News1 גאים להציג
מבקרים ייחודיים (Unique Visitors):
אתר - 106,057  סלולר - 353,329
   |   15:07:40
דלג
  שרון מגנזי  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
אילן ארביב: "סיור וירטואלי בדירה מוכיח שהעתיד כבר כאן"
כתיבת המומחים
השקעה במלונות בישראל - תחזית ל-2023
רצח נשים - המגפה כבר כאן
חוקרת בתצפית
הד"ר שלוה וייל, חוקרת בכירה בבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית, מובילה במחקר רצח נשים בארץ ובעולם, מקדישה את השנה הקרובה להקמת התצפית הישראלית הראשונה על רצח נשים, IOF - Israel Observatory on Femicide. מטרת המיזם היא לנטר באופן שיטתי את התופעה. "אני קוראת לארגוני הנשים בארץ, להיות שותפים למיזם הזה, ומבקשת את תמיכתם בי להיות הקול הרשמי בנושא הזה. משם נוכל לספק לכנסת ואף לאו"ם נתונים אמינים עם מעקב על המקרים"
22/11/2020  |   שרון מגנזי   |   חדשות   |   כתבות פרופיל   |   תגובות
וייל. בודפשט, מרס 2020

המחקר המצונזר
קיבלתי איומים שהגיעו בדרך לא דרך ממשרד הקליטה, לבל אחשוף את הממצאים, אך לבסוף פורסם דוח המחקר המצונזר באתר העמותה לחופש המידע. כשהבטתי בדוח ראיתי שכל הסטטיסטיקות קיימות אבל 'החשיכו' את כל הסיפורים, כל הסיפורים שהבאתי כעדות ממקור ראשון של נשות העדה האתיופית שניצלו מרצח. למרות זאת, המחקר יצר הד ולא מעט דיונים בעקבותיו. אנשים נדהמו, כי עד אז היו אינספור מחקרים על אלימות במשפחה, אך לא על רצח נשים

עידן יוסף
אלימות במשפחה מתחילה באתיופיה ולא בארץ

▪  ▪  ▪
הד"ר שלוה וייל היא אנתרופולוגית וסוציולוגית, חוקרת בכירה בבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית, המתמחה בחקר העדתיות, המגדר, ההגירה והדת. מחקרה הענף מתכנס לנושא הבוער של רצח נשים, או כפי שהוא מוגדר בשפתה המחקרית Femicide.

יש במונח Femicide הקבלה למונח Genocide, האם את מקבלת את ההשוואה הזאת?

וייל: "מי שטבעה את המונח היא דיאנה ראסל, סופרת פמיניסטית ידועה מאוד, שהלכה לעולמה לא מכבר. ב-1974 היא פנתה להאג וטענה: Femicide is Genocide. היא לא ראתה הבדל בין רצח נשים לרצח עם. האנלוגיה הזאת מעניינת ביותר, אם כי אני לא אוהבת אותה, כמי שהיא חלק מהעם היהודי שחווה את השואה, למרות שיש חוקרים שמקבלים זאת. רצח נשים הוא מושג רחב מאוד, הוא לא רק על בסיס אלימות במשפחה, הוא יכול להיות, נניח, כתוצאה משוד, וגם אז הוא יכנס לסטטיסטיקה של רצח נשים. בנוסף נשים הן מחצית האוכלוסייה, הן לא כל העם.

"אני חוקרת רצח של נשים, על-רקע היותן נשים. כלומר, אישה שנרצחת כי היא אישה, רצח שבדרך כלל מתרחש על יד בן זוג, או על-ידי חברי משפחה, כפי שקורה לעיתים במגזרים מסוימים. יש מעט מאוד מקרים של רצח אישה בגלל שהיא אישה על-ידי אדם זר ולא בן משפחה. בעברית מתבקש מונח שמתייחס קונקרטית לרצח נשים בשל היותן נשים ולא לרצח נשים באופן כללי. חייבת להיות גם אבחנה בסטטיסטיקה בין רצח נשים באופן כללי (Homicide) לבין רצח נשים בשל היותן נשים".

מתי התחלת לחקור רצח נשים?

