בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את הערעור שהוגש על החלטת בית משפט השלום בעיר להוצאת צו המונע פתיחת בית החלמה ליולדות בשכונת בית הכרם בעיר.

מדובר במבנה בן 1,320 מ"ר ברחוב החלוץ 29 בירושלים, הנמצא בבעלות עמותת תפארת בנים. הנכס הוקם כ"מלונית פנסיון בית מרגוע" ושימש ככזה במשך תקופה ארוכה. משנת 1986, עם רכישתו על-ידי "תפארת בנים", ועד שנת 2012 שימש הנכס כבית אבות, זאת לאחר שינוי ייעוד הנכס. בשנת 2012 חדל הנכס לשמש כבית אבות עקב אי-התאמה לדרישות דיור מוגן, והחל לשמש כמדרשה לבנות, באמצעות היתר שימוש חורג שניתן מאת הוועדה המקומית בירושלים.

באוגוסט 2018, מספר חודשים לאחר שהנכס חדל לשמש כמדרשה, שכרה המערערת, חברת מ.ק.ש. אחזקות בע"מ, את הנכס מעמותת "תפארת בנים" במטרה להתאמו ולהשתמש בו כבית החלמה ליולדות. כפי שפרסמנו ב-News1, החברה פעלה להכשרת המבנה לשימוש כבית החלמה ליולדות מבלי שהתקבלו על כך אישורים מן העירייה כנדרש, ומבלי שבוצע שינוי ייעוד של הקרקע. בקשה שהוגשה למתן רישיון עסק להפעלת בית מלון, אכסניה ופנסיון, נדחתה על-ידי עיריית ירושלים בטענה כי התב"ע שבתוקף אינה תואמת שימוש זה.

בספטמבר 2019 הוציא בית משפט השלום בירושלים צו המורה על מניעת השימוש במבנה כבית החלמה ליולדות. תוקפו של צו זה הוארך בינואר 2020.

השופטת חנה מרים לומפ קבעה בהחלטתה כי אין חולק שאין ומעולם לא היה רישיון עסק לבית ההחלמה העתיד לפעול בנכס. "למערערת טענות רבות בדבר ההחלטה שלא להעניק רישיון, כאמור, אולם היא אינה חולקת על העובדה כי בפועל אין רישיון לעסק. לפיכך, ניתן לקבוע כי התנאי בדבר אי-קיומו של רישיון עסק, מתקיים", ציינה.

עוד הוסיפה כי עיון בראיות שבתיק מעלה שהשיפוץ שעבר העסק הוא מקיף וכי אין מדובר בתחזוקת עסק קיים, אלא בהכנות לעסק חדש. "כאשר מבצעים עבודות שיפוץ במשך למעלה משנה, בעלויות של מיליוני שקלים (לטענת המערערת), קשה לטעון שמדובר בעסק פעיל שרק עובר תחזוקה שוטפת, פתיחת דלת לקראת הפעלה מחודשת. העובדה שלפני שנים רבות הנכס שימש למלונית, ובית החלמה ליולדות מזכיר במאפייניו מלונית, לא מספיקה כדי לקבוע שמדובר בהמשכו של עסק קיים. במיוחד, כאשר המערערת שכרה את הנכס לטווח ארוך על-מנת לשנות את מבנהו ולפתוח בו עסק חדש", ציינה בפסק הדין.

לדבריה, העובדה שעסקים קודמים באותו נכס פעלו ללא רישיון, ולא נתבקש נגדם סעד מכוח חוק רישוי עסקים, אין בה כדי להשפיע על עניינו של עסק זה. "סדר הדברים הנכון הוא
תחילה קבלת רישיון עסק ורק לאחר מכן פתיחת העסק, ותכליתו של סעיף 22א לחוק רישוי
עסקים הוא למנוע מצבים בהם נפתחים עסקים ללא רישיון המוסדר בהמשך. ברי שמרגע שהמערערת תקבל רישיון ממילא הצו יבוטל, אך כל עוד אין בידה רישיון הרי שהצו ניתן כדין", ציינה. עוד הוסיפה כי יש לברך את המשיבה, עיריית ירושלים, כי היא פועלת לאכיפת חוק רישוי עסקים עוד טרם נקבעו עובדות בשטח.

בית המשפט דחה גם את הטענות בדבר חוסר מידתיות של הצו בשל הנזק הרב שייגרם למערערת. לדברי השופטת, יש בידי המערערים לפנות להליך משפטי מתאים אם הם סבורים שעיריית ירושלים גרמה להם לנזק, אך שיקול זה אין בו כדי להכריע בעניין צו המניעה. לדבריה, המערערת גם לא הוכיחה את טענותיה בדבר אכיפה בררנית.

"מטעמים אלה, אני סבורה, כי התנאים הנדרשים למתן צו מניעת פעולות לפי סעיף 22א לחוק רישוי עסקים התקיימו, וכי אין מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט קמא. משכך, דין הערעור להידחות, ועל כן הצו ימשיך לעמוד בתקפו. כאמור, הדלת פתוחה לפני המערערת להגיש עתירה מנהלית על החלטות הרשות, וכן לנקוט בכל הליך אחר להשבת נזקיה, והיא תפעל כחוכמתה. בנסיבות העניין לא ניתן צו להוצאות", לשון פסק הדין.