בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
ועדת החוקה אישרה בנוסף הארכה שלישית של מצב החירום בשל הקורונה ● החוזרים מחו"ל השוהים במלוניות כעת יוכלו לעבור לבידוד ביתי כפוף לעריכת בדיקת קורונה במלוניות ● משרד הבריאות: הגענו לשיא יכולת הבדיקות של 100,000 ביום
ועדת החוקה אישרה (יום ד', 30.12.20) את הבקשה להארכת הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה לפי חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף- 2020 ואת הצעת הכרזת סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(בידוד של אדם שנכנס לישראל בנסיבות מיוחדות (מס'3).התשפ"א-2020.
השבים מכל מדינה בעולם יוכלו לקיים את הבידוד בבית או במקום אחר שניתן לקיים בו את כל תנאי הבידוד במקום במלונית, כפוף לקיום תנאים אלו: 1. ביצוע בדיקת קורונה עם ההגעה לנתב"ג. 2. התחייבות בכתב טרם המעבר לבידוד הביתי שתבוצע בדיקת קורונה נוספת ביום התשיעי לתקופת הבידוד וביצוע הבדיקה. 3. דיווח בכתב על מיקום הבידוד הביתי והתחייבות להגיע למקום הבידוד ולבדיקה השנייה ביום התשיעי שלא בתחבורה ציבורית. השוהים במלוניות כעת, יוכלו לעבור אף הם לבידוד ביתי כפוף לעריכת בדיקת קורונה במלוניות ולעמידה ביתר התנאים שבהכרזה
תחילה דנה הוועדה בהארכת מצב החירום בשל נגיף הקורונה ב-60 יום. יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר אמר: "המושג של מצב חירום, שמאפשר לממשלה להתקין תקנות חייב להיות כי עדיין יש אלפי נדבקים ביום, 30 נפטרים ביום וכ-600 חולים קשה. אם לוקחים את נקודת הזמן עכשיו 4 שבועות לאחור אנחנו במצב אחר לגמרי והשאלה הדרמטית היא מתי יגיע קו המשווה של התגברות החיסונים על התחלואה, כך שגם האפקט על בתיה"ח יהיה שונה".
ד"ר רועי סינגר, סגן מנהל האגף האפידמיולוגי במשרד הבריאות: "הגענו לשיא יכולת הבדיקות של 100,000 בדיקות ביום ואנחנו לא יכולים להעלות מספר זה כך שאחוז המאומתים עולה ואנחנו לא יכולים יותר לעקוב ולבלום את שרשראות ההדבקה בקצב כזה. הצעדים שבוצעו בין הגלים כמו רמזור או אזורים מוגבלים לא הוכיחו את יכולתם למנוע התפרצות של תחלואה מחודשת. אנחנו במצב חירום רפואי וחייבים להאריך את מצב החירום הרפואי".
ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): "אנחנו בתחילתו של מבצע החיסון והחיסון השני יהיה בתוך 3 שבועות, למה הולכים על 60 יום במקום 30?".
ח"כ עופר כסיף (הרשימה המשותפת): "אנשי משרד הבריאות כמו הדייג בהשוואה שערך הפילוסוף קרל פופר בין דייג לחוקר, מציגים בפנינו את מה שעולה להם ברשת אבל הם זורקים את הרשת היכן שאומרת להם הממשלה. שורת מומחים ורופאים בכירים כותבים שחוו"ד עליה מבוססת ההחלטה לסגר לוקה בליקויים בסיסיים היוצרים מצג שווא של חירום. לאור הנתונים כיום אין שום הצדקה לקביעת מצב חירום. אלו ציטוטים של אנשי מקצוע ולא של פוליטיקאים שיש להם נטייה ימינה או שמאלה. הטענה היא שאם יזרקו את הרשת במקום הנכון לא תימצא ההצדקה. תסתכלו בעיניים לאנשים שנפגעים. הנזק ממצב החירום ותקנות הסגר עולה על יתרונותיהם. אני פונה ללב שלכם, בואו נהיה אמיצים ונפסיק עם הדבר הזה".
ח"כ אלי אבידר (ישראל ביתנו): "לא צריך לאשר את מצב החירום כי אנחנו לא במצב חירום. אנחנו לא רופאים אבל יודעים לבחון מספרים. כשאומרים ש-600 או 800 חולים קשים במדינה של 9 מיליון זה מצב חירום זה לא נכון ואין לזה הצדקה. מתוקף מצב החירום הכניסו את השב"כ לטלפון. אנחנו חודשים ארוכים אחרי הדבר ומאות אלפים נכנסו לבידוד שלא לצורך ולמה ממשיכים? כי ברגע שניתנה לרה"מ סמכות בלתי מוגבלת של מצב חירום צריך לכרות את היד כדי להחזיר את המצב לאחור".