וייל: "במהלך השנים חקרתי רבות על יהודי אתיופיה ופרסמתי אינספור מאמרים בנושא. הייתי גם נשיאת האגודה לחקר יהודי אתיופיה, ארגנתי כנסים רבים בעולם על יהודי אתיופיה עם חוקרים מרחבי העולם, גם באוגנדה ובאדיס אבבה. ב-2008 משרד הקליטה הזמין ממני מחקר בנושא רצח נשים בקרב העדה האתיופית, זו הייתה תקופה שנרשמו בה מקרי רצח רבים של נשים בעדה האתיופית. השידוך היה טבעי, שכן הייתי ידועה כפרסונה שחוקרת את מעמד האישה בעדה האתיופית וכולם הכירו אותי בעדה הזאת. בדקתי את השנים 2008-2005, והראיתי במחקר את הממצא המרעיש, שלמרות שיוצאי אתיופיה היוו שיעור אפסי מהאוכלוסייה הכללית, שיעור רצח הנשים בעדה, היה שליש מכלל מקרי הרצח של נשים באוכלוסייה".

על אילו נתונים הסתמכת במחקר על רצח נשים בקרב העדה האתיופית?

וייל: "תיעדתי את כל המקרים שהכרתי כפי שתועדו במשטרה וגם מקרים אחרים שהכרתי בשל העובדה שחיי היו ממש שלובים בחיי העדה האתיופית. בדקתי גם סיפורים של נשים בעדה, על מקרי רצח שנכשלו, שכיניתי במאמר האקדמי על המחקר Failed Femicide. הצלחתי לראיין נשים שכמעט נרצחו, אבל שרדו את נסיון הרצח, כמו המקרה של שירה משה, ששרדה את נסיון הרצח המבעית על-ידי בעלה אביעד משה במצפה רמון. משרד הקליטה וגם חלק מהעדה האתיופית לא אהבו את החשיפה הזאת, ומשרד הקליטה לא קיבל את המחקר וצנזר אותו.

"התקיים דיון בוועדה בכנסת, האם לפרסם או לא לפרסם את המחקר שלי. בזמנו אף קיבלתי איומים שהגיעו בדרך לא דרך ממשרד הקליטה, לבל אחשוף את הממצאים, אך לבסוף פורסם דוח המחקר המצונזר באתר העמותה לחופש המידע. כשהבטתי בדוח ראיתי שכל הסטטיסטיקות קיימות אבל 'החשיכו' את כל הסיפורים, כל הסיפורים שהבאתי כעדות ממקור ראשון של נשות העדה האתיופית שניצלו מרצח. למרות זאת, המחקר יצר הד ולא מעט דיונים בעקבותיו. אנשים נדהמו, כי עד אז היו אינספור מחקרים על אלימות במשפחה, אך לא על רצח נשים".
אלימות נגד נשים בעדה האתיופית / מסמך
מסמך זה נכתב לקראת דיון משותף של הוועדה לקידום מעמד האשה וועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בנושא אלימות נגד נשים בקרב בני זוג בקהילה האתיופית בישראל. במסמך מוצגים נתונים על היקף תופעת האלימות נגד נשים אתיופיות בישראל, נתונים על הטיפול הניתן בהקשר זה על-ידי משרד הרווחה והשירותים החברתיים וכן כמה תכניות לטיפול בבעיה המופעלות כיום. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בסוף שנת 2009 מנתה הקהילה האתיופית בישראל כ-116,100 תושבים, מהם כ-77,400 ילידי אתיופיה ו-38,700 יליד ישראל שאביהם נולד באתיופיה. יוצאי אתיופיה הם כ-1.5% מאוכלוסיית ישראל (קבוצת העולים מקרבם היא כאחוז מהאוכלוסייה).
דוח סופי: "השמש זורחת, השמש שוקעת, והיא איננה": רצח נשים יוצאות אתיופיה 2008-2005 (חלק א')
מחקר שנועד לחקור את הסיבה לרצח יוצאות אתיופיה בידי בני זוגן
רצח וניסיונות לרצח של נשים בדגש על רקע של אלימות במשפחה / מסמך
במסמך מוצגים נתונים על אודות רצח וניסיונות לרצח של נשים בעשור האחרון, בהתבסס על העבירות המדווחות במשטרה. המסמך כולל פירוט של מספר התיקים שנפתחו במשטרה בעבירות אלו, רמת הקרבה בין הקורבן לחשוד - בדגש על מקרי רצח של נשים בידי בני זוגן או בידי קרוב משפחה אחר, פילוח של הקורבנות לפי קבוצת אוכלוסייה, נתונים על כתבי האישום שהוגשו בעבירות אלו וכן סטטוס הטיפול בתיקי הרצח. לצד אלו, המסמך גם כולל התייחסות לטיפול המערכתי בישראל בסוגיית רצח נשים. ( 22 עמ')

