ח"כ ד"ר לאה נס הגישה לשולחנה של הכנסת הצעת חוק שתגן על ילדים במערכת החינוך מפני מפגעים סביבתיים. "הצעת חוק סביבה חינוכית בריאה, התשס"ד-2003" באה להגן על ילדים מפני חשיפה למפגעים סביבתיים אליהם הם חשופים בסביבת הלימודים שלהם, במשך שעות רבות ולאורך שנים.
ח"כ טוענת, כי החוק קובע את זכותם של ילדים ללמוד בסביבה חינוכית בריאה וקובע סטנדרטים בסיסיים המקובלים בעולם המערבי, לשמירה על סביבה כזו, כמו גם הסדרים ארגוניים לביצוע הוראות אלה.
לדבריה, "חוק זה בא להבטיח את זכותו של כל תלמיד ללמוד בסביבה חינוכית בריאה. נקודת ההנחה המרכזית היא שלכל תלמיד הזכות ללמוד בסביבה חינוכית בריאה. מעבר לכך חובתנו המוסרית היא לפעול לצמצום אזורי הסיכון לילדינו ולפעול למניעה של אותם מפגעים בהם אנו שולטים. במקרים כאלה, מחויב, ועל אחת כמה וכמה לגבי ילדים, להפעיל את עקרון "הזהירות המונעת" (precautionary principle) - לפיו במקום שיש חשש להתקיימותו של נזק בריאותי וסביבתי בלתי הפיך, גם במצב של חוסר ודאות מדעית- חלה חובה למנוע ממצב זה מלהתרחש.
לשמחתי, המדיניות החליפית, אותה מקדם חוק זה עיקרה מודעות, חשיבה מונעת ומעבר לחליפים בטוחים, הקיימים בשוק. ראוי לציין כי מעבר לעלות הכלכלית הגבוהה של טיפול רפואי כתוצאה מהתפתחויות כאמור, אנו ניצבים בפני בעיה של התפתחות ליקויים גנטיים שיש סכנה שיועברו, ברבות השנים, לדורות הבאים".
בדברי ההסבר לחוק מצוין, כי מחקרים שנערכו מצביעים בבירור על העובדה כי ילדים מהווים אוכלוסייה בסיכון גבוה למזהמים סביבתיים. ההתקדמות בהבנה המדעית של השנים האחרונות מראה כי ילדים הם בעלי רגישות גבוהה ומיוחדת בהשוואה לאוכלוסיות אחרות. זאת לאור המבנה הפיזיולוגי המיוחד לגיל הצעיר, השינויים הגופניים שעוברים בהתפתחות ונטייתם לשהות בחוץ פרקי זמן ארוכים וכן לאור דפוסי התנהגות בסביבה בה הם שוהים רוב שעות היממה - בתי הספר וגני הילדים.
מבחינה פיזיולוגית מעביר גופם של ילדים (ביחס לכל קילוגרם משקל גוף) יותר מים, יותר מזון ויותר אוויר מאשר גופו של מבוגר ובכך מוגברת חשיפתם למזהמים ממקורות אלה. כמו כן, מערכות הגוף הנמצאות בשלב של התפתחות, רגישות הרבה יותר למזהמים, הפרעות ביולוגיות ואחרות, באופן שעשוי לשנות את הפרופיל של מערכות אלה לצמיתות.
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
