|
ראש היחידה עו"ד אווקה זנה והשופט בדימוס רובינשטיין
|
|
|
|
סתימת פיות במסווה של "אנטי גזענות"
|
עידן יוסף
|
במקום לסגור את היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות שעיקר פעילותה מסתכם בהוצאת הודעות מתלהמות לתקשורת, מבקש יו"ר ועדת העלייה והקליטה להרחיב את סמכויותיה, להגדיל משמעותית את מספר התקנים המיותרים שלה, ואף לאפשר לה להטיל קנסות מינהליים על התבטאויות גולשים ברשתות החברתיות
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
ממלאת-מקום מנכ"ל משרד המשפטים, עו"ד סיגל יעקבי, חושפת (יום ב', 2.11.20) כי צוות במשרד המשפטים עמל בימים אלה על חוק שירחיב את המאבק בגזענות. על-פי החוק יינתנו ליחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות סמכויות רבות, ומיחידה מייעצת היא תהפוך ליחידה עצמאית עם שיניים. היא תהיה אחראית גם על גופים חיצוניים חוץ-ממשלתיים כגון הרשויות המקומיות ועל התאגידים הציבוריים, תוכל להטיל קנסות על רשות שתתנהל בניגוד להנחיותיה, ואף תחבר דוחות על רשויות אלה.
היחידה תוכל לקיים בירור, תהיה עצמאית מול הדרג המיניסטריאלי, וככזו דרכי המינוי של העומד בראשה או הדחתו יהיו מנותקים מן הדרג הפוליטי הנבחר.
יעקבי, שדיברה בוועדת העלייה והקליטה, הבטיחה לשקול את האפשרות להרחיב את הגדרת הגזענות ולכלול בה השתייכות דתית כרכיב בהגדרה גזענית ואף רכיבים נוספים - אולי רמז להשתייכות מגדרית. עו"ד אורי גרוב, יועץ משפטי מהתנועה הרפורמית, הזהיר כי במשרד החינוך לא ניתן די דגש לחינוך לחיים משותפים, ואין הכרח ללמד נושאים אלו, אלא הדבר ניתן לשיקול דעתו של מנהל כל בית ספר.
עו"ד אווקה זנה, ראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות, טען כי "הצורך בהסדרת סמכויות היחידה הוא קריטי למימוש החלטות הממשלה למאבק בגזענות". הוא לא הסתיר את דעתו על פרשן הכדורגל שלמה שרף ואמר כי "מדובר בהתבטאות גזענית שיש משמעות למי שאומר אותה, היכן הוא אומר אותה ולהשפעה שיש לה על השיח הציבורי. אמירה כזו בפירוש מקדמת הפצת מסרים גזעניים".
יו"ר הוועדה ח"כ דוד ביטן הציע בדיון הקודם של הוועדה, להעניק סמכויות לראש היחידה בדומה לסמכויות הקיימות לממונה לנציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים - כולל מתן קנסות מינהליים ומתן סמכויות להסרת תכנים גזענים ברשתות חברתיות.
אליקים רובינשטיין, שופט בית המשפט העליון בדימוס ויו"ר המועצה הציבורית המייעצת, קרא "להכות בברזל ולקדם את החקיקה בעניין, ולהעניק ליחידה סמכויות".
אנדריי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם) הדגיש כי "השאלה היא האם המשרד פעיל או סביל בנושא. האם הוא מחכה לתלונות או מנטר מראש אמירות כאלו". גדי יברקן, סגן השר לביטחון-הפנים, הוסיף כי "החברה צריכה להשתנות מבחינה חינוכית, ויש לעגן בחקיקה כי גזענות היא עבירה פלילית". מיכל קוטלר-וונש (כחול לבן) קראה להגדרה ברורה של הגזענות "כי לא ניתן להיאבק ללא הגדרה מדויקת", ויוסף טייב (שס) הציע להילחם בתופעה הקיימת ברשתות החברתיות. מיכאל מלכיאלי (שס) ביקש להיאבק בתופעת ראשי הערים שאינם מעוניינים בתושבים חרדים.