תצפית על רצח נשים
ציון בכנסת של היום הבינ"ל לאלימות נגד נשים

סטטיסטיקות חסרות
בישראל, המחקרים של הכנסת מתבססים על התיקים במשטרה, אבל הסטטיסטיקות של המשטרה אינן שלמות מסיבות פרקטיות שלהם. כך שאם, למשל, מקרה רצח של אישה נסגר מחוסר ראיות, גם אם יש חשד בבן הזוג, הוא לא נכנס לסטטיסטיקה

ב-2013, זכתה הד"ר שלוה וייל במכרז של האיחוד האירופי, לטובת מיזם מחקרי ענק על רצח נשים, שכלל 30 מדינות באירופה, וגם ישראל, שנמשך ארבע שנים. היא ניהלה את המיזם הזה כחוקרת ישראלית עם ועדה של 80 איש, חלקם אנשי שטח, ובמהלכו הצליחה לטבוע את המונח Femicide בשפת המחקר של רצח נשים בכל אירופה ולאחר מכן ברחבי העולם. ב-2018 כתבה, יחד עם שתי עמיתות, ספר שמהווה סיכום של ממצאי המחקר ומסקנותיו. בתקופת המיזם, הוזמנה לנאום באו"ם מספר פעמים והופיעה בפני הפרלמנטים בספרד, בפורטוגל ובאיטליה. כך יצרה הד שהיכה גלים במחקר רצח נשים.

מה החשיבות של כינונה של תצפית על רצח נשים?

וייל: "בעקבות המיזם האירופי אותו הובלתי, הוזמנתי על-ידי מדינות רבות, לסייע להן לבנות תצפית או מעקב (Observatory) על רצח נשים, כשהמטרה העיקרית היא לייצר נראות ומודעות לרצח נשים, או להגדרתי 'Make Femicide Visible', על-ידי ניטור התופעה. כרגע אין מאגר אירופי או עולמי רשמי עם סטטיסטיקה נפרדת לרצח נשים על-רקע היותן נשים. התצפית האירופית שהקמתי במלטה עם נשיאת מלטה (והועברה כעת לגרמניה ולקפריסין) רק מתחילה עכשיו לאסוף נתונים ממדינות שונות".

האם הסטטיסטיקה בישראל על רצח נשים בשל היותן נשים היא סטטיסטיקה מהימנה?

וייל: "בישראל, המחקרים של הכנסת מתבססים על התיקים במשטרה, אבל הסטטיסטיקות של המשטרה אינן שלמות מסיבות פרקטיות שלהם. כך שאם, למשל, מקרה רצח של אישה נסגר מחוסר ראיות, גם אם יש חשד בבן הזוג, הוא לא נכנס לסטטיסטיקה. הפוליטיקאים משתמשים לעיתים בסטטיסטיקה כדי להוכיח עמדה כזו או אחרת. כלומר, משתמשים בנתונים שיתמכו בעמדתם. אין סטטיסטיקה שיטתית שמפורסמת באופן עקבי מדי שנה.

"בעקבות הסיוע שלי למדינות אירופיות שהחליטו למסד תצפית שתיצור אבחנה בתוך הסטטיסטיקה הכללית של רצח נשים, החלטתי להקים תצפית (Israel Observatory on Femicide) כזאת גם בישראל. מעין תחנת מעקב שתכלול לא רק את המחקר הכמותי של הסטטיסטיקה אלא גם את המחקר האיכותני, על הקשר בין הקורבן לרוצח, כי העדויות והסיפורים הם אלו שנותנים לנו את האינפורמציה האמיתית".

