[צילום אילוסטרציה: יהב גמליאל/פלאש 90]
גם לאחר גיל פרישה: עולים נאלצים להמשיך ולעבוד |
מסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת מצביע על עלייה בשיעור העובדים לאחר גיל פרישה בייחוד בקרב עולים, שלא צברו פנסיה מספקת בארץ ● המשמעות: סכנת פגיעה בקצבאות הזקנה
ועדת העלייה והקליטה דנה בבעיית העולים הקשישים הנאלצים להמשיך ולעבוד כדי להתפרנס. יו"ר הוועדה, דוד ביטן, ציין כי ישנם רבים הנאלצים לעבוד לאחר גיל הפרישה - כדי לחיות בתנאי מחיה בסיסיים. בעיקר, כי לא שהו בארץ די שנים כדי לצבור פנסיה מספקת. ביטן המליץ לממשלה להעלות את סף הקיזוז מקצבת הזקנה ל-3,800 שקל ואם הצעד המידי לא אפשרי - לפרוס זאת לתקופה של 4 שנים. "משבר הקורונה החמיר את מצבם של כלל העובדים במשק ולא פסח על אוכלוסיית העובדים המבוגרים שממשיכים לעבוד על-מנת להרוויח את לחמם", אמר.
הדיסריגרד, הוא הסכום שנקבע בחוק, שבו לא מתחשבים בעת חישוב הזכאות לקצבה, ולמרות זאת במקרים רבים אדם הזכאי להבטחת הכנסה מאבד חלק ממנה, אם יוצא לעבוד. ביטן ציין כי הסכום שניתן להרוויח מבלי שהקצבה תפגע, צריך לעלות בקרב העובדים המבוגרים.
המוסד לביטוח לאומי השיב כי, הסכום שאינו נלקח בחשבון לצורך קבלת קצבת אזרח ותיק (דיסריגרד) לפני גיל 70, עומד כיום על 6,014 שקל לחודש ליחיד ו-8,019 שקל לזוג. מעבר לסכום זה מקוזזים מהקצבה 60% על כל שקל הכנסה. נציגי המוסד הוסיפו כי בזכאות להבטחת הכנסה, עומד דיסריגרד על 2,268 שקל ליחיד ו-2,691 שקל לזוג. מעבר לסכום זה מקוזז 60% על כל שקל הכנסה מעבודה.
יוזם הדיון, אלכס קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם), סיפר על עובדת בחברת "שפיר" בכנסת בת 76, הנאלצת לעבוד 12 שעות ביום בניקיון הבניין כדי שתוכל לשרוד, היות שלא השיגה פנסיה שתאפשר לחיות בכבוד. "דיברתי עם השרה לשוויון חברתי מירב כהן, הנרתמת לנושא, להעלות את הדיסרגרד לעובדים מעבר לגיל פרישה שעובדים לצורך מחיה בסיסית. כשם שהעלו את הדיסרגרד לנכים ל-3,800 שקל".
קוזינוב ציין כי במחקר שנעשה עולה כי מאז חקיקת חוק פנסיה בשנת 2008, פנסיה ממוצעת לעולה היא 237 שקל. "זהו סכום מגוחך שלא ניתן להתקיים ממנו כלל. לפיכך, האנשים האלה יוצאים לעבוד כדי לחיות. לפי מסמך מרכז המידע והמחקר, מדובר בעשרות אלפים שעובדים אחרי גיל הפרישה ועליה במספרם מדי שנה. אם מעלים את הדיסריגרד - הצעד ייצר הכנסות למדינה מעבר למיליארד שקל בשנה. אנחנו משמרים כוח עבודה איכותי, ואנו נותנים להם את האפשרות לחיות בכבוד מינימלי".
אל יזמת הדיון הצטרף אלכס קושניר (ישראל ביתנו), שסיפר כי הגיש הצעת חוק בה הוצע כי גמלת הבטחת הכנסה לאזרח ותיק יחיד תהיה שווה ל70% משכר המינימום ומקביל להעלות את סכום הגמלאות לזוגות, וכן ליחידים או לזוגות עם ילדים לעומת הקיים כיום.
