הוועדה לשירותים חשאיים, הידועה בשם 'ועדת שטייניץ' - על שם יושב הראש שלה, חבר הכנסת ד"ר יובל שטייניץ, מפרסמת דוח ביקורת חמור נגד זרועות הביטחון, באשר לתפקודן במהלך המלחמה נגד עירק ולפניה.

הוועדה קובעת, כי הסתמכות מדינת ישראל כולה על גורמי המודיעין, הינה: "משענת קנה רצוץ"; וכי השירותים החשאיים כשלו בנוגע לעירק ולוב. הוועדה טוענת, כי הדרג הצבאי והמדיני הם האחראים לכישלון.

הוועדה פירטה במסיבת עיתונאים (יום א', 28.3.04) את ההמלצות והממצאים הגלויים. עותק מלא של הדוח, כולל החלק החסוי, הועבר קודם לכן (בצהריים) לידי נשיא המדינה, משה קצב.

הנשיא קצב אמר בעת שקיבל את הדוח, כי הגוף המבוקר הינה הממשלה, ולא צה"ל המוסד או השב"כ. הנשיא הביע הערכתו לעבודת הוועדה, ואמר כי הוא בטוח שהממצאים עליהם היא מצביעה יטופלו בכובד ראש.

הדוח הגלוי מחזיק כ-80 עמודים. ממנו עולה בין היתר, כי גופי המודיעין טעו בהערכות המוקדמות שלהם לגבי הנשק הלא קונבנציונלי בעירק, ובהערכותיהם לגבי הנשק הלא-קונבנציונלי המצוי ברשותה של לוב. הוועדה קובעת בסוגיה זו, כי לקחי המלחמה בעירק מהווים תמרור מפני הפיכתה של הערכת המודיעין מכלי עבודה לכלי ריק, ומפני הסכנה שהיא עלולה להתגלות שוב בעתיד "כמשענת קנה רצוץ".

הערכות המודיעין הישראלי
ערב המלחמה בעירק - ממצאים

בעמודיו הראשונים של הדוח, מתייחסת הוועדה לעובדה שלא נמצא בעירק נשק להשמדה המונית, ובמקביל חושפת את הערכות המודיעין הישראלי ערב המלחמה בעירק. על-פי ממצאי הוועדה, העריכו אגף המודיעין, כי קיימת סבירות גבוהה הקרובה לוודאות כי בידי עירק נמצאת יכולת "שיורית" בתחום הנשק הכימי, הביולוגי, עשרות טילי קרקע-קרקע המסוגלים להגיע לישראל.

בתחום הכוונות העריך המודיעין הישראלי ערב המלחמה, כי קיימת סבירות נמוכה שסדאם חוסיין עלול לתקוף את מדינת ישראל באמצעות נשק לא קונבנציונלי שברשותו, אם באמצעות טילי קרקע-קרקע ואם באמצעות מטוס קרב וכלי טיס בלתי מאוישים שהוכשרו לצורך העניין.

קבלת ההחלטות בממשלה

נוכח הערכות אלה החליטה ממשלת ישראל לנקוט בשורה של התגוננות פאסיבית ואקטיבית שכללו:

הנחיה לציבור להכין חדרים אטומים; חלוקה מלאה של ערכות המגן האישיות והנחיות לשימוש בהן; הכנת מנות איחסון נגד נשק ביולוגי וחיסון של 17 אלף אנשי ביטחון ורפואה כנגד נגיף האבעבועות השחורות.

גיוס אלפי חיילי מילואים מפיקוד העורף והיערכות לטיפול בפגיעות נב"ק בישראל; גיוס חיילי מילואים ממערך הנ"מ ופריסת סוללות טילי חץ וטילי פטריוט ברחבי הארץ בכוונות ליירט טילים ומטוסי אויב; העמדת מטוסי חיל האוויר בכוננות גבוהה ופטרולים אוויריים.

הוועדה קובעת: המודיעין הישראלי לקה בחסר

הוודעה מתייחסת בדוח לשלושה אבחונים מודיעיניים שנעשו בלוב, עירק ואירן. בתחום האירני, קובעת הוועדה, כי המודיעין הישראלי נחל הצלחה כבר באמצע שנות ה-90' והיה הראשון שהתחכה אחר המודיעין של אירן.

בנושא הלובי, קובעת הוועדה, מערך המודיעין לא סיפק התראה מספקת. יו"ר הוועדה, ח"כ שטייניץ: "במקרה של לוב, בו שולט מנהיג בלתי צפוי ומדינה הצורכת נשק גרעיני, השירותים המודיעינים לא נתנו התרעה מבעוד מועד להתכונן לנושא", כך לדבריו.

בנושא עירק קובעת הוועדה, "מהירות התגובה של המודיעין הישראלי לנסיבות המשתנות בעקבות עזיבת פקחי האו"ם את עירק בשנת 1998, לקתה בחסר...אמ"ן ומוסד, וכן הדרג המדיני הממונה עליהם, לא הפנימו את משמעות השינוי ולא נערכו אופרטיבית בקצב הנדרש לתת מענה הולם להתפתחויות".

כך קובעת הוועדה, כי המידע המגוון שהצליחו שירותי המודיעין להפיק באמצעי האיסוף השונים, לא הצליח לספק אינדיקציות חד משמעיות על קיומן של יכולות בלתי קונבנציונליות או קיומם של טילי קרקע-קרקע ומשגריהם בעירק.

ח"כ שטייניץ, "מדוע נזקקנו להערכות ולא לידיעות וזאת על אף הזמן שחלף מאז 1998. תמונת היכולות העירקיות לאורך ציר הזמן לא היו אחידות וקבועות. כך למשך טיפסו לאיטן הערכות לגבי מספר הטילים ארוכי הטווח מבודדים עד לעשרות, ובשבועות האחרונים שלפני המערכה אף הגיעו ההערכות לרמה של בין 50 טילים ועד 100".

בדוח הוועדה נכתב: "הוועדה איבחנה פער בולט בין הערכות אמ"ן ומידת הביטחון העצמי שהפגינו ראש אמ"ן ונציגיו ביחס למובהקות הערכותיהם המודיעיניות בתחום היכולות בחודשים שקדמו למלחמה ובין התנסחויותיהם באותו הקשר לאחר המלחמה". עוד מצוין בדוח, כי גם בשלבי המלחמה המתקדמים ולאחר שצבא עירק ניגף, נמנעה מערכת הביטחון מלהסיר את הכוננות.

כן מצוין על שינוי בהערכות המודיעין בין פרוץ המלחמה ולאחריה, "למשל, חודשים ספורים לפני המלחמה מדווחת ועדת המשנה על-ידי אמ"ן כי להערכתם קיימת סבירות גבוהה לתקיפה אווירית עירקית על ישראל מיד עם פתיחת המערכה. לאחר המלחמה ובמהלך ישיבותיה של הוועדה החוקרת, השתנו הטון והתוכן, תוך ניסיון להרחיב את מטריית הסבירות הנמוכה".

"בחומר שהפיקו אגפי המחקר ערב המלחמה אובחן היטב הקושי לגבש הערכה מוצקה ולהבהיר את תמונת המודיעין. הקושי התבטא, בין היתר, בניסוחים מתפתלים, ובחוסר עקביות, ולא פעם ניכר היה כי יש בניסיון המחקרי לשרטט את תמונת המצב לאשורו משום גישוש באפלה. כך, הניסיון לאמוד את מספר הטילים שבידי עירק ברמת טילים בודדים או עשרות על בסיס תחשיב אלימינציה, התחשב כבלתי מבוסס".

בדוח מצוין, כי תמונת המודיעין שגיבשו אמ"ן ומוסד נסמכה, בין היתר ובמידה לא מבוטלת גם על הערכות של שירותי מודיעין עמיתים. הערכות המודיעיניות של ישראל ושל הזרים תאמו זו לזה והחלפו זו בזה. לשון הדוח: "לא מן הנמנע כי הערכות שהעביר ארגון המודיעין הישראלי או כל ארגון מודיעין אחר לארגון עמית, התגלגלה מיד ליד, שיחקו תפקיד מרכזי בגיבוש הערכותיו של אותו ארגון זר וחזרה לבסוף לארגון המקורי כהערכה של שירות מודיעיני אחר".

הוועדה מגוננת על שירותי המודיעין והחלטות הממשלה

למרות כל האמור לעיל "וחרף העובדה שהערכות המודיעין בדבר היכולות והכוונות לא עמדו במבחן המציאות", כך נכתב, הוועדה החליטה לקבל את הערכות המודיעין וזמינותן כסבירות ולא חורגות מגדר הסביר והמקצועי. באשר לטענות בדבר קיומו של מצג שווא מכוון בפני הדרג המדיני או הציבור, הוועדה הגיעה למסקנה כי שירותי המודיעין פעלו בנושא זה לפי מיטב שיקוליהם המקצועיים.

