הנחיה שמפרסמת (26.8.20) המשנה לפרקליט המדינה,
נורית ליטמן, עשויה להקל על הגשת כתבי אישום נגד מי שמפגינים ליד בתיהם של בכירי הפרקליטות ובהם היועץ המשפטי ל
ממשלה,
אביחי מנדלבליט, והמשנה לפרקליט המדינה וראש צוות התביעה במשפט נתניהו, ליאת בן-ארי. הן עשויות לחול גם על ההפגנות ליד ביתה של נשיאת בית המשפט העליון,
אסתר חיות.
ההנחיה עוסקת במדיניות ההעמדה לדין בתיקים שנפתחו על-רקע הפגנות או אירועי מחאה. הכלל שביסודה הוא ש"מדיניות האכיפה נגד חשודים המבצעים עבירות הקשורות לעצם השתתפותם בהפגנות ראוי שתהיה מדיניות מצמצמת, על-מנת שלא לפגוע בזכות היסוד, וכן ברצונם של אזרחים ותושבים בישראל להשמיע את קולם וליטול חלק בהליך הפוליטי". לצד זאת, "על מדיניות האכיפה בנושא זה להיות זהירה, ולא לפגוע ברצונו של אדם ליטול חלק בהפגנות ולהביע את דעתו ללא חשש. מנגד, ראוי שמדיניות האכיפה תרתיע מפגינים מביצוע פעולות שגולשות מחוץ לגבולות המחאה הלגיטימית, אל עבר אלימות והפרה ממשית של הסדר הציבורי".
מבחינה מעשית, הקו המנחה בהנחייתה של ליטמן הוא שיש להעמיד לדין רק כאשר מתקיימות נסיבות מחמירות, כגון אלימות או חסימה משמעותית של צירי תנועה. "ככלל, נכון יהיה להתייחס בחומרה לתיקים בהם מיוחסות לחשודים, מעבר לעצם השתתפותם במחאה לא חוקית, גם עבירות אלימות, כלפי גוף או רכוש, בהתאם כמובן לרמת האלימות. במקרים כאלו, על-פי רוב, קיים אינטרס ציבורי להעמיד את החשוד לדין", היא אומרת.
בין הנסיבות המחמירות אותן מונה ליטמן: "קיום הפגנה מחוץ לביתו של עובד ציבור או נבחר ציבור ללא רישיון ו/או בניגוד להוראות המשטרה יכול להוות נסיבה מחמירה המצדיקה העמדה לדין. יודגש לעניין זה, כי לא הרי מקרה בודד כהרי הפגנות חוזרות ונשנות; לא הרי עמידה שקטה מול ביתו של איש ציבור כהרי הפגנה בה נעשה שימוש באמצעי הגברה, ברעש, במילים בוטות או בכל אמצעי או התנהגות אחרים היוצרים מטרד; לא הרי מעשים שנעשו בזמנים ובשעות המהווים מטרד מינימלי למתגוררים במקום כהרי מעשים שנעשו בזמנים ובשעות לא סבירים; וכיו"ב. גם כאן, כאשר מתקיימות נסיבות מחמירות כגון אלה שפורטו, ניתן לשקול העמדה לדין גם בגין ביצוע עבירת התקהלות אסורה, כשלעצמה". הגדרות אלו עשויות לחול על ההפגנות ליד בתיהם של חיות, מנדלבליט ובן-ארי, שחלקן נעשות תוך הפרת הנחיות המשטרה ויצירת רעש ניכר.
נסיבות מחמירות נוספות שמציינת ליטמן: אלימות וקושי להשתלט על המפגינים, מיקום רגיש של ההפגנה מבחינה ביטחונית או דתית, מיקום המקשה על המשטרה לשמור על ביטחון השוטרים והאזרחים, חסימה מכוונת וממושכת של ציר תנועה, פגיעה ברכוש ציבורי ובציוד משטרתי, כוונה מראש לבצע עבירה תוך כדי ההפגנה, שלהוב יצרים, קיומו של עבר פלילי. לעומת זאת, התנהגות פסולה של שוטרים עשויה להוות סיבה שלא להגיש כתב אישום, כמו גם כאשר המפגינים הם קטינים. ליטמן גם מנחה להגיש כתב אישום רק כאשר יש ראיות פרטניות כלפי החשוד ולהקפיד על אכיפה שוויונית כלפי המשתתפים באותה הפגנה.