פרופ' חגי לוין יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור בהסתדרות הרפואית: "אסור לזלזל באיום מהנגיף אך כשיש כוח ללא הגבלה כמעט, כמו בכפייה של מלוניות, נעשות טעויות. אתמול הכריז ארגון הבריאות העולמי שמתקדמים למצב האנדמי של המחלה כך שאנשים ימשיכו למות אך זו כבר לא תהיה מגיפה. אם זה מצב חירום, למה לא מרגישים את אותה מוכנות להשקיע במערכת הבריאות? למה לא מאיצים עוד יותר את החיסונים כדי להגיע לכך שתוך שבועות ספורים רוב האוכלוסייה בסיכון תחוסן. לא נכון להחליט מראש 60 ימים קדימה אלא לקצר את התקופה ולחזור לבחון את ההחלטה מחדש בעוד 3 שבועות. ישראל במצב טוב. לא צריך להסתכל על שבוע אחד בו הייתה תמותה חריגה. ראינו את התגובה המוגזמת לווריאנט. צריך להראות איך יוצאים מהמצב הזה ולא להתמכר מצב הזה בו אפשר לנהל דברים בצורה כה חריגה".
ד"ר שרון אלרעי פרייס ראש שירותי בריאות הציבור הגיבה תחילה לדבריו של פרופ' לוין: "זה חוסר הבנה במצב המשפט בישראל. האפשרות לתו סגול מחייבת מצב חירום, היא לא נמצא בפקודת בריאות העם" לאחר מכן התייחסה לדבריו של ח"כ כסיף: "קשה לי עם ההתקפות שמייחסות לנו מניפולציה. איש לא זורק חכות בניסיון למצוא משהו ספציפי. מספרם של החולים הקשים והקריטיים עלה מ-267 ל-630 היום זה יותר מהכפלה בכמות החולים הקשים ובכמות המתים".
עוד אמרה: "כשאמרנו בגל השני שיש לעשות סגר אנשים כמו פרופ' לוין אמרו אמירות פופוליסטיות, ישראל הגיעה להיות שיאנית התמותה והיום אנחנו במצב יותר טוב ממדינות אחרות שלא עושות זאת והתמותה בהן עולה. איש לא בפאניקה, איש לא עושה תחזיות אימים, ההתקדמות הולכת בדיוק כמו שהצגנו לקבינט. אנחנו כבר חודשים ארוכים לא אומרים כמו בגל הראשון 10,000 מתים. כיום 35% מהחולים הקשים והקריטיים הם אנשים צעירים מגיל 60, בחלקם ללא מחלות רקע, אז אם הציפייה שנסתכל על המצב הזה ונאמר שהכל בסדר לא נעשה שאת. יש עלייה של 17% תמותה כוללת לעומת שנים קודמות, תוספת התמותה היא מקורונה".
לאחר דברים אלו התפתח דין ודברים בין ד"ר אלרעי פרייס לח"כ אלי אבידר (ישראל ביתנו). אלרעי פרייס: "נכון להיום חיסנו 30% מהאוכלוסייה בסיכון במנה ראשונה ולא נגיע בתוך 60 יום לסיים את המנה השנייה לכל האוכלוסייה בסיכון. כמו-כן, 1/3 מאוכלוסיית ישראל לא יכולה להתחסן כי הם ילדים ויהיו אנשים שלא ירצו להתחסן כך שב-60 ימים הקרובים עדיין נהיה במצב חירום בפנדמיה עולמית. אם אתם חושבים שכשיש הכרזה על מצב חירום לאומי אפשר לעשות הכל, זה לא נכון. על כל צעד נכתבות תקנות, שום דבר אינו טייס אוטומטי. אנחנו כותבים חוו"ד עם נתונים והכנסת מצביעה על זה. האמירות האלה שהרשות המבצעת יכולה לעשות הכל זה פשוט לא נכון ולא מדויק וכל התנאים הנדרשים לתו סגול, עדיין ידרשו ב-60 יום הקרובים" . אבידר: "לנו נאמר שאפשר לחסן 300,000 ליום וכרגע מחסנים 150,000. למה אתם לא מחסנים רק את אוכלוסיות הסיכון והולכים על קמפיