יגובש מנגנון אישור להקלות במס לעמותות

ועדת הכספים דנה (יום ג', 30.6.20) בנוהל ועדת הכספים לאישור מוסדות ציבור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה. במסגרת הדיון נידון ההליך הקיים, והוצעו דרכים לשפרו, על-מנת להבטיח מחד נוהל שיצמצם ככל הניתן אפשרות של פגיעה בעמותות המבקשות סיוע, בשל מניעים פוליטיים, דרך רוב מוחלט, של 2/3 ואפילו 3/4 מחברי הוועדה, כולל נציגי אופוזיציה, ומנגד יותיר בידי הוועדה אפשרות של פסילת עמותה מקבלת הסיוע, במקרים של עמותות קיצוניות במיוחד.

בין היתר בנוסח ראשוני שהציג הייעוץ המשפטי לוועדה, הוצע כי לצד הקריטריונים שנבחנים ע"י רשות המיסים, יבחנו חברי הוועדה אם המטרה הציבורית של עמותה או הפעילות שמממשת אותה שנויות במחלוקת ציבורית עמוקה כזו שמביאה לכך שאין זה ראוי לתקצב אותה, וכי הדבר יוכרע ע"י רוב מוחלט. מנגד טענו במשרד המשפטים כי נוסח זה עלול לעורר קשיים, ולהביא לפוליטיזציה. לאור הסכמת מרבית חברי הוועדה, יו"ר הוועדה הורה בתום הדיון לייעוץ המשפטי לוועדה לגבש נוהל שיובא לאישור חברי הוועדה, תוך התאמות להערות שעלו בדיון

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, פתח את הדיון: "אנחנו מתלבטים בנושא של ועדת פריש שעסקה בנושא סעיף 46 הרבה שנים, חיכיתי שתתכנס הוועדה ולעשות את הדיון הזה, שהינו דיון משמעותי - מה מקומה של ועדת הכספים, של רשות המיסים וכל הנלווה. אני סבור שצריך לאשר את הרוב המוחלט של הבקשות שמגיעות לסעיף 46, גם כאשר היו דברים שנויים במחלוקת, הצבעתי בעד. אני סבור שמה שהמדינה לא מתקצבת ולא נותנת, יש את האפשרות של סעיף 46, שאם אוספים תרומות אז יש פטור ממס על תרומות. אני לא זוכר עמותות, למעט מקרים קיצוניים באופן חמור ובודדים, שלא קיבלו אישור. לא בא בחשבון שכתוצאה מהחלטה לא יתנו לעמותה חרדית או ערבית את הסיוע, או עמותה כל שהיא, הייתה גם את העמותה של העובדים הזרים שהצבעתי בעד. קורה לאחרונה שיש יותר עמותות שלא הגישו בעבר בקשות, ומגישות כעת, אני מדבר על עמותות קיצוניות ממש, ואם לא דנים בבקשתם מיד, הם פונים לבית המשפט. השאלה הגדולה, מה המעמד שלנו. אם רשות המיסים בודקת את העניין ומגיעה למסקנה שזה בסדר ומביאים זאת לאישורנו. אם לא צריך את דעתנו, אז למה מעבירים את זה לאישורנו? שהפקיד יאשר זאת. אנחנו חושבים שלא כך, ושיש חשיבות לדעתם של נבחרי הציבור כאן. אנחנו נעשה כל מאמץ שנגיע למצב שזה לא יביא את זה לאבסורד, שלא בגלל דעה פוליטית לא יאשרו סיוע לעמותה. אני מזכיר שאנחנו מדברים על תקצוב עקיף של המדינה, כמו שאנחנו מאשרים את תקציב המדינה, אנחנו מאשרים גם את התקצוב העקיף".

ארז אורעד, מנהל תחום מוסדות ציבור ומלכ"רים, רשות המיסים: "המימון הזה מעניק מאות מיליוני שקלים בשנה, החשיבות שהכסף מעצים את משלם המס. למעשה המנגנון אומר, אתה תחליט מה תעשה עם המס ששילמת. אתה יכול לקבל כמעט את כל הסכום ששילמת, אם תתרום. לפני ועדת פריש, היינו במצב לא כ"כ ברור, מעת לעת היו טענות מהציבור לעניין הקריטריונים, באוקטובר ניתן פסק דין של עמותת לויפאסנה, העתירה נדחתה, אבל בג"ץ קבע שעל רשות המיסים ושר האוצר לגבש קריטריונים, שימנעו אפליה. בעקבות כך מונתה ועדה ציבורית בראשות השופטת פריש. בין ההמלצות שלה, הייתה המלצה בנוגע למעורבות גורמים פוליטיים בהליך, להפחית את מעורבות שר האוצר וועדת הכספים. עולה השאלה: מהם הנושאים שבמחלוקת ציבורית עמוקה, האם יש נושא שאינו במחלקת ציבורית עמוקה? לא חושב, אז צריך לייצר מנגנון כל שהוא. מי אמור לדון בזה? אני כפקיד ציבורי או נבחר ציבור? יש ועדה ציבורית שמייעצת לי, אנחנו עושים דיון בכל עמותה ועמותה".

לירון נעים, משרד המשפטים: "עמדת הממשלה היא שוועדת הכספים לא חותמת גומי ורשאית לקבוע לעצמה נוהל, הוועדה יכולה לבקש מהממשלה כל מידע שהיא רוצה ביחס להחלטות שמביאה בפניה הממשלה. הקושי בנוהל הוא הקריטריונים המוצעים בו - מבחינה היסטורית, בעבר עלתה השאלה, האם ניתן לשאול לגבי העמותה שאלה, כמו האם היא עוסקת בנושא שנוי במחלוקת. בעיננו אלה שאלות שלא ניתן לשאול. זה קריטריון שלטעמנו מעלה קשיים משמעותיים גדולים מאוד, אני לא יכולה לומר אם זה כדי מניעה, כי קיבלנו את הנוהל רק אתמול, אבל כשמדברים על עמותה שנויה במחלוקת, זו שאלה שעלולה להוביל לשיקולים שרירותיים ואולי אפילו מפלים. אנחנו שואלים לגבי התוכן שלה, האם הוא עושה לנו כאב בטן. קיים חשש שקריטריון כזה יוביל לפוליטיזציה של סעיף 46".

ח"כ גפני: "האם שאנחנו מאשרים כסף למטרה מסוימת במשרד הרווחה, ולוקחים את הכסף הזה ממשרד אחר, מותר לנו? אנחנו אנשים פוליטיים? זה בסדר?".

נעים: "בעניינן של עמותות זו החלטה מאוד חריגה ביחס להחלטה שהכנסת מקבלת. נידונות עמותות ספציפיות בשמן, על הפעילות הספציפית של עמותה מסוימת".

ח"כ גפני: "אני רוצה לקבוע קריטריון, אני אצביע נגד קריטריון שמדבר על מחלוקת פוליטית או עמותה על-רקע פוליטי או אתני. אני נגד זה. אני מדבר על עמותה קיצונית מאוד ובאופן חריג, אני אומר לקבוע קריטריון, אם יש דברים שאנחנו לא צריכים לאשר. התפקיד שלנו לעשות קריטריון כזה, אחרת יהיה חוק בסוף. אז לא תוכלו לומר כלום".

עו"ד שגית אפיק, יועמ"ש ועדת הכספים: "מה מקומה של ועדת הכספים לטעמך? האם לוועדה יש שיקול דעת של מהות, שיכולה לשאול שאלות ולהבין גם את המהות של העמותה. מדברים גם על תקצוב של נושא, בסוף הוועדה מתקצבת באופן עקיף עמותה שהיא נושא עם תוכן. האם וועדה מנועה לדון בתוכן לדעתכם?"

נעים: "אפשר להתייחס לסמכות ב-2 דרכים: היותר מצומצמת, הוועדה עושה פיקוח פרלמנטרי על מנהל רשות המיסים והיא יכולה לשאול כל שאלה במסגרת זו. בנוסף, אם יש עמותה שחשבנו שהיא לא מהווה בעיה כיהודית ודמוקרטית, התבקשנו לעשות עוד בדיקות ולהעביר עוד מידע, ולא שכנענו את הוועדה, הוועדה רשאית שלא לאשר".

ח"כ אופיר כץ: "לצערי הנחת היסוד של הוועדה שבחנה ושל משרד המשפטים, שההחלטות שלנו פוליטיות או לא ענייניות. לא באנו לפה כדי להיות חותמת גומי, בחרו בנו להחליט וגם לפקח על הממשלה. ומי שיפעל בכל דרך נגד מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית, החובה שלנו שאותה עמותה לא תקבל הטבה. אחרת אנחנו לא עושים את התפקיד שלנו".

ח"כ ניר ברקת: "אני בעד הנוהל, יש בו מקום והיגיון. כראש עיר נדרשנו כל הזמן להתמודד עם מי מקבל תמיכות, בסוף הכי טוב זה קריטריונים ברורים וחדים. אנחנו צריכים לעזור למשרד המשפטים לעזור לנו. המפתח הוא להגדיר, מבעוד מועד לדעת איך לטייב את הקריטריונים בין אלה שאנחנו כן מעוניינים לתת להם, לבין אלה שלא". ח"כ אלכס קושניר: "אני בעד הנוהל".