טלי פלוסקוב (הליכוד) קראה אף היא להעלות את הדיסרגרד. "האנשים האלה חיים מתחת לקו העוני", מיכל קוטלר-וונש (כחול לבן), אף היא מיוזמות הדיון, ציינה כי "תוחלת החיים עלתה, ולרבים אין פנסיות שצברו מעבודתם. מדובר באנשים עניים ביותר בחברה שחייבים לסייע להם ולאפשר להם מחיה בכבוד". ליאור דוידסון, חוקרת במוסד לביטוח לאומי ציינה כי המוסד תומך בהעלאת הדיסרגרד, "דבר שיעודד תעסוקה וגם יאפשר מחיה בכבוד".
הדיסריגרד, הוא הסכום שנקבע בחוק, שבו לא מתחשבים בעת חישוב הזכאות לקצבה, ולמרות זאת במקרים רבים אדם הזכאי להבטחת הכנסה מאבד חלק ממנה, אם יוצא לעבוד. ביטן ציין כי הסכום שניתן להרוויח מבלי שהקצבה תפגע, צריך לעלות בקרב העובדים המבוגרים.
המוסד לביטוח לאומי השיב כי, הסכום שאינו נלקח בחשבון לצורך קבלת קצבת אזרח ותיק (דיסריגרד) לפני גיל 70, עומד כיום על 6,014 שקל לחודש ליחיד ו-8,019 שקל לזוג. מעבר לסכום זה מקוזזים מהקצבה 60% על כל שקל הכנסה. נציגי המוסד הוסיפו כי בזכאות להבטחת הכנסה, עומד דיסריגרד על 2,268 שקל ליחיד ו-2,691 שקל לזוג. מעבר לסכום זה מקוזז 60% על כל שקל הכנסה מעבודה.
יוזם הדיון, אלכס קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם), סיפר על עובדת בחברת "שפיר" בכנסת בת 76, הנאלצת לעבוד 12 שעות ביום בניקיון הבניין כדי שתוכל לשרוד, היות שלא השיגה פנסיה שתאפשר לחיות בכבוד. "דיברתי עם השרה לשוויון חברתי מירב כהן, הנרתמת לנושא, להעלות את הדיסרגרד לעובדים מעבר לגיל פרישה שעובדים לצורך מחיה בסיסית. כשם שהעלו את הדיסרגרד לנכים ל-3,800 שקל".
קוזינוב ציין כי במחקר שנעשה עולה כי מאז חקיקת חוק פנסיה בשנת 2008, פנסיה ממוצעת לעולה היא 237 שקל. "זהו סכום מגוחך שלא ניתן להתקיים ממנו כלל. לפיכך, האנשים האלה יוצאים לעבוד כדי לחיות. לפי מסמך מרכז המידע והמחקר, מדובר בעשרות אלפים שעובדים אחרי גיל הפרישה ועליה במספרם מדי שנה. אם מעלים את הדיסריגרד - הצעד ייצר הכנסות למדינה מעבר למיליארד שקל בשנה. אנחנו משמרים כוח עבודה איכותי, ואנו נותנים להם את האפשרות לחיות בכבוד מינימלי".
אל יזמת הדיון הצטרף אלכס קושניר (ישראל ביתנו), שסיפר כי הגיש הצעת חוק בה הוצע כי גמלת הבטחת הכנסה לאזרח ותיק יחיד תהיה שווה ל70% משכר המינימום ומקביל להעלות את סכום הגמלאות לזוגות, וכן ליחידים או לזוגות עם ילדים לעומת הקיים כיום.
