בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
לנדקו תובעת את עיריית יהוד-מונסון
|
החברה מקבוצת מילומור תובעת 17 מיליון שקל בעקבות הסכם פיתוח משנת 2000, אשר בוטל בידי בית המשפט בשל היותו בלתי חוקי
חברת לנדקו ישראל ייזום וניהול, מקבוצת מילומור, תובעת 17 מיליון שקל מעיריית יהוד-מונסון, בטענה לנזקים במסגרת הסכם עבודות הפיתוח ביניהן מחודש נובמבר 2000. בתביעה, שהוגשה (6.7.20) לבית המשפט המחוזי מרכז, נאמר כי ההסכם נחתם עם קודמתה של לנדקו - החברה הממשלתית לור"ם - ונגע לעבודות פיתוח במתחם השלושה בעיר. בתמורה לביצוע העבודות בידי לור"ם התחייבה העירייה, כי החברה היא שתגבה ותקבל את היטלי הפיתוח מהיזמים שיקבלו את אותו מתחם. לטענת לנדקו, בדיעבד הסתבר, כי מבנה העסקה שיצרה העירייה הוא בלתי חוקי ודינו בטלות. אולם בעת כריתת ההסכם הסתמכה לנדקו על העירייה כגוף ציבורי הנהנה מחזקת התקינות המינהלית, ולא העלתה על דעתה, כי העירייה מזמינה אותה להתקשר בהסכם בלתי חוקי. בית המשפט ביטל באפריל 2016 את ההסכם, בקובעו שהעירייה לא הייתה רשאית להתפרק מחובתה לגבות את היטלי הפיתוח, ולא הייתה רשאית להעביר ללנדקו משימה זו. עוד נקבע, כי העירייה הפרה את חובתה לקיים מכרז לעבודות אלו. לדברי לנדקו, היא לא העלתה על דעתה, כי העירייה עצמה תטען כעבור שנים רבות, כי ההסכם בטל מחמת אי-חוקיות. לדברי לנדקו, העירייה החליטה שההסכם אינו כדאי לה מבחינה כלכלית, ולאחר שהיא השקיעה מיליוני שקלים לשם השלמת התחייבויותיה. התביעה הוגשה באמצעות עוה"ד בני שפר וניר שאלתיאל, וטרם הוגש כתב הגנה.
|
תאריך:
|
06/07/2020
|
|
|
עודכן:
|
06/07/2020
|
|
יצחק דנון
|
+הטענה ל"אכיפה בררנית" מגיעה עד אבסורד
|
20:43 06/07/20 | איתמר לוין | לרשימה המלאה |
עמית: הקלות הבלתי נסבלת של העלאת טענה לאכיפה בררנית כללית, באה לידי ביטוי בהעלאת טענה זו בעבירות ובנסיבות בהן ברור על פניו כי הטענה היא חסרת שחר ▪ ברון: אין לאפשר מצב של "היפוך תפקידים", שבו הנאשם תופס את תפקיד המאשים ואילו התביעה היא שיושבת על ספסל הנאשמים
|
|
עמית. "לחזור למידותיו הראויות" [צילום: הרשות השופטת]
|
|
|
ברון. "עד כדי אבסורד" [צילום: הרשות השופטת]
|
|
|
|
לנדקו תובעת את עיריית יהוד-מונסון
|
|
שופט בית המשפט העליון, עופר גרוסקופף, מאותת שהוא מוכן לסטות מן הקו הכמעט-קבוע של בית המשפט ולהטיל הוצאות בהליכי סרק, אפילו אם לא נתבקשה תגובת הצד השני וגם כאשר מדובר בהליכים נגד המדינה - לה אין הוצאות ישירות על ניהולם. גרוסקופף נתן (יום א', 28.6.20) שתי החלטות כאלו, אם כי במקרה שלישי נמנע מהטלת הוצאות בהעדר תגובה. יצוין, כי מדובר בהוצאות לטובת הצדדים שלא נדרשו להגיב, ולא לטובת אוצר המדינה.
|
|
|
נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, פסלה את שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, אברהם הימן, מלדון בנושא הריסת מבנה בלתי חוקי. חיות אומרת (יום ג', 23.6.20), כי הימן הביע דעה נחרצת בנושא בשלב מוקדם יותר של התיק, ובמקביל - לא נימק כראוי את אותה החלטה. פסילת שופט בידי נשיא בית המשפט העליון היא אירוע חריג; הרוב המכריע של בקשות אלו נדחות.
|
|
|
טעות חמורה של הפרקליטות הביאה לכך שפדופיל הועמד לדין על עבירה קלה בהרבה מזו שיוחסה לו במקור - מגלה (יום ב', 22.6.20) החלטה של בית המשפט העליון.
|
|
|
בית המשפט העליון קובע, כי ניתן לאזן ענישה קלה במיוחד במסגרת הסדר טיעון, על-ידי הכבדה ממשית בעונש המאסר על תנאי שמטיל בית המשפט במסגרתו. בכך יוצר בית המשפט העליון מסלול אשר יאפשר לשופטים להתערב בעקיפין בהסדרי טיעון מקלים מדי, וזאת מבלי לפסול את ההסדר כולו.
|
|
|
פרקליטות המדינה נהגה בצורה פסולה, כאשר לא הציגה בפני אסיר ועורך דינו מידע בעניינו שהעבירה לוועדת השחרורים. כך קובע (11.6.20) נציב הביקורת על הפרקליטות, דוד רוזן. מדובר בפראפרזות המידע המודיעיני ועמדת נפגע העבירה - שני מסמכים להם יש חשיבות רבה בהחלטה האם לקצר את עונשו של אסיר. מהחלטתו של רוזן עולה, כי מדובר בתופעת רוחב, בה הפרקליטות אינה מוסרת מידע חיוני לאסירים ולסניגוריהם. הוא ממליץ בפני היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, להסדיר את שני הנושאים בהנחיות פרקליט המדינה.
|
|
|
|