גאל אזריאל, מש' המשפטים: "מה שבעייתי זה הקריטריון המוצע של דבר הנמצא במחלוקת ציבורית, זו קביעה כללית, שלילת הטבות בגין דעות פוליטיות או לא פוליטיות, היא פגיעה בחופש הציבור. יש מספר קריטריונים קיימים, האם אתם צריכים לבחון מעבר להם?"

ח"כ גפני: "החוק אומר שוועדת הכספים צריכה לאשר. אנחנו לא רוצים לפסול בכלל, אנחנו רוצים שאם קורה מקרה קיצון, וועדת הכספים תדון ותחליט, אנחנו רוצים לגבש עמדה כזו, שהקריטריון יהיה ברור. אז אתם אומרים שהקריטריון לא מספיק ברור, אז נמשיך לעבוד על זה".

ח"כ רם בן ברק: מרבית ההערות כאן היו לגבי היהודית ולא הדמוקרטית. אני חושב שאנחנו מספיק חזקים כמדינה יהודית, כדי לאשר שוליים הזויים בשם הדמוקרטיה. לא כ"כ צריך לפחד מזה. גם בכנסת היום יש חברי כנסת ומפלגות שחושבות שמדינת ישראל צריכה להיות מדינת כל אזרחיה, האם אנחנו לא משלמים להם משכורת?".

ח"כ ינון אזולאי: "אני חושב שהמתווה המוצע של שני שליש, יחד עם התאמות דרושות ולקצר זמנים, הוא ראוי. התברר למפרע שעברו על החוק במקרה מסוים, פרסמו לקטינים, ואז משכו את זה והחלטתם ברשות המיסים שזה בסדר. לכן יש מקום לתת לנו לקבוע במקרים קיצוניים".

ח"כ שלמה קרעי: שגית יועמ"ש הוועדה כתבה נוהל מעולה, חשוב שיהיה לנו גם את עלות השכר של הבכירים, מחזור הכנסות כולל ומחזור הכנסות מפעילות עסקית, זה צריך להיכנס למכלול השיקולים שלנו".

אופיר כץ, מנהיגות אזרחית: "ועדת פריש עשתה סדר במידה רבה מאוד. אני מסכים שהאמירה מחלוקת ציבורית עמוקה בעייתית מאוד, כי מהר מאוד היא הופכת מפלגתית במישור הציבורי. יש מספר מסננות בנוהל שאחרי ועדת פריש, שבקשה עוברת לפני שהיא מגיעה לוועדת הכספים. המפקח שואל הרבה שאלות ומבקש הרבה הבהרות, אח"כ זה עובר לוועדה מקצועית עם נציג ציבור, ראיתי מקרים שמחזירים את זה למפקח או לארגון שייתן תשובות, ואז זה מגיע לוועדה שלכם. איש לא חולק על כך שתפקידכם לפקח על הממשלה ורשות המיסים, אך צריך לראות באיזו מידה צריך להיבחן. לדעתי צריך להתמקד בחוקיות ובמטרת הארגון, ברגע שנבחן שיקולים, קשה לצאת מזה. אני יכול להתחבר לדברי היו"ר על מקרים חריגים ביותר ביותר".

עו"ד דבי גילד-חיו, האגודה לזכויות האזרח: "הקריטריונים לא יכולים להיות עמומים, אם אתם רוצים לומר שאסור לתמוך בטרור, תכתבו את זה. זה לא אמור להתקיים בוועדה, ועדה באופן טבעי היא ועדה פוליטית שנכונה לרגע נתון, בכל רגע נתון יכול להיות רוב שלא ימצא חן בעיניו משהו. דרך המלך שרשות ציבורית תחליט על כך. אם הולכים לנוהל, חייבים להבטיח שבוועדה יהיה רוב מוחלט, כולל נציגי אופוזיציה שמסכימים לזה".

עו"ד שגית אפיק, יועמ"ש ועדת הכספים: "החוק היום מקנה לוועדת הכספים סמכות אישור, כל עוד לא מתקנים את החוק, לפי הצעות שעלו כאן, לוועדה יש את הסמכות, ואז נשאלת השאלה איך הוועדה מפעילה את הסמכות לאשר. האם היא מקבלת את הרשימה לפי הקריטריונים שהרשות כבר בדקה, או שיש לה מרווח של שיקול דעת שהיא יכולה להפעיל ולשאול שאלות נוספות. כפי שאמרו נציגי הממשלה והעמותות, סעיף 46 חריג במסגרת החקיקה - מובאת רשימת עמותות, זה לא קיים בסעיפים אחרים, שהוועדה מאשרת רשימות מס ליישובים לדוגמה, נקבעו הקריטריונים בחקיקה ומשם רשות המיסים פועלת לפיהם. בסעיף 46 אין קריטריונים בחקיקה, הוועדה ביקשה לקבוע כאלה עוד לפני בג"ץ. 8 שנים לא נקבעו קריטריונים לא רק בגלל התנגדות הממשלה, אלא גם כי לא פשוט לקבוע כאלה.

לצד כך, כן מתקצבים כאן פעילות למטרה מסוימת, לכן יש שוני בין זה לבין הקלות מס. לכן לומר לוועדה אתם לא יכולים לשקול תוכן ופעילות, זה לומר אין לכם שיקול דעת. אני חושבת שיש כאן מרווח לוועדה, ב-99.9 אחוז היא מאשרת את פניות רשות המיסים, היא שואלת שאלות, בניהן גם שאלות תקציביות כוועדה האמונה על סדר התקציב במדינה. מהרגע שרשות המיסים הורידה את הקריטריונים המהותיים, שיקול הדעת שנותר לוועדה, הוא גם לשאול את השאלות האלה.

לגבי הקריטריון של מחלוקת ציבורית עמוקה, זה לא הקריטריון הנכון והנבון ביותר, יכול להיות שהיה אפשר לנסח קריטריונים אחרים. אך אחד הדברים שעלו אחרי ועדת פריש, הוא שאת זה רשות המיסים לא יכולים לבדוק. פה יושבים נציגי הציבור, והם יכולים לבדוק האם יש מחלוקת לגבי עמותה מסוימת. ההצבעה של השני שליש, נבחרה כסוג של מדד, בו מתכנסים כל חברי הוועדה, ונדרש שני שלישים שיבוא ויאמר המטרה הציבורית הזו היא שנויה במחלוקת, וזה לא מסוג הדברים שהמדינה רוצה לתקצב בסדרי העדיפות שלה. זה גם מקום של שקיפות, שעושה פיקוח לאורך כל התהליך, שכן יודעים שבסוף הדרך זה יגיע לכאן. הנוהל יגביר את השקיפות והגילוי, ויוריד את החששות. עניין השני שליש, הוא מדד לבחון, האם יש משהו שנוי במחלוקת עמוקה. לכן נכון אולי להוסיף שחלק מהם חברי כנסת מהאופוזיציה. כדי למנוע כל חשש. ניתן לקבוע נוהל לכנסת הזו בלבד, כדי לבחון את הדברים. לראות אם הוא עובד, האם הוועדה יודעת להפעיל את שיקול הדעת שלה באמת. החלופה היא חקיקה שתגדיר את מקום הרשות ומקום הוועדה".

ח"כ עופר כסיף: "המצב הנוכחי הוא רע, ואני גם מסכים עם דעת המיעוט בנוהל, אבל אני מבין שזה לא רלוונטי כרגע. לכן אני אומר שבוועדת הכספים כרגע, יש את הסכנה של עריצות הרוב, דמוקרטיה זה שלטון הרוב והגבלתו. שני שלישים לא מספק את זה, גם עם כמות מסוימת מהאופוזיציה לא מספק. אני מציע שנסכם על שלושת רבעי, זה מונע את סכנת עריצות הרוב".

יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "אתחיל מהסוף - יש כאלה שמנצלים את המצב הזה, שרואים שאנחנו עומדים חסרי אונים, לא בחקיקה ולא בנוהל. יש פתאום עמותות בודדות שהגיעו והתחילו לבקש סעיף 46, והם ידעו שמשרד המשפטים יגן עליהם, ויגידו לנו שאנחנו לא נוכל לבחון. זה שאנחנו לא עושים נוהל, גורם לכך שאנחנו מעוותים את העבודה שלנו. הם לא בוחנים את זה כמו שצריך, אין להם גם את היכולת והרצון, משרד המשפטים ישר מדבר על הנושאים האידיאולוגיים, כאילו רק ברשות המשפטים וברשות המיסים יודעים לבדוק, כאילו נעביר פה מיד פסילות. אני מבקש מיועמ"ש הוועדה לקבוע קריטריון, שימשיך להיות מה שהיה פה עד היום. שלצורך פסילה יהיה דרוש רוב של ¾, עם נציגי אופוזיציה. שמצד אחד ישמרו האינטרסים של כל הצדדים, מצד שני שלא יגישו כאלה שהמדינה מתקצבת בכסף מלא, והם לא ראויים לזה לדעת כמעט כולם. אני מבקש להביא לישיבה הבאה, את הנוהל אחרי שנדבר עם החברים, אני באמת מתכוון למה שאמרתי, אני לא מתכוון לשנות מהמצב הקיים שממש כמעט כמעט כולם מאושרים, אך אני רוצה למנוע את ההתנהלות כאילו אנחנו חותמת גומי".