טלי פלוסקוב (הליכוד) קראה אף היא להעלות את הדיסרגרד. "האנשים האלה חיים מתחת לקו העוני", מיכל קוטלר-וונש (כחול לבן), אף היא מיוזמות הדיון, ציינה כי "תוחלת החיים עלתה, ולרבים אין פנסיות שצברו מעבודתם. מדובר באנשים עניים ביותר בחברה שחייבים לסייע להם ולאפשר להם מחיה בכבוד". ליאור דוידסון, חוקרת במוסד לביטוח לאומי ציינה כי המוסד תומך בהעלאת הדיסרגרד, "דבר שיעודד תעסוקה וגם יאפשר מחיה בכבוד".
|
|
שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בקרב בני 60 ומעלה – מסמך מעודכן / מסמך | |
|
מסמך זה נכתב לבקשת חבר הכנסת אנדרי קוז'ינוב ומוצגים בו נתונים על שיעור ההשתתפות בכוח
העבודה של בני 60 ומעלה בישראל. במסמך מובאים נתונים על כוח העבודה בישראל בפילוחי גיל
שונים ובחלוקה לגברים ונשים, וכן מוצגים שיעורי ההשתתפות בקרב עולים שהגיעו לישראל משנת
1990 ואילך בהשוואה לחתכים שונים באוכלוסייה. (4 עמ')
|
נתנאל קופראק
●
מרכז המחקר והמידע/הכנסת (מממ)
|
||
|
|
+השר נגד צה"ל: למה לא לאפשר זקן לחיילים
20:53 09/09/20 | עידן יוסף | לרשימה המלאה
[צילום: פאול נרט/פלאש 90]
השר במשרד הביטחון מיכאל ביטון תומך בביטול האיסור הגורף על גידול זקנים בצה"ל, וקורא להסדיר כללים לגידול זקן ▪ יו"ר הכנסת: "חיילים רוצים ללכת עם זקן. ואז מתפתחת מערכת שלמה של לנסות להשיג את הפטורים האלה בכל מיני דרכים כאלה ואחרות. אני חושב שבשורה התחתונה אין לזה הצדקה"
[צילום: פאול נרט/פלאש 90]
+בקריאה ראשונה: יו"ר הוועדה ציבורית לעניין שכר הח"כים לא יחויב להיות חבר סגל אקדמי
16:45 09/09/20 | עידן יוסף
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 48) (יושב-ראש הוועדה הציבורית לעניין שכר חברי הכנסת),התש"ף-2020, מטעם ועדת הכנסת.
כהונתה של הוועדה האחרונה הסתיימה בינואר 2019, ובעקבות מערכות הבחירות החוזרות, לא מונתה ועדה חדשה. ועדת הכנסת אמורה לבחור וועדה מייעצת שתדון בשכר חברי הכנסת ובתנאי שכרם שכהונתה הינה למשך חמש שנים. הוועדה מונה שלושה חברים, כאשר לפחות אחד מהם צריך להיות חבר הסגל האקדמי ועל יו"ר ההרכב להיות נציג הסגל האקדמי. בהצעת חוק זו מוצע לבטל את החובה שיושב-ראש הוועדה הציבורית יהיה איש אקדמיה, אך להותיר על-כנה את החובה למנות לפחות חבר סגל אקדמי אחד לחבר הוועדה.
יו"ר ועדת הכנסת ח"כ איתן גינזבורג הציג את ההצעה ואמר: "צריך להגיד את האמת, הדרישה הזאת לא מאוד הגיונית. במקום לבחור את האדם המתאים ביותר מתוך השלושה שנבחרו לוועדה, זה שיהיה המוכשר ביותר גם לנהל את דיוני הוועדה, גם לייצג את הוועדה בדיונים מול חברי הכנסת וגם לעמוד בפני הלחצים שמופעלים עליו ע"י חלקי מחברי הכנסת וגורמים אחרים, במקום כל זה ייבחר לתפקיד באופן אוטומטי חבר ועדה שהוא נציג סגל אקדמי, בלי שיקולים של התאמה, בלי שיקולים של יכולת, בלי שיקולים של מוכנות, רק שיקול שרירותי וחסר היגיון. למה שלא ימונה למשל כלכלן או אדם שבקיא בשכר הציבורי או אולי איש במגזר הפרטי, מה ההיגיון בקביעה שרק מרצה באוניברסיטה יכהן כיושב-ראש הוועדה?