מגפה בתוך מגפה
במוזאון הלובר בפריז

מגפת רצח נשים
הקורונה, ובצדק, הוכרה על-ידי ארגון הבריאות העולמי כמגפה ומושקע בה הון עתק כדי למגר אותה ולטפל בה, אך רצח נשים עדיין לא הוכר כמגפה. בימיה הראשונים של הקורונה, ארגון הבריאות העולמי פרסם עצות כיצד נשים שהן קורבן לאלימות יכולות להתגונן בזמן המגפה, אבל לא הכירו ברצח נשים על-ידי בני זוגן, על-רקע היותן נשים, כמגפה בפני עצמה. זאת למרות שבעשור האחרון יותר נשים מתו כתוצאה מרצח נשים, מאשר ממגפה עולמית, במקרה זה, הקורונה

שיעור מקרי רצח נשים בארץ בידי בני זוגן הוא שיעור נמוך יחסית בהשוואה לעולם, אם כי בגלל מגפת הקורונה שיעור זה נמצא בעלייה. מאז ינואר 2020 התרחשו 19 מעשי רצח נשים. מדי יום נרצחות 237 נשים ברחבי העולם.

מה החשיבות של בדיקת הקשר בין רצח נשים למגפת הקורונה?

וייל: "כשפרצה מגפת הקורונה, שלחתי דוא"ל ל-200 חוקרות וחוקרי רצח נשים במדינות שונות, כדי לדעת מה קורה אצלם בנושא הזה, בהסגר או בהגבלות של המגפה. התשובות העידו על עומס בפניות של נשים לקווי החרום, על נשים שנשלחות הביתה מהמקלטים לנשים מוכות, למרות שהבית אינו מקום בטוח עבורן. לשאלה הזאת יש חשיבות. היה לנו פה בארץ, מקרה של בת העדה האתיופית בחולון, שהוחזרה הביתה ממקלט לנשים מוכות עם פרוץ הקורונה. בעלה השתחרר מהכלא ללא טיפול, שם היה כלוא על תקיפת אשתו, ושב הביתה בהסכמת המשפחה המורחבת שהיא בעלת ההחלטה בעניין. לאחר פרק זמן קצר הוא רצח אותה.

"בימי הסגר הראשון בתחילת מרס 2020, העליתי הנחת מחקר שהקורונה איננה קשורה רק לעלייה בשיעור האלימות במשפחה, אלא גם לעלייה במקרי הרצח במשפחה, בגלל סגירת המקלטים לנשים מוכות והחזרה של הקורבן לבית שבו נמצא בן הזוג האלים. אם אינני טועה, אני החוקרת היחידה שכתבתי על כך מאמר דעה בנושא. לאחר פרסום המאמר בעיתון הארץ, דווח על מקרה רצח נוסף של אישה מסיבות שתיארתי".

המאמר האקדמי של וייל הדן במחקרה על רצח נשים וקורונה, שפורסם ב-European Sociologist Journal באפריל 2020, זכה להדים עצומים בעולם ועורר דיון נרחב על הקשר שיש בין מגפת הקורונה לרצח נשים. בעקבות פרסום המאמר, הוזמנה על-ידי הפרופסור דויד מגנאג'י מרומא, שגם ארגן את ישיבתה בפרלמנט האיטלקי, לכתוב מאמר בכתב העת שלו Trauma &Memory. המאמר 'מגפה בתוך מגפה - רצח נשים ונגיף הקורונה', התפרסם עם נתונים מעודכנים באוגוסט 2020.

בהשוואה בנתונים בין 2019 ל-2020, האם ניתן להצביע על מסקנה חד-משמעית בסיבה לעלייה באלימות במשפחה ושיעור רצח נשים בעקבות הקורונה?

