ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לבחינת השלכות ההגירה הבלתי חוקית על כלכלת ישראל, בראשה עומדת ח"כ
מאי גולן, קיימה (יום ג', 3.11.20) את ישיבתה הראשונה, שעסקה בהשלכות הכלכליות של ההגירה הבלתי חוקית על השלטון המקומי. ח"כ גולן פתחה את הדיון ואמרה כי עד היום העיסוק בנושא היה אמוציונלי, ובכוונתה לבחון את המשמעויות הכלכליות של ההגירה הבלתי חוקית.
נציג מחלקת המחקר והמידע של הכנסת, מאיר אזנקוט, הציג מחקר על ההשפעות הכלכליות, ואמר כי יש כ-324 אלף
עובדים זרים בישראל ו-37% מהם שוהים בארץ שלא כחוק. העובדים הזרים מהווים 8-6 אחוז מכלל העובדים במשק ושכרם הממוצע הוא 5,458 שקלים. ב-2016 נאמדה עלות הטיפול בהם לתקציב המדינה בכחצי מיליארד שקל. עוד הוא ציין כי העובדים הזרים מוציאים כסף מישראל, מורידים השקעה וצריכה במדינה ופוגעים באפשרויות ההעסקה של השכבות החלשות. גולן אמרה בתגובה כי המשמעות היא עלות של מיליארדים במהלך השנים.
בדיון הציגה החוקרת פלורה קוך דוידוביץ ממרכז המחקר והמידע של הכנסת נתונים גם על מספר הלידות. לדבריה, משרד הבריאות מעריך כי מספר הלידות של מי שאין להן תעודת זהות ישראלית הוא כ-2,000, אך אי-אפשר להסיק מי מהן מהגרת. הביטוח הלאומי מדווח על כ-1,500 מענקי לידה למי שאין להן תעודת זהות. ח"כ גולן אמרה כי אלה נתונים חלקיים שלא משקפים את המציאות בשטח, וקראה למוסדות השונים לשפר את טיוב הנתונים.
נציגת המשטרה, קרן אור חזן, אמרה כי רוב העבירות של מסתננים מתייחסות לעבירות נגד הגוף ועבירות סדר ציבורי. במחוזות העיקריים שסובלים מכך, במחוז המרכז, הדרום ותל אביב, בין 50 ל-70 אחוז מהעבירות הן עבירות סדר ציבורי, ופחות עבירות כלכליות. לדבריה, "בשנים 2020-2017 מדובר בתל אביב ב-3,540 תיקים שנפתחו, עוד כ-1,000 ו-750 במרכז. יש שינוי לטובה לעומת 2017 ויש ירידה של 30-20 אחוז".
ח"כ
אריאל קלנר אמר כי הפן הכלכלי הוא נושא שלא עסקו בו, וחשוב לשקף את המציאות הזו לציבור. לדבריו, "קל מאוד לשים את החמלה במרכז, אבל יש לזה עלויות שבאות על חשבון הציבור הישראלי שלמענו הקמנו מדינה". היו"ר הוסיפה: "התקשורת מנסה להסתיר את הנתונים האלה".
ח"כ
עוזי דיין הציג גרף באמצעותו הסביר כיצד ההגירה הבלתי חוקית מחמירה את מצבם של השכבות הנמוכות, ומרעה את הכלכלה והחברה. ח"כ
עידן רול אמר כי צריך מדיניות הגירה ברורה, ולא להשלים עם מצב שיש ענפים כמו מלונאות, חקלאות ומסעדנות המתקשים לגייס עובדים.
ראש עיריית פתח תקוה, רמי גרינברג, אמר כי העיר משקיעה המון בחינוך ילדי העובדים הזרים, והדבר בה על חשבון דברים אחרים. הוא הוסיף כי המהגרים הבלתי חוקיים "כובשים" שכונות ופוגעים במרקם העסקי כלכלי באותו מקום, ומביאים לסגירת עסקים. לדבריו, עסקים של מהגרים בלתי חוקיים נפתחים ללא רישוי ומביאים לפגיעה כפולה.
ח"כ גולן סיכמה את הדיון ואמרה כי בכוונתה להמשיך לטפל בנושא הכלכלי שמשפיע על החברה הישראלית, במיוחד בתקופת הקורונה. היא ציינה כי בדיונים הבאים תבחן את ההשפעה על מחירי הדיור, תעסוק בבחינת מתווה שיתמרץ העסקת עובדים ישראלים ותפעל להוסיף את לוד לרשימת הערים המקבלות סיוע על-רקע פגיעה כלכלית מהתופעה.
|
|
|
הסכמה בוועדת הפנים: ועדה בין-משרדית לעניין גירוש ילדי זרים
|
|
|
האם מניעת גירוש ילדי עובדים זרים שנשארו בארץ ללא היתר היא מעשה חמלה אנושי שאינו מאיים על איש, או שהוא פותח פתח ל"גרין קארד אנושי", שיעודד זרים ללדת ילדים על מנת להישאר בארץ? ועדת הפנים בדיון סוער
|
| ▪ ▪ ▪ |
האם מניעת גירוש ילדי עובדים זרים שנשארו בארץ ללא היתר היא מעשה חמלה אנושי שאינו מאיים על איש, או שהוא פותח פתח ל"גרין קארד אנושי", שיעודד זרים ללדת ילדים על-מנת להישאר בארץ? השאלה נדונה בדיון סוער בוועדת הפנים, לבקשת ח"כ אסף זמיר.
זמיר: "בשם איום דמוגרפי שקרי מדינת ישראל רודפת אחרי ילדים וממהרת לזרוק אותם מפה. אני מלווה את הסוגיה הזו כבר למעלה מעשור ולמדינת ישראל אין מדיניות ברורה בנושא וזה מייצר מציאות בלתי נתפסת ואכזרית כלפי ילדים שזהו ביתם ושכל חטאם הוא שנולדו להורים ללא מעמד. בשם איום דמוגרפי שקרי המדינה עושה לילות כימים כדי לתפוס את אותם הילדים ולזרוק אותם מכאן. ביקשתי לקיים את הדיון היום כדי שתצא קריאה להקמת ועדה שתייצר קריטריונים ברורים שימנעו מקרים קורעי לב כמו המקרה של דניאל קרוז. זו החובה שלנו.
"גם בשנה רגילה הייתי מבקש דיון כזה, אבל דווקא השנה, שבה כל העולם מתכנס ללמוד מחדש את החשיבות של ערבות הדדית ורגישות כלפי אוכלוסיות מוחלשות זו הזדמנות לעשות עוד צעד עבורם. זו קבוצה לא גדולה של ילדים שלא מאיימים על איש והגיע הזמן לעשות חסד עמם ועם הבניין הזה".
ח"כ אריאל קלנר: "לא יכול להיות שילד יהפוך ל'גרין קארד אנושי'. צריך לקבוע מדיניות. אני אשמח לשמוע מה מדיניות ההגירה שאסף זמיר מציע. האם שילדה את הילד קיבלה ויזה לתקופה, עברה על החוק שנשארה מעבר לזמן. בגלל שהצליחו מספיק זמן לערבב את המערכת, מגיע להם פרס? אם נתמרץ מקרים כאלה, יהיו רבים. מה הסנקציה כלפי עבריינים?"
ח"כ מאי גולן: "אם נאפשר לכל מי שנולד כאן להישאר, האם נאפשר גם למסתננים בלתי חוקיים? יש 2000 לידות בשנה. יש מי שרוצה מדינת כל מסתנניה". ח"כ עופר כסיף: "את רוצה לשמור על מדינה גזענית. גועל נפש". גולן: "המילה 'גזעני' עוברת לידי. לא מפריע לי. כסיף מייצג מיעוט הזוי, קטן ולא מייצג. רוב העם חושב כמוני. אין בעיה לפתח חמלה. אני בעד שתקום ועדה בינמשרדית. אתה יודע שהחיים בדרום תל אביב הם לא אנושיים. כל העול נופל על האוכלוסייה החלשה ביותר. אין מקום בבתי החולים. אנחנו משלמים על הכל. אני בעד ועדה שתבחן כל מקרה לגופו, אבל שלא תשליכו ממקרה בודד על כמות בלתי נתפסת ותייצרו תמריץ מסוכן שכל אדם יגיע ויביא ילדים כי המדינה פראיירית".
כסיף: "אל תבלבלי את המוח בשקרים". יו"ר הישיבה, ח"כ איתן גינזבורג לח"כ גולן: "את לא יכולה להטיף ולהתפרע. תכבדי את כללי הדיון" ח"כ ג'אבר עסאקלה: "אני מבין מאיפה השנאה כלפייך". כסיף: "שאחת כמוך שונאת, זה כבוד בשבילי". ח"כ עסאקלה: "הסיפור רחב יותר מגירוש ילדי מהגרי עבודה. זו מדיניות שבנויה על גזע אחד ומאפשרת אזרחות רק למוצא יהודי. זה חוק האזרחות וחוק הלאום".
גלעד הלחמי ברטמן, 'עוטף תחנה מרכזית': "ילד פיליפיני ישפיע על האחרים. תבקשו לבטל את חוק השבות, לא בדרכים עוקפות". זמיר: "אתה יודע שאני לא מעלה את חוק השבות. אני קורא לקדם מדיניות הגירה. אתה לא יכול להתחמק. מה שקורה עם דניאל ואחותו יעל זו תוצאה של העדר אכיפה. 15 שנה הילדים גדילים כאן ופתאום צריך לארוז מיד. אני לא חושב שכל מי שנולד פה צריך לקבל אזרחות, אבל במקום שהמדינה כושלת, ילד בן 15 לא צריך לשלם את המחיר. אני מסכים שזה נופל על אזורים מוחלשים. הפתרון אמור להימצא בממשלה ולא ברדיפת קצה".
יוסי אדלשטיין, ראש מינהל אכיפה וזרים, רשות האוכלוסין: "אין הודעה על גירוש. המשפחה של דניאל קיבלה הודעה בעקבות ערר שהגישה. הוועדה דחתה את הערר של משפחת קרוז. נתנו להם 30 יום להתארגן. הבחור דניאל קיבל הודעה לצאת מהארץ כשהיה בן שנתיים וכשהיה בן 4".
גינזבורג סיכם: "הם נטועים פה עמוק, ויש אי-צדק בלגרש אותם. מדיניות ההגירה מלאה חורים ולעתים אף עוולות. ח"כ משה ארבל: "אני מסתייג מהסיכום שלך". גינזבורג: "אני קורא לשר הפנים לבחון מחדש את המקרה ולבטל את ההחלטה, יש מקום לבחון שיקולים אחרים ולהסדיר את מעמדם. כמו שב-2006 וב-2010 ידעו להסדיר מעמד. אני קורא להקים ועדה בינמשרדית לבחינת מעמדם, דווקא ממקום של מדינה עם עוצמה, ולעצור מקרים כואבים".
|
|
; פייסבוק 
תפוס כינוי יחודי