"בימים האחרונים ראיתי כבר כל מיני טענות כאילו משנים את החוק כדי לבחור יו"ר ידידותי יותר לחברי הכנסת ושיתאפשר לנו לשפר את התנאים שלנו, אז בלי להעליב את המבקרים אבל כמובן שמדובר בקשקוש ובחוסר הבנה של המצב. אנחנו מבקשים לשנות את החוק כי החוק דורש שינוי. החוק מחייב אותנו למנות ועדה חדשה ל-5 השנים הקרובות בהקדם האפשרי וזה הזמן לעשות את זה. אין קשר לגובה שכר חברי הכנסת או לתנאי העסקה שלנו".
22 תמכו 6 התנגדו וההצעה תוחזר לוועדת הכנסת להכנתה לקריאה שנייה ושלישית.
כהונתה של הוועדה האחרונה הסתיימה בינואר 2019, ובעקבות מערכות הבחירות החוזרות, לא מונתה ועדה חדשה. ועדת הכנסת אמורה לבחור וועדה מייעצת שתדון בשכר חברי הכנסת ובתנאי שכרם שכהונתה הינה למשך חמש שנים. הוועדה מונה שלושה חברים, כאשר לפחות אחד מהם צריך להיות חבר הסגל האקדמי ועל יו"ר ההרכב להיות נציג הסגל האקדמי. בהצעת חוק זו מוצע לבטל את החובה שיושב-ראש הוועדה הציבורית יהיה איש אקדמיה, אך להותיר על-כנה את החובה למנות לפחות חבר סגל אקדמי אחד לחבר הוועדה.
יו"ר ועדת הכנסת ח"כ איתן גינזבורג הציג את ההצעה ואמר: "צריך להגיד את האמת, הדרישה הזאת לא מאוד הגיונית. במקום לבחור את האדם המתאים ביותר מתוך השלושה שנבחרו לוועדה, זה שיהיה המוכשר ביותר גם לנהל את דיוני הוועדה, גם לייצג את הוועדה בדיונים מול חברי הכנסת וגם לעמוד בפני הלחצים שמופעלים עליו ע"י חלקי מחברי הכנסת וגורמים אחרים, במקום כל זה ייבחר לתפקיד באופן אוטומטי חבר ועדה שהוא נציג סגל אקדמי, בלי שיקולים של התאמה, בלי שיקולים של יכולת, בלי שיקולים של מוכנות, רק שיקול שרירותי וחסר היגיון. למה שלא ימונה למשל כלכלן או אדם שבקיא בשכר הציבורי או אולי איש במגזר הפרטי, מה ההיגיון בקביעה שרק מרצה באוניברסיטה יכהן כיושב-ראש הוועדה?
"בימים האחרונים ראיתי כבר כל מיני טענות כאילו משנים את החוק כדי לבחור יו"ר ידידותי יותר לחברי הכנסת ושיתאפשר לנו לשפר את התנאים שלנו, אז בלי להעליב את המבקרים אבל כמובן שמדובר בקשקוש ובחוסר הבנה של המצב. אנחנו מבקשים לשנות את החוק כי החוק דורש שינוי. החוק מחייב אותנו למנות ועדה חדשה ל-5 השנים הקרובות בהקדם האפשרי וזה הזמן לעשות את זה. אין קשר לגובה שכר חברי הכנסת או לתנאי העסקה שלנו".
22 תמכו 6 התנגדו וההצעה תוחזר לוועדת הכנסת להכנתה לקריאה שנייה ושלישית.
