נתונים מטרידים נחשפו (יום ג', 24.11.20) בדיוני ועדת הכלכלה ביחס לבטיחות צוברי הגז שבשימוש בישראל. במהלך הדיון עסקה הוועדה גם בעיצומים על אי-עמידה בתקנים מסוימים. במסגרת זאת נקבע כי חברה שתתחזק, תתקין או תפעיל מתקן גז שלא בהתאם לתקן הרשמי, למעט דרישות סימון, צפויה לעיצום בסך 2,500 שקלים על כל מתקן. מנכ"ל מרכז הגז אמר כי תקן רשמי משתנה ויכול לחול גם רטרואקטיבית על צוברים.

מנהל ענייני בטיחות הגז במשרד האנרגיה, אילן בנימין, הציג בפני חברי הכנסת נתונים שלפיהם רובם המוחלט של צוברי הגז אינו עומד בתקן הנדרש. "המשרד בדק 65,000 צוברים ומצא מעט מרכזיות שעמדו בתקן. כולם חייבים לעמוד בתקנות", אמר. לדבריו, תקן שלם הוא לא דבר שחל רטרואקטיבית, אלא רק סעיפים מסוימים ממנו רק אם הדבר נאמר במפורש בתקן.

במהלך הדיון היום נקבע, ביו היתר, כי חברה שלא תספק מענה אנושי לקריאת בטיחות בגז בתוך שתי דקות צפויה לעיצום כספי של 5,000 שקלים. נציגת פזגז, עו"ד הדר זיו, טענה כי הסנקציה לא מדתית. עו"ד אוית ארבל, המייצגת את המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה, הוסיפה כי בכל פעם שתהייה הפרה המנהל יחויב לפעול ולהטיל עיצום. בר יוסף אמר בתגובה כי למנהל יש שיקול דעת לפני הטלת העיצום, וכי הסכום נקבע כדי שההפרה לא תהייה משתלמת.

עוד נקבע היום כי חברה שלא תפרסם את פרטי מוקד החירום שלה בחשבון הגז או באינטרנט צפויה לעיצום בסך 15,000 שקלים. חברה שתנקוט פעולה, במקום בו אירע אירוע גז, שלא בתיאום עם גורמי ההצלה והמשטרה או משרד האנרגיה, שנמצאים במקום, צפויה לעיצום בסך 5,000 שקלים.

מנהל מינהל הדלק במשרד האנרגיה, חן בר יוסף, דחה את ההערה על אכיפה לא שוויונית. היו"ר מרגי שאל האם משרד האנרגיה סלחן כלפי החברות הגדולות, ובר יוסף השיב: "יש לנו רגישות לחברות הקטנות ואנחנו רוצים שהציבור ייהנה ממגוון ספקים וחברות, אבל כשיש עבירה שמסכנת את אותו מספר אזרחים אז הענישה היא בהתאם לעבירה ולא בהתאם לחברה". "הפיצוץ אותו פיצוץ", השיב יו"ר הוועדה.