הוועדה לא גילתה ממצאים כלשהם התומכים בחשד כאילו הוחלט להחסיר או להוסיף מידע שלא בתום לב. כמו-כן, לא זיהתה סימנים כלשהם המצביעים על מגמה של עיוות מכוון של התמונה המודיעינית כדי לתמוך בחיוניות המלחמה. על כך נכתב: "הוועדה מציינת אפוא, בסיפוק, כי הטענות שנשמעות באירופה ובארה"ב, ובאופן מינורי אף בישראל, כאילו היה ניסיון כלשהו להונאת הציבור על-מנת להצדיק את המלחמה מול סדאם, נדחות כמשוללות יסוד לפחות בכל האמור לזירה הישראלית".

כמו כן, מגוננת הוועדה על החלטות הממשלה [ראו לעיל] מאחר ואלו ננקטו בהסתמך להערכות המודיעיניות. כך קובעת הוועדה: "הוועדה קובעת כי הממשלה פעלה נכון, או למצער בתחום הסביר, כאשר קיבלה את החלטותיה על בסיס הערכת המודיעין של עירק בתחום הנב"ק (נשק בלתי קונבנציונלי) והטק"ק (טיל קרקע-קרקע) ופחות על סמך הערכת הכוונות של סדאם".

עם זאת, הוועדה מותחת ביקורת על הממשלה בתחום ההסברה והמידע לציבור, ערב המלחמה ובמהלכה. הוועדה רואה מינוי "מסביר לאומי", כטעות. "היה במינוי זה משום "עשיית יתר" שהובילה במקום לאיחוד סמכויות תחת קורת גג אחת לריב סמכויות, לפגיעה בסדר הטוב ובשיתוף הפעולה בין גורמי ההסברה השונים".

המלצות ומסקנות הוועדה

הוועדה החוקרת מסיקה כי על ישראל להגדיר טוב יותר את צרכיה בתחום המודיעין. "הוועדה קובעת כי לקחי המלחמה בעירק מהווים כאמור, תמרור אזהרה מפני הפיכתה של הערכת המודיעין מכלי עבודה לכלי ריק, ומפני הסכנה שהיא עלולה להתגלות שוב בעתיד, כמשענת קנה רצוץ", נכתב בדוח.

הוועדה המיוחדת ממליצה על רפורמות במערך המודיעין ואלו יעוגנו בחקיקה תחת חוק שיקרא "חוק המודיעין וחוק המל"ל". החוק יגדיר מחדש את חלוקת התפקידים ותחומי האחריות בין הארגונים השונים על-פי המלצות הוודעה ואת דרכי הפיקוח הממשלתיים והפרלמנטרים. חוק המל"ל יגדיר את סמכויות המל"ל ומעמדו.

הוועדה ממליצה: רפורמות במערך המודיעין הישראלי

הוועדה ממליצה על רפורמה בממשק שבין הדרג המדיני לשירותי המודיעין וליצור תחומי אחריות ברורים בין זרועות הביטחון השונים. בתום הרפורמה יכלול מערך המודיעין שלושה או ארבעה גופי מודיעין עצמאיים וכן את המועצה לביטחון לאומי. ההבחנה ביניהם תהיה מבוססת על נושאי ותחומי אחריות.

- הוועדה ממליצה לצמצם את תחומי פעילותו של אמ"ן, אשר ישאר מוביל בנושאי מודיעין צבאי כהתרעה למלחמה ומתן תמיכה לכוחות לוחמים. אמ"ן יוכל להמשיך במחקר בהיבטים מדיניים ככל שהדבר נדרש להשלמת תפקידו כמודיעין צבאי וישמש קמ"ן של הצבא ולא של המדינה.

בחינת הוצאת מאחריות אמ"ן, ולהפעילה כסוכנות לאומית לאיסוף וניתוח מידע, בהובלה אזרחית. סוכנות זו תפעל כרשון מודיעין בפני עצמה ותרכז את מרבית הפעילות המודיעינית הסיגינטית של ישראל, לא רק בתחום הצבאי. במסגרת הקמת סוכנות זו יאוחדו תשתיות קיימות.

- הוועדה ממליצה שתחום אחריותו העיקרי של המוסד, בנוסף לסיכול, יהפוך למוביל מודיעיני בתחום המדיני-אסטרטגי, כולל יציבות משטרים וכן, תעשייתי-מדעי-טכנולוגי-גרעיני וכן טרור גלובאלי. המוסד ימציא תוכנית חומש להתעצמות מהירה שתכלול תוספת תקציב וכוח אדם.

- תחום אחריותו העיקרי של השב"כ הוא ביטחון המדינה, מנגנוניה ואזרחיה, אלמול איומי הטרור הפלשתיני ואל מול איומים של חתרנות פנימית.

- הרשות תשרת את כלל השירותים שלעיל ובהתאם לעדיפות שיקבעו על-ידי הדרג המדיני.

- זו תהיה אמונה על גיבוש הערכת מצב לאומית לאור תמונת המודיעין הכוללת.

- הוועדה ממליצה להאיץ את פיתוח מערך לוויני הריגול של ישראל כתשתית מודיעינית לטווחים ארוכים. מערכת זו תיבנה כך שתהיה מסוגלת לתת מענה לאיומים הנשקפים למדינת ישראל במעגלים הקרובים והרחוקים, תוך יכולת איתור, זיהוי וניטור של תשתיות טכנולוגיות תעשייתיות וצבאיות.

- יצירת מסלול הכשרה אקדמאית לתחום המודיעיני, תוך שת"פ עם המוסדות הקיימים להשכלה גבוהה. על-פי המלצה זו יקבע תנאי לפיו חוקר בתחום גיאוגרפיה, לימודי מזרח תיכון, יחסים בינלאומיים ועוד, יידרש להיות בעל תואר מאסטר ודוקטור. כמו-כן מומלץ לשקול הקמת אקדמיה ללימודי המקצועות של עולם המודיעין.

- הוועדה קובעת עוד, להקים מטה מודיעיני שאינו משתייך לאחד מהשירותים החשאיים, מטה שבראשו יעמוד מזכיר מודיעיני שתפקידו לתאם את עבודת ארגוני המודיעין מול ראש הממשלה או ועדת שרים למודיעין. כמוכן, כינונה של ועדת שרים לענייני מודיעין במסגרת חוק השב"כ.

תגובות במערכת הפוליטית

הוועדה פעלה במשך שמונה חודשים. חברים בה חברי הכנסת: חיים רמון (עבודה), אהוד יתום ודוד לוי (ליכוד), אלי ישי (ש"ס) ואילן ליבוביץ (שינוי).

ח"כ אהוד יתום (ליכוד), החבר בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אמר בעקבות פרסום הדוח, כי לא יהיה זה צודק לבקר את מערך המודיעין בישראל ודרך קבלת ההחלטות בממשלה.

לדבריו, היו הערכות שקיים נשק קונבנציונלי לעירק ולכן "דרך קבלת ההחלטות בממשלה היתה סבירה. היו יכולים להיבהל יתר על המידה ולקבל הערכות מודיעינית קיצוניות יותר. גם נושא של חלוקת מסיכות, חיסונים נגד אבעבועות שחורות ויתר הדברים היו בזמן".

ח"כ אילן ליבוביץ' (שינוי), החבר א, הוא בוועדת החוץ והביטחון, החליט לתמוך בדוח המיוחד אותו הכינה הוועדה. לדבריו, "חשבתי כי על הדוח להחמיר בהתבטאויותיו כלפי הכשל המערכתי של אמ"ן שכן מממצאי הוועדה עולה כי הם [המודיעין] לא ידעו בוודאות, הם אמרו שהם יודעים ולא ציינו את המקורות עליהם התבססו בהערכתם כי לעירק יש נב"ק.

יו"ר סיעת ש"ס וחבר נוסף בוועדת החוץ והביטחון, ח"כ אלי ישי, אמר בתגובה לפרסום דוח הוועדה, כי לא ניתן לבקר את פעולת המודיעין בהסתמך על פעולות קודמות שנקטה עירק נגד ישראל. "אי אפשר להתעלם מיכולת השיגור שהיו לעירקים, לא ניתן להתעלם מכך גם אם לא היה סיכון לשיגור נשק לא קונבנציונלי. ההערכות היו נמוכות אך הממשלה פעלה נכון".

- ח"כ מתן וילנאי, החבר אף הוא בוועדת החוץ והביטחון, הביע אכזבה מכך שהוועדה לא קבעה אחריות בנושא פתיחת המסכות ומתן זריקות החיסון. "לא יכול להיות שאין אחריות לכשל שעלותו עשרות מיליוני שקלים ועל ההחלטה שעוררה פאניקה מיותרת בקרב אזרחי ישראל".

ח"כ וילנאי קורא להקמת מועצת לביטחון לאומי הבנויה ממגוון של אנשים ולא אנשי צבא בלבד. כמו-כן מוחה ח"כ וילנאי שהוועדה לבדיקת המודיעין בעירק לא המליצה על העברת פיקוד העורף למשרד לביטחון פנים. "בצבא מתעקשים לשמור גוף זה בתוכו, חרף תקציב הביטחון המצטמצם, גרמה לכך כי הכפילות המיותרת בין משטרת ישראל לצבא נותרה בעיניה"

לדברי ח"כ וילנאי, שהשתתף בחלק מישיבות ועדת הבדיקה, "זהו מקרה נדיר של הסקת מסקנות במקרה בו אנשים לא שילמו על כשל בחייהם".