ועדת הכלכלה המשיכה (יום א', 13.12.20) להכין לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה הממשלתית לתקן את חוק התקשורת, שנועד לטפל בחסמים לפריסת רשת סיבים אופטיים. בדיון היום החלה הוועדה לאשר את סעיפי ההצעה, אך האישור לא הסתיים והדיונים יימשכו במהלך השבוע.

בהתאם לדרישת היו"ר יעקב מרגי נקבע, כי בזק תידרש למסור לשר התקשורת את אזורי הפריסה שלה בתוך 5 חודשים בלבד מכניסת החוק לתוקף, במקום 5 שנים כפי שהציע משרד התקשורת בהצעה. עם זאת, לשר ניתנה אפשרות לאשר לה ארכה של חודשיים נוספים. היו"ר מרגי אמר בעניין זה: "במקום לאפשר 5 שנים אפשר היה להחליט שלא לפרוס את הרשת. זה לא רציני". מנכ"ל משרד התקשורת, לירן אבישר בן-חורין, אמרה כי לצורך מתן הודעה יספיקו לבזק כמה חודשים. סמנכ"ל כלכלה ורגולציה של בזק, ארז חססאי, אמר כי במהלך 2021 תהיה המפה, אך קשה להתחייב מראש על תאריך.

בתחילת הדיון ביקש מנהל הרגולציה של סלקום, ניר יוגב, להחריג מהכנסות המוכרות לצורך חישוב קופת התמרוץ את ההכנסות ממכירת ציוד סלולרי. הוא הסביר כי חנות מתחרה יכולה למכור ציוד ללא המס הזה. מנהל תחום רגולציה ומחקר בינלאומי במשרד התקשורת, עדי קופלוביץ, השיב כי סלקום יכולה לפתוח חברת בת לשם כך, ולנתק את מכירת המכשירים מיתר השירותים. עם זאת, הוא הוסיף כי בעתיד כל תחום התקשורת - כולל זו הסלולרית - יתבסס על רשת הסיבים ולכן לא נכון להחריג.

מרגי ביקש התייחסות המשרד לגבי הפריסה בכלל והפריסה ביהודה ושומרון בפרט. קופלוביץ הסביר כי הפריסה תעשה בהתאם לאזורים סטטיסטיים של הלמ"ס, כאשר ביו"ש כל יישוב הוא אזור בפני עצמו, או אפילו מספר אזורים סטטיסטיים. אבישר בן-חורין אמרה כי גם ביו"ש יש אזורים יותר מיושבים, שם סביר שבזק תבחר לפרוס את הרשת בגלל הכדאיות הכלכלית.

הוועדה דנה גם בסעיף שקבע כי בזק תצטרך להשלים את הפריסה באזורים שבחרה בתוך 5 שנים, לכל היותר, מהיום בו החלה להפעיל את הרשת בתשלום. חסדאי התייחס לכך ואמר כי בשלוש וחצי השנים האחרונות השחילה בזק סיבים לבניינים, אך החלק המורכב הוא להתחיל לחבר. הוא הזהיר ממצב שבזק תחשוש שלא תעמוד ביעד של 5 שנים, ולכן החיבור הראשון יתעכב והדבר עלול להביא יותר נזק מתועלת.

היו"ר מרגי אמר בתגובה כי 5 שנים לחיבור זה זמן סביר. נציג האוצר, עמרי בן-חורין, הוסיף כי שינוי במועד יוביל לאי ודאות שממנה צריך להימנע. קופלוביץ הוסיף כי למשרד נשאר שיקול דעת לדחייה במקרים מסוימים, אם יש לכך הצדקה, ובן-חורין הוסיפה כי 5 שנים זה זמן סביר והוועדה אישרה זאת.

היו"ר מרגי ביקש לדעת מה עומד מאחורי הקביעה כי הקרן תעמוד על 0.5% מהכנסות חברות התקשורת. קופלוביץ אמר כי המשרד העריך שפריסת האזורים הלא כלכליים לבזק תעלה כמיליארד שקלים, וכן העריך תוך כמה זמן ניתן יהיה לעשות זאת באמצעות הקרן. הוועדה אישרה את הסעיף, והיו"ר מרגי אמר כי הוא רוצה לוודא שהקרן לא תזניח אזורים כאלה ואחרים.

מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי, יורם הכהן, מחה על כך שאין בהצעת החוק סעיף שקיפות, שיאפשר לציבור לדעת היכן פרוסה הרשת ומי נותן את השירות. אבישר בן-חורין אמרה בתגובה כי המשרד בעיצומו של פרויקט להשקפת הנתונים לציבור, ויש לו את הכלים הרגולטוריים לשם כך ולאן לא נדרש תיקון חקיקה.

הוועדה החלה לדון גם בסעיף שעוסק במתן העדפה לאזורים מסוימים בשימוש בכספי הקרן. לפי ההצעה, במשך 3 השנים הראשונות יהיה השר רשאי לתת עדיפות להוצאה של עד 10% מכספי התמרוץ באזורים שונים. אבישר בן-חורין הציגה את התבחינים לפיהם יעשה השר את ההעדפה, בהם גם אפשרות להעדפת יישובי גבול והעדפה לפי חוסן חברתי כלכלי. היו"ר ביקש להבהיר כי ההעדפה תהיה ליישובים החלשים יותר, כאלה שאין סיכוי שיפרסו במסגרת העדפה כלכלית.

כמו-כן החליט היו"ר מרגי לא להצביע על כל הסעיף, על-מנת לקבל הבהרות לתבחינים. מרגי אף הציע להעלות את תקרת ההוצאה ולקבוע אותה על עד 15% מכספי הקרן, והצעתו אושרה בתמיכת ח"כ יצחק פינדרוס וח"כ הילה שי וזאן. עם זאת, ח"כ אימאן ח'טיב יאסין נמנעה בהצבעה על הסעיף, ואמרה כי היא מבקשת לוודא שהיישובים הערבים לא יישארו מאחור. כאמור, הוועדה לא סיימה לדון בכל סעיפי ההצעה, והדיון בה יימשך ביום שלישי.