מחלת הקטרקט (יָרוּד) עשויה להוות פגיעה בעבודה - קובע לראשונה שופט בית הדין הארצי לעבודה, מיכה שפיצר. הוא הורה לבית הדין האיזורי לעבודה בבאר שבע למנות מומחה רפואי שיבחן את טענתו של עובד בכור הגרעיני בדימונה, ולפיה הוא סובל ממחלה זו בשל קרינה לה נחשף במהלך עבודתו.

התובע עובד בכור מאז 1976. הוא לקה במחלת היָרוּד בשנת 2014 וטען בפני הביטוח הלאומי שהיא נובעת מהקרינה המייננת אליה נחשף. הביטוח הלאומי דחה את התביעה בנימוק שהחשיפה לא הייתה כזאת שעלולה לגרום למחלה, ובית הדין האיזורי (השופטת יעל אנגלברג-שהם) דחה את תביעתו.

שפיצר אומר (בפסק דין מחודש מאי, אשר הותר לפרסום ב-1.10.20), כי אין עילה להתערב בממצאיה העובדתיים של אנגלברג-שהם לגבי נסיבות עבודתו של התובע. אולם, הוא אינו מקבל את קביעתה לפיה מאחר שלא הוכחה מידת קרינה העולה על המותר - יש לדחות את התביעה גם בלי למנות מומחה רפואי. זאת, מאחר שהשאלה היא "היחס בין תקינה שנקבעת בתקנות בטיחות למיניהן או על בסיס סטנדרטים בינלאומיים מקובלים, לבין אפשרות התרחשותה של פגיעה בעבודה עקב חשיפה בעוצמה נמוכה מזו הקבועה בתקינה או בסטנדרטים המקובלים".

שפיצר מסביר: "ניתן להניח כי הסטנדרט הקבוע בתקינה משקף את הסטנדרט למקרה השכיח והטיפוסי אשר הפרתו עלולה לגרום לנזק רפואי. עם זאת, בהעדר ראיה לסתור, אין בידינו להניח באופן גורף כי פעולה בגדרי הסטנדרט לעולם אינה בעלת פוטנציאל לגרום נזק רפואי, אף למבוטח בעל 'גולגולת דקה'. שאלת פוטנציאל הנזק הטמון בחשיפה בגדרי הסטנדרט הקבוע בתקינה היא שאלה רפואית, אשר היא כשלעצמה עשויה להשתנות - לכאן או לכאן - עם חלוף העיתים והצטברות מחקר רפואי.

"ככל ששאלה זו התעוררה וקיימת פסיקה הדנה בכך, הרי שניתן להיעזר בה. אולם, כאשר מדובר בשאלה תקדימית תיטה הכף לכיוון מינוי מומחה שיחווה דעתו הן בשאלה הכללית האם קיימת היתכנות שמבוטח בעל רגישות מיוחדת יסבול מנזק עקב חשיפה שאינה עולה על הסטנדרט הקבוע בתקינה והן בשאלה אם המבוטח הקונקרטי, בהינתן נתוניו האישיים הקונקרטיים, נפגע כתוצאה מהחשיפה (או לפחות יש סבירות העולה על 50% לכך) מפאת נתוניו הרפואיים או האישיים. מטעמים אלה, ובשל תקדימיות השאלה, שוכנענו כי ראוי למנות מומחה".

השופטות סיגל דוידוב-מוטולה וחני אופק-גנדלר ונציגי הציבור שלמה כפיר ועצמון ליפשיץ הסכימו עם שפיצר. את הביטוח הלאומי ייצג עו"ד אלי מושונוב.