שר הפנים, אריה דרעי, חתם על תקנות הבנייה הירוקה (ת"י 5281). הן ייכנסו לתוקף בכל הארץ מהשנה הבאה - מרס 2021 ובהדרגה לכל סוגי הבניינים. התקנות קודמו על-ידי מינהל התכנון והמשרד להגנת הסביבה, בהתייעצות עם השלטון המקומי, התאחדות בוני הארץ, המועצה לבנייה ירוקה וגורמים רבים נוספים.

התקן הישראלי לבנייה ירוקה הוא תקן מקורי ומודרני המתעדכן מעת לעת. עד כה, תקן הבנייה הירוקה היה וולונטרי, ולאחר תחילת התקנות הוא יהפוך למחייב. בנייה לפי התקן תורמת במגוון רחב של היבטים להעלאת איכות החיים למשתמשי הבניין ולציבור הרחב, בין היתר באמצעות חיסכון בצריכת האנרגיה והפחתת פליטות גזי החממה, שיפור בריאות הציבור על-ידי הצללה, אור ואוורור טבעיים, חומרי בנייה "ירוקים" ושיפור איכות הבנייה.

מעבר להיבטים הסביבתיים, מדובר בתיקון עוול חברתי. עד היום, תקן הבנייה הירוקה היה מחייב רק ביישובים החזקים - בערי פורום ה-15 שהחליטו על אימוץ התקן בתחומן ולא ביישובי הפריפריה. כך שלמעשה בעוד תושבי הערים החזקות מרוויחים מהיעילות האנרגטית של המבנים ומחיסכון כספי בעלויות של חשמל ומים - התושבים בערי הפריפריה נשארו מאחור.

לשם השוואה, בשנים 2017-2014 אושרו רק 32 תוכניות המחייבות בנייה ירוקה מחוץ לערי הפורום ה-15 לעומת כ-400 תוכניות שאושרו בערי פורום ה-15. בתל אביב וברעננה כבר בונים בניינים חסכוניים ויעילים, ומהיום גם בטירת הכרמל, במעלות ובסכנין. בניין שמוקם היום יעמוד על תילו 50 ו-100 שנים.

בחודש מארס החליטה המועצה הארצית לתכנון ובנייה פה אחד להפוך את תקן הבנייה הירוקה כתקן מחייב.

מנכ"ל מינהל התכנון, דלית זילבר: "תקן הבנייה הירוקה החתום שהיה וולונטרי הופך למחייב ויעשה צדק חברתי. מי שלא נהנה עד היום מהתקן היו בעיקר תושבי הפריפריה ואנחנו משנים את זה. החובה בתקן בנייה ירוקה הינו צעד אחד משורה של מהלכים שמינהל התכנון מקדם לאור שינויי האקלים. אימוץ תקנים וסטנדרטים לבנייה ירוקה עשוי להוביל לחיסכון של כ־30-20 אחוז בצריכת האנרגיה במבנים, להפחית את פליטות גזי חממה בערים ולצמצם את הצורך בהקמת תשתיות אנרגיה יקרות ומורכבות".