בית המשפט העליון מזכיר לערכאות האחרות (יום ב', 28.12.20), כי עם כניסתן לתוקף של תקנות סדר הדין האזרחי החדשות - יש ככלל לפסוק הוצאות לטובת הצד הזוכה, ואף ניתן לפסוק הוצאות עונשיות נגד מי שמשתמש לרעה בהליכי משפט.
מדובר בתזכורת יוצאת דופן, שכן בית המשפט העליון אינו נוהג להתייחס לתקנות וחוקים עתידיים, בוודאי שלא כאשר הם נושא הדיון שבפניו. לתזכורת זו יש משמעות נוספת לנוכח העובדה, שהיא מופיעה בפסק דין שנתן הרכב בראשותו של השופט יצחק עמית, שעמד בראש הוועדה שהכינה ליישום את התקנות החדשות. התקנות ייכנסו לתוקפן בסוף השבוע (1.1.21), לאחר שבג"ץ דחה שתי עתירות נגדן.
השופט דוד מינץ מזכיר, בהסכמתם של עמית והשופטת יעל וילנר: "תקנה 151 (א) לתקנות החדשות קובעת כי תכלית חיוב בעל דין בהוצאות היא 'לשפות את בעל הדין שכנגד על הוצאותיו בהליך בהתחשב בתוצאותיו, במשאבים שנדרשו לניהולו ובהתנהלות בעלי הדין'. במסגרת שומת ההוצאות, נדרש בית המשפט לבטא את 'האיזון הראוי שבין הבטחת זכות הגישה לערכאות, הגנה על זכות הקניין של הפרט ושמירה על שוויון בין בעלי הדין' (תקנה 151 (ב) לתקנות החדשות). כמו-כן, תקנה 151 (ג) לתקנות החדשות מתייחסת באופן מפורש לפסיקת הוצאות לבעל דין שעשה שימוש לרעה בהליכי משפט וקובעת כי בית המשפט 'רשאי לחייבו בהוצאות לטובת הנפגע או לטובת אוצר המדינה ובנסיבות מיוחדות אף את בא-כוחו'.
"שינוי אחד משמעותי בתקנות החדשות לעומת התקנות הקיימות הוא כי במסגרת התקנות החדשות, נקבעה ברירת מחדל של חיוב בהוצאות כאשר על בית המשפט להצביע על טעמים מיוחדים על-מנת שלא לעשות כן".
הדברים נאמרו בשולי פסק דין בו קיבל בית המשפט העליון את ערעורה של חברת התוכנה מג'יק והפחית את ההוצאות שנפסקו נגדה בבית המשפט המחוזי בתל אביב (סגנית הנשיא יהודית שבח) בנוגע להליך בוררות מול חברת פאיירפלאי. שבח חייבה את מג'יק בהוצאות של 250,000 שקל לאחר שדחתה את בקשתה לבטל פסק בוררות של השופט בדימוס אורי גורן. מינץ קבע, כי זהו מקרה נדיר בו תתערב ערכאת הערעור בפסיקת ההוצאות והעמיד אותן על 150,000 שקל.
מינץ סוקר את עיקרי הפסיקה הקיימת בנושא ההוצאות, שלדבריו מעוגנת בתקנות החדשות: "נקודת המוצא היא כי בעל דין שאינו זוכה בהליך יחויב בהוצאותיו הריאליות של הצד שכנגד שזכה. הדבר נועד למנוע חיסרון כיס של הצד הזוכה; להרתיע תובעים בכוח מנקיטת הליכי סרק; ולעודד נתבעים בכוח להימנע מהתגוננות סרק מפני תביעה ראויה.
"עם זאת, פסיקת הוצאות בשיעור ריאלי כפופה להיותן סבירות, מידתיות והכרחיות לניהול ההליך. הדרישה לסבירות ומידתיות ההוצאות באה למנוע מצב שבו הוצאות גבוהות יתר על המידה שיוטלו יביאו להרתעת יתר של בעלי הדין, ליצירת חוסר שוויון, ייקור של ההליכים המשפטיים ולפגיעה בזכות הגישה לערכאות. פסיקת הוצאות משפט מיועדת אפוא לאזן בין זכות הגישה לערכאות לבין שיקולים מוסדיים, ובהם מניעת תביעות סרק, שאיפה למניעת ניהול מכביד של ההליך או שימוש בהליך שלא בתום לב.
"על כן, שיעור ההוצאות הראוי נקבע תוך בחינת כל מקרה לגופו, תוך התחשבות במספר נתונים, ביניהם: אופן ניהול ההליך; היחס בין הסעד שנתבקש והסעד שנתקבל לבין שיעור ההוצאות; מורכבות התיק וחשיבותו; היקף העבודה שהושקעה על-ידי בעל הדין בהליך; ושכר הטרחה ששולם בפועל או שבעל הדין התחייב לשלמו. בפרט, ההוצאות צריכות להיות פרופורציונליות להליך עצמו ולמהותו, שכן בכך יש כדי למנוע הטלת עלות-יתר על המפסיד להליך ולעודד ניהול הליך ראוי על-ידי הזוכה. כמו-כן, בהתאם לפסיקה, שימוש לרעה בהליכי משפט אף עשוי להביא לפסיקת הוצאות על הצד הגבוה". לצד זאת, מדגיש מינץ, יש להימנע מהטלת הוצאות עונשיות. את מג'יק ייצגו עוה"ד שרון בן-חיים ושרון אבניאלי, ואת פאיירפלאי - עו"ד טל גוטמר.
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