+כ-1,500 עובדי רשויות יוכשרו כחוקרים אפידמיולוגיים
16:34 09/09/20 | עידן יוסף | לרשימה המלאה
[צילום: יוסי זלינגר/פלאש 90]
16:34 09/09/20 | עידן יוסף | לרשימה המלאה
ברשויות בהן עד 10,000 תושבים יהיו 5-3 חוקרים, עד 40,000 תושבים 10-7, ומעל זה עד 20 חוקרים ▪ בעוד כחודש, צפויים להיות כ-2,300 איש אשר יעסקו בחקירות אפידמיולוגיות
[צילום: יוסי זלינגר/פלאש 90]
+סמינר הקיבוצים סוגר מרכז להדרכת הורים-עולים
15:59 09/09/20 | עידן יוסף | לרשימה המלאה
[צילום: משה שי/פלאש 90]
יו"ר ועדת הקליטה פנה לשרי החינוך והקליטה להעביר תקציב למרכז מאי"ה, המדריך משפחות במעבר תרבותי ברוסית, אמהרית, ספרדית, צרפתית, אנגלית ▪ "הצפי לעלייה גדולה מגדיל את חשיבות והכרח פעילות המרכז"
[צילום: משה שי/פלאש 90]
+הוזלת הגז ב-25%, תוזיל החשמל רק כ-2%
15:21 09/09/20 | עידן יוסף | לרשימה המלאה
עופר בלוך [צילום: יהונתן סמייה/דוברות הכנסת]
כך מעריך מנכ"ל חברת חשמל עופר בלוך ▪ מחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מצביע על צמיחה של 192% בצריכת גז בעשור האחרון בארץ
עופר בלוך [צילום: יהונתן סמייה/דוברות הכנסת]
+אזרח עם כתב אישום יוכל להתמנות לתפקיד הנשיא
14:44 09/09/20 | עידן יוסף
מליאת הכנסת דחתה בקריאה טרומית את הצעת חוק-יסוד: נשיא המדינה (תיקון - כשירות מועמדים לכהונה כנשיא המדינה) של חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. להצעה זו הוצמדו הצעות דומות של חברות הכנסת יוליה מלינובסקי ומרב מיכאלי.
ההצעה, שלה התנגדה הממשלה, ביקשה לקבוע כי אדם שתלוי ועומד כנגדו כתב אישום פלילי בגין עבירת עוון או פשע או שהורשע בעבירה שעונשה שלושה חודשי מאסר בפועל ומעלה ושלא חלפה תקופת ההתיישנות, לא יוכל להתמנות לתפקיד נשיא המדינה.
בהצבעה שמית תמכו בהצעה 30 מול 37 שהתנגדו.
ההצעה, שלה התנגדה הממשלה, ביקשה לקבוע כי אדם שתלוי ועומד כנגדו כתב אישום פלילי בגין עבירת עוון או פשע או שהורשע בעבירה שעונשה שלושה חודשי מאסר בפועל ומעלה ושלא חלפה תקופת ההתיישנות, לא יוכל להתמנות לתפקיד נשיא המדינה.
בהצבעה שמית תמכו בהצעה 30 מול 37 שהתנגדו.
+ניסנקורן: שומרים על שלטון החוק;
יריב לוין: זה הפך שלטון החוק 13:45 09/09/20 | עידן יוסף | לרשימה המלאה
יריב לוין ואבי ניסנקורן [צילום: יהונתן סמייה/דוברות הכנסת]
יריב לוין: זה הפך שלטון החוק 13:45 09/09/20 | עידן יוסף | לרשימה המלאה
עימות חריף שר המשפטים לבין יו"ר הכנסת והשר אמסלם ▪ ניסנקורן: "ההצעה לוועדת חקירה בנושא הפרקליטות היא שבירת כלים" ▪ לוין: "חובתך להיות הראשון שדורש את הבדיקה" ▪ אמסלם: "אתה נושא הכלים של מנדלבליט"
יריב לוין ואבי ניסנקורן [צילום: יהונתן סמייה/דוברות הכנסת]
+4 ועדות משנה חדשות לוועדת הכלכלה
12:26 09/09/20 | עידן יוסף | לרשימה המלאה
היו"ר יעקב מרגי [צילום: יהונתן סמייה/דוברות הכנסת]
יעסקו בנושאי קידום עסקים קטנים ובינוניים, השלכות העסקת מהגרי עבודה, קידום הבטיחות בדרכים וטיפול בכשלים בתחום הצרכנות ▪ מרגי: נקים ועמ"ש לתחבורה ציבורית ולטיפול בחברה הערבית
היו"ר יעקב מרגי [צילום: יהונתן סמייה/דוברות הכנסת]
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| גם לאחר גיל פרישה: עולים נאלצים להמשיך ולעבוד |
| תגובות [ 0 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| חדשות נוספות ברשת |
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |

