חברת מלח הארץ אילת שבבעלות קבוצת אריסון מבקשת לקבוע, כי מימשה כדין ביוני 2016 את זכותה לחכור ל-49 שנים נוספות את קרקעות המפעל באילת. מדובר בשטח של 636 דונם, בו מופקים 70% מצריכת המלח בישראל.

מלח הארץ מבקשת (23.6.20) מבית המשפט המחוזי בבאר שבע להורות לרשות מקרקעי ישראל להנפיק לה חוזי חכירה חדשים לשטח זה. עוד היא מבקשת להצהיר על תקפותם של החוזים ל-225 דונם נוספים באילת ו-900 דונם בעין עברונה ועל זכותה להאריך אותם בשבע שנים. לדברי החברה, היא חכרה מן המדינה את 636 הדונמים בשנות ה-70, ביקשה להאריך את החכירה בהתאם לזכותה, אך פניותיה הרבות לרשות נענו בסחבת וברוב המקרים אף בהתעלמות. זאת, למרות שזכות הארכת החכירה היא שלה ולרמ"י אין כלל שיקול דעת, אלא במקרים חריגים שאינם רלוונטיים כאן.

לדבריה, רמ"י טוענת שהקרקעות מיועדות למגורים ומלונאות, למרות שהשינוי הוא עתידי בלבד. אולם אומרת מלח הארץ, שינוי ייעוד - קל וחומר כאשר הוא עתידי - אינו מאפשר השתחררות של הרשות מחובתה לחדש את חוזי החכירה. בנוגע לקרקעות אלו, כבר נערך תהליך בחינה ממושך בחסות בית המשפט העליון, ובסופו נקבעה מדיניות הקצאת זכויות לחוכרים בעת שינוי ייעוד. התוכנית המתארית הופקדה רק השנה - דהיינו ארבע שנים לאחר מועד חידוש החכירה - ואין תוכנית מאושרת שפורסמה למתן תוקף. מלח הארץ טוענת, כי אפילו אם יאושר שינוי הייעוד - הבנייה לא תבוצע לכל הפחות ב-20 השנים הבאות.

לטענת החברה, להעדר חידושם של חוזי החכירה יש השלכות משמעותיות כבר עתה, והוא יביא להפסקת ייצור המלח באילת ולסגירת המפעל המפרנס עשרות עובדים. הבקשה הוגשה באמצעות עוה"ד ארז הראל, שירין גבאי-מצגר ואלי שחר, וטרם הוגשה תגובת רמ"י.