וייל: "אוניברסיטת ברנדייז, הזמינה ממני הרצאת זום בנושא על שתי המגפות, הקורונה ורצח נשים. במחקר המעודכן עליו הרציתי, השוויתי בין שיעור מקרי רצח נשים בשנה שעברה לשנה הזאת והראיתי שקשה להסיק מסקנה חד-משמעית משנה לשנה, אך הממצא החד-משמעי הוא ששיעור האלימות במשפחה עלה, ובעקבותיו שיעור הפניות לקווי החרום. כמו-כן, יש עלייה של שליש במקרי רצח בין ינואר 2020 עד ספטמבר 2020, בהשוואה לתקופה זו אשתקד".

לאור הממצאים שלך, מדוע רצח נשים עדיין לא הוגדר כמגפה?

וייל: "הטענה שלי במחקר הזה הייתה שהקורונה, ובצדק, הוכרה על-ידי ארגון הבריאות העולמי כמגפה ומושקע בה הון עתק כדי למגר אותה ולטפל בה, אך רצח נשים עדיין לא הוכר כמגפה. בימיה הראשונים של הקורונה, ארגון הבריאות העולמי פרסם עצות כיצד נשים שהן קורבן לאלימות יכולות להתגונן בזמן המגפה, אבל לא הכירו ברצח נשים על-ידי בני זוגן, על-רקע היותן נשים, כמגפה בפני עצמה. זאת למרות שבעשור האחרון יותר נשים מתו כתוצאה מרצח נשים, מאשר ממגפה עולמית, במקרה זה, הקורונה, למשל. הסטטיסטיקה, כאמור, היא גם לא מהימנה. בסטטיסטיקה האחרונה שהוצגה על-ידי האו"ם ב-2017, הופיע כי 87,000 נשים נרצחו בשנה. בפועל, נרצחו הרבה יותר נשים, כי היו ארצות שלא דיווחו".

מסקנות בוערות
עם ד"ר צגה מלקו, עיתונאית ופעילה חברתית

גישה לטכנולוגיה
בתקשורת הציגו לאחרונה יישומונים טכנולוגיים חדשים לשימוש נשים, כדי שיוכלו להתריע כאשר יש מקרה אלימות, אך למעשה, היישומונים הללו עדיין אינם פעילים, ובכל מקרה הם מיועדים לאלו שיש להן מכשיר סלולרי מתאים. רוב מקרי רצח נשים מתרחשים בשכבות הסוציו אקונומיות הנמוכות, שם אין בכלל גישה לטכנולוגיה

מה הצעדים שיש לבצע כדי להתמודד עם המגפה של רצח נשים?

וייל: "המסקנה שלי היא שחייבים להשקיע משאבים רבים יותר במיגור מגפת רצח נשים. אם נסתכל על ישראל, לא רק שאין לנו המשאבים להתמודד עם אלימות במשפחה או מניעת רצח נשים, אלא אפילו התקציב שאישרה הממשלה לטיפול באלימות במשפחה, עדיין לא שוחרר. זה פשוט מגוחך. אנחנו בעיצומה של מגפת רצח נשים שהולכת ומתפשטת וכאשר מחזקים את הסגר, שיעור האלימות במשפחה עולה, כי בסגר אין לנו לאן לברוח. זה לא הגיוני שישנם רק שני מקלטי נשים מוכות בארץ לנשים דתיות או חרדיות. בנוסף, מדוע יש רק מקלטים לנשים, מדוע אין מקלטים לגברים? מדוע הגבר המכה נשאר בביתו והאישה המוכה מוצאת עם ילדיה מביתה?

"בתקשורת הציגו לאחרונה יישומונים טכנולוגיים חדשים לשימוש נשים, כדי שיוכלו להתריע כאשר יש מקרה אלימות, אך למעשה, היישומונים הללו עדיין אינם פעילים, ובכל מקרה הם מיועדים לאלו שיש להן מכשיר סלולרי מתאים. רוב מקרי רצח נשים מתרחשים בשכבות הסוציו אקונומיות הנמוכות, שם אין בכלל גישה לטכנולוגיה".

כיצד ניתן להתמודד עם הגורם התרבותי ברצח נשים במגזרים שונים?

וייל: "תרבות היא פרמטר חשוב מאוד בבחינה של רצח נשים. כחוקרת עדות, אני רואה לדוגמה שיעור של 50% ברצח נשים במגזר הערבי וזה שיעור שנמצא בעלייה, שם ישנם רציחות על-רקע 'כבוד המשפחה'. המעניין הוא שמאז 2008, כשהתחלתי לחקור רצח נשים בעדה האתיופית, שיעור הרציחות שם דווקא נמצא בירידה ועל כך אני מורידה את הכובע גם בפני ראשי העדה שטיפלו בתופעה הזאת ברצינות. הם עשו את השינוי בערכי התרבות בכל הקשור לאישה ולמעמדה, בהתאם לתרבות בארץ. כמובן, המאבק למניעת רצח נשים בעדה האתיופית ממשיך, כי עדיין יש יותר מדי מקרי רצח של נשים בעדה האתיופית ביחס לשיעורה באוכלוסייה הכללית".

מה באשר לאוכלוסיית המהגרים בארץ?

וייל: "בדקתי במחקר גם את אוכלוסיית המהגרים בארץ, הסודנים והאריתראים או נשים פיליפיניות ששיעור הרציחות שם גם גבוה, ביחס לשיעורם באוכלוסייה הכללית. אלו מקרים שלא מקבלים מספיק חשיפה ולעיתים הרצח מדווח ללא שם, אבל זאת קבוצה שחייבים להתייחס אליה. אני נזהרת מאוד בתיוגים (סטראוטיפים), אבל אם מאמצים את האבחנה האוריינטליסטית הזאת באופן מודע, ניתן לסייע במיגור התופעה של רצח נשים".

קלסתרון קורבן לא תמיד אחיד

באופן טבעי אנחנו מתייחסים למקרים שהם הכי קרובים אלינו, או שקל לנו יותר להזדהות איתם. כמו, למשל, מקרה הרצח המזעזע של מיכל סלע ז"ל, שאיננה הטיפוס הקלאסי כקורבן לאלימות כלפי נשים, אומרת הד"ר שלוה וייל, אנחנו רואים שיש עוד ועוד מקרים כמו מיכל סלע ושירה משה וזה מוכיח שזה יכול לקרות אצל כל אחד, אבל עדיין רוב המקרים מתרחשים בקבוצות "שוליות" למיינסטרים הישראלי. וייל: "מאז התחלתי במחקר רצח נשים, אבל גם כיום, מצאתי שהנרצחות ברובן הן נשים בגילים 45-35 עם חמישה או שישה ילדים, ששורדות את החיים, נשים קשות-יום ברובן.

הטיפול המשפטי בארץ בבן זוג הרוצח, שמיד מאובחן פסיכיאטרית ובלא מעט מקרים מוכר כחולה נפש או במצב של אי-שפיות זמנית ונשלח לשיקום, הוא לא רק שערורייתי, אלא הופך את ידם של הרוצחים הבאים לקלה על ההדק.

וייל: "מה שקורה בארץ הוא שבמהלך המשפט, מכירים בבן הזוג הרוצח כחולה נפש, או שהיה באי שפיות זמנית בעת הרצח או נסיון הרצח, ואז הוא נשלח לשיקום פסיכיאטרי במקום לתת את הדין. במקביל, האישה ממשיכה לחיות בחרדות מהיום שבו הוא ישתחרר ויסיים את 'משימת הרצח' והרי יש לא מעט מקרים שהוא אכן משתחרר ובסוף גם רוצח אותה. במקרה של רצח בת העדה האתיופית סמוך לפרוץ הקורונה, הבעל שהה בכלא תשעה חודשים וכלל לא קבל טיפול, כי על-פי החוק לא השלים שהות מספיק ארוכה בכלא כדי להיות זכאי לטיפול. שמעתי לאחרונה שמתכוונים לשנות מצב זה בחוק".

רצח קשישות
נואמת בפרלמנט האיטלקי ברומא

עשירית מהנרצחות קשישות
חקרנו 145 מקרים בישראל בעשור האחרון, של רצח נשים בכלל על-ידי בני זוגן ומתוכם שיעור של 10% היו מקרים של רצח נשים קשישות. הסטטיסטיקה בישראל כיום מראה שיש מקרה אחד של רצח אישה קשישה מדי שנה, אבל התופעה הזאת תגבר ונראה שהיא הופכת להיות עולמית

בספטמבר 2020 התפרסם בכתב העת הבריטי Journal of Gender Studies מאמר של הד"ר וייל, יחד עם נועם קשת, דוקטורנט באוניברסיטה העברית, הדן במחקר חדש בו היא עוסקת בשלוש האחרונות, שבוחן רצח נשים קשישות, תוך התייחסות למה שקורה בארץ. וייל: "זו תופעה שאף אחד בעולם עדיין לא זיהה ולדעתי היא רק תלך ותתעצם. תוחלת החיים שלנו הולכת וגדלה בעולם בכלל וגם בארץ, ולכן בתוך הסטטיסטיקה הכללית אנחנו נראה שיעור מקרי רצח רבים יותר של נשים קשישות".

קיבלת על המאמר לא מעט הערות טרם פורסם בכתב העת היוקרתי, שלא קשורות ישירות לתוכן המאמר. הסבירי.

וייל: "התבקשת לענות על שאלות הזויות כמו 'תגדירי את ישראל', השבתי בחזרה 'ישראל היא מדינה'. השאלות הופנו בשפה לעומתית כמעט, גם לגבי התרבות הפלשתינית, למשל. כתבו לי: 'את מתייחסת למקרי רצח נשים קשישות פלשתיניות על-ידי בני זוגן, כאשר ידוע שהתרבות הערבית מכבדת מאוד את הקשישים שלה', התחושה הייתה כאילו מנסים לייחס לי מניעים זרים בהתייחסות שלי למחקר. בסוף הצלחנו לענות על כל השאלות של הקוראים והמאמר התפרסם".

מדובר בנושא מחקר שחוקרים אחרים טרם 'נגעו' בו. מה הייתה מטרת המחקר?

וייל: "התמקדתי ביחס לקשישות בעולם וברצח קשישות. הסטטיסטיקה בעולם מתייחסת לאישה כקשישה כבר מגיל 60, שהיום נחשב גיל צעיר מאוד. גם אצלנו בארץ גיל הפנסיה לנשים הוא 65-62 וזה מוקדם מאוד לתוחלת החיים של נשים כיום. לכן ההסתברות לרצח של אישה מעל גיל 60 גדלה בהתאם, לא רק בארץ אלא גם ברחבי העולם.

"במסגרת המחקר, חקרנו 145 מקרים בישראל בעשור האחרון, של רצח נשים בכלל על-ידי בני זוגן ומתוכם שיעור של 10% היו מקרים של רצח נשים קשישות. הסטטיסטיקה בישראל כיום מראה שיש מקרה אחד של רצח אישה קשישה מדי שנה, אבל התופעה הזאת תגבר ונראה שהיא הופכת להיות עולמית".

מה המלצותייך בכל הקשור לטיפול במניעת רצח נשים קשישות?

וייל: "ראשית, חייבים להכיר בתופעה הזאת ולהגדיל משמעותית כניסה של עובדים סוציאליים לבתים. נשים שהן קורבן לאלימות וגם נשים קשישות מתלוננות רבות ברשויות על האלימות כלפיהן, והרשויות לא תמיד מתייחסות ברצינות. זה בולט בעיקר לגבי תלונות של נשים קשישות שבדרך כלל נשואות שנים רבות לבני זוגן. שליש מהנשים ברחבי העולם סובלות מאלימות במשפחה, וכשמדובר באישה קשישה הסבל הוא כפול ומכופל, נוכח מגפת הקורונה. באופן עולמי, חייבים להקצות משאבים לטיפול בתופעת-על הזאת של רצח נשים, וכמובן גם בארץ. יש לתת תקציבים לארגוני נשים ולרשויות המקומיות, כדי לטפל בבעיות של נשים שהן קורבן לאלימות במשפחה, כדי למנוע מקרי רצח נוספים. טיפול ברמה הארצית עם מיקוד ברמה הקהילתית".

התצפית הישראלית הראשונה

השנה הקרובה מוקדשת מבחינתה של הד"ר שלוה וייל להקמת התצפית הישראלית הראשונה על רצח נשים IOF - Israel Observatory on Femicide . המחקר הזה, היא מדגישה, יהיה מחקר עצמאי אובייקטיבי ובלתי תלוי, במסגרת האוניברסיטה העברית. כמו בכל מחקריה על רצח נשים בארץ, הנתונים ייאספו מגורמים רבים - תקשורת, משטרה, כנסת וכמובן גם עדויות שהן פרי ההכרות האישית שלה עם מקרים אלה. וייל: "אני קוראת לארגוני הנשים בארץ, כגון ויצו, אמונה ונעמ"ת, להיות שותפים למיזם הזה, ומבקשת את תמיכתם בי להיות הקול הרשמי בנושא הזה. משם נוכל לספק לכנסת ואף לאו"ם נתונים אמינים עם מעקב על המקרים. מטרת המיזם היא לנטר באופן שיטתי התופעה, כדי שהסטטיסטיקה תהיה אמינה ומדויקת ותכלול גם נתונים, כגון כמה מקרי רצח נשים במשפחה היו בשנה וכמה תיקים נסגרו".

עם עמיתים בכינוס בניירובי, קניה
תאריך:  22/11/2020   |   עודכן:  22/11/2020
שרון מגנזי
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
יש לעקור מן השורש את התופעה המתרחבת של מעשי אלימות נגד מי שמעיד במשטרה, והדרך לעשות זאת היא בענישה מחמירה - אפילו אם מדובר בעבירה ראשונה. כך קובע (יום א', 22.11.20) שופט בית המשפט העליון, ג'ורג' קרא. הוא הכפיל פי שלושה את עונשו של צעיר שהורשע במעשי אלימות קשים.
22/11/2020  |  איתמר לוין  |   חדשות
שופט בית המשפט העליון, ג'ורג' קרא, מותח ביקורת נרחבת (יום א', 22.11.20) על שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, אמיר טובי, וקובע שהקל ללא הצדקה ובניגוד למדיניות הענישה בעונשיהם של שני עברייני נשק.
22/11/2020  |  איתמר לוין  |   חדשות
שופט בית המשפט העליון, אלכס שטיין, הטיל (יום א', 22.11.20) הוצאות בסכום חריג של 60,000 שקל בדחותו עתירה לבג"ץ על רשיון חציבה שנתן המפקח על המכרות לחברת שורק חציבה. הרישיון מתייחס למחצבת דהר אל-עירק שבאזור הר-טוב ונמצאת בבעלות חברת מלט הר-טוב, בעלת השליטה בשורק חציבה. העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד יוסי אור-הכהן וליאור דץ.
22/11/2020  |  איתמר לוין  |   חדשות
שר הביטחון בני גנץ הודיע (יום א', 22.11.20) כי החליט להקים ועדת בדיקה ממשלתית לחקר רכש הצוללות וכלי השיט. זאת, לאחר שבועות של עבודת מטה שהתקיימה בשבועות האחרונים במשרד הביטחון ובהתאם לסמכותו על-פי סעיף 8א לחוק הממשלה.
22/11/2020  |  עידן יוסף  |   חדשות
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הצהיר כי פטור מאשרות כניסה בין ישראל לאיחוד האמירויות צפוי לחזק את הקשרים המדיניים והכלכליים בין המדינות.
22/11/2020  |  איציק וולף  |   חדשות
רואה לכם בעיניים  /  שרון מגנזי
במשקפיים אפיגנטיות  /  שרון מגנזי
בחירה היא שם המשחק  /  שרון מגנזי
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דן מרגלית
דן מרגלית
אלכסנדר ינאי ליורשתו-רעייתו שלומציון: "אל תתייראי מן הפרושים ולא ממי שאינם פרושים אלא מן הצבועים שדומים לפרושים, שמעשיהם כמעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס"
יהונתן דחוח-הלוי
יהונתן דחוח-הלוי
התנועה האיסלאמית הפלג הדרומי, והזרוע המדינית שלה - הרשימה הערבית המשותפת (רע"ם) - שוללים באופן נחרץ את תופעת הלהט"ב ורואים בה סטיה בלתי מוסרית, חטא חמור במיוחד על-פי ההלכה האיסלאמי...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il