיועד לפעילויות פנאי ובילוי, כדי למנוע מאנשים להסתובב. - מכל מה שיש לנו, מכל מארג הדברים, אפילו חתונות, אירועים, שאנחנו העלינו את זה מ-50 ל-250 משתתפים - הרכבת היא זאת שתצלצל בפעמון והיא זאת שתבוא ותגיד "לא חזרנו לשגרה"? - דברי מקלב.

"לדון בתחבורה שיתופית במנותק מהקורונה"

ח"כ שרן השכל (ליכוד), שנאמה אף היא במסגרת הצעות לסדר, אמרה כי בתקופת המשבר האוטובוסים פעלו בצורה לא תקינה וחלק מהקווים נסגרו, וכך מי שלא היה ברשותו רכב לא יכול היה להגיע לעבודתו. לטענתה, הפתרון לכך היה צריך להעשות באמצעות מאות חברות הסעות פרטיות, שברשותן למעלה מ-23,000 כלי רכב שניתן היה לצרף למערך התחבורה הציבורית שהיה מלא בנוסעים, בהתאם למגבלות הבריאות. עוד אמרה כי ניתן היה גם לשלב מעל ל-21,000 מוניות במערך התחבורה הציבורית.

על כך השיב מקלב שכדי לקדם תחבורה שיתופית דרושה מדיניות ממשלתי, וטרם הייתה הזדמנות ללמוד את הנושא. הוא הזכיר שבהיותו יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה הייתה לו מחלוקת בנושא עם שר התחבורה דאז ישראל כ"ץ, שהתנגד לתחבורה שיתופית. מקלב: "אני לא יודע מה העמדה של השרה עכשיו בנושא התחבורה השיתופית. ביקשתי לברר את זה. אני לא בטוח שהיא גיבשה עדיין דעה. היא לומדת את הנושאים. בכל אופן, אני חושב שצריך לדבר על תחבורה שיתופית בלי קשר לקורונה, ומעודד אתכם, חברי הכנסת, ליזום דיונים בעניין". עוד ציין מקלב שלא היה מענה במוניות, משום שאלה לא יכלו להסיע יותר מנוסע-שניים בשל מגבלות משרד הבריאות.