העדר נתונים מהימנים בזמן אמת על מספר המובטלים גורם לכך, שקיימים פערים עצומים בנתונים אלו - שהם חיוניים במיוחד להערכת מצב המשק בזמן הקורונה. מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, ממליץ (יום ה', 10.9.20) לחייב את המעסיקים למסור לביטוח הלאומי דיווח חודשי על שכר עובדיהם ועל המצויים בחל"ת, ככלי ליצירת אחידות בנתונים.

מאז פרוץ המשבר בחודש מארס ועד סוף יוני הוגשו לביטוח הלאומי 950,000 תביעות לדמי אבטלה. אולם נתון זה אינו היחיד. הביטוח הלאומי סופר את מספר מקבלי קיצבת האבטלה; שירות התעסוקה סופר את מספר הפונים אליו; והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מבצעת סקרי כוח אדם. התוצאה היא, שבחודש אפריל היה פער של 26% בין נתוני הלמ"ס לנתוני שירות התעסוקה ושל 57% בין נתוני הלמ"ס לנתוני הביטוח הלאומי. בחודש יוני דיווח שירות התעסוקה על מספר מובטלים כפול מנתוני הלמ"ס ו-65% יותר מנתוני הביטוח הלאומי (ראו טבלה).

אנגלמן מציין, שבעיית הפערים בנתוני האבטלה עלתה כבר בדוח ועדת צבי אקשטיין בשנת 2007 ובדוח של משרד המבקר בשנת 2015. בעקבות דוח זה של המבקר, שעמד על כך שהביטוח הלאומי אינו מממש את זכותו לקבל דוח מעסיקים חודשי, החל המוסד לדרוש מן המעסיקים דוח חצי-שנתי מפורט על שכרו של כל עובד. אולם מדגיש אנגלמן, זהו דוח בדיעבד - בעוד משבר הקורונה מצריך דוח בזמן אמת לצורך קבלת החלטות מיידיות. מבחינה טכנולוגית אין שום חסם המונע קבלת דיווחים חודשיים, הוא מציין.

חיוב המעסיקים בדיווח חודשי מקוון יכול לתרום לפישוט הליכים ביורוקרטיים, להגברת השימוש בתמריצים לחזרה לשוק העבודה ולצמצום דמי האבטלה ולהגדלת הכנסתם של מקבלי קיצבת אבטלה, אומר אנגלמן. דיווח כזה גם יסייע למבוטחים למצות את זכויותיהם; הביטוח הלאומי אמר ב-2015, כי דיווח חודשי יאפשר לו לפנות באופן יזום אל מי שנמצאו זכאים לקצבאות המותנות בעמידה במבחן הכנסה ואינם ממצים את זכותם.

"משרד מבקר המדינה מוצא לנכון להמליץ שהביטוח הלאומי יחייב את כל המעסיקים, לפחות בעת המשבר התעסוקתי הנוכחי, למסור לו נתוני שכר חודשיים באופן מקוון לגבי כלל עובדיהם, תוך מתן מידע לגבי כל עובד בנפרד - במתכונת הדוח החצי-שנתי המוגש כבר עתה, באופן מקוון או בכל דרך אחרת. לא מן הנמנע כי הדבר יגרור נטל מסוים על המעסיקים או על המייצגים אותם מול הביטוח הלאומי, אולם במכלול השיקולים יכולה לצמוח מכך תועלת רבה לממשקי העבודה של הביטוח הלאומי מול המעסיקים, לכל אזרח ואזרח וליכולת הלאומית להציג תמונת מצב כוללת על שוק העבודה, ולגיבוש תוכניות כלכליות עתידיות לטובת מובטלים, עובדים שהוצאו לחל"ת ומועסקים שהיקף משרתם צומצם בעת הזו", מסכם אנגלמן.

מנכ"ל הביטוח הלאומי, מרדכי שפיגלר, מסר בשבוע שעבר (1.9.20) למשרד מבקר המדינה, כי החוק מחייב דיווח חודשי בטופס; דיווח חודשי מקוון מחייב טכנולוגיה שאינה מצויה ברשות כל המעסיקים. מאחר שתוצאת אי-הדיווח היא פלילית, חיוב המעסיקים בדיווח חודשי מקוון מחייב חקיקה. בד-בבד עם הטיפול בתיקון החוק, הקים הביטוח הלאומי צוותי חשיבה בעניין המשאבים הנדרשים ליישום דיווח השכר החודשי, והם יגישו את מסקנותיהם בשבועות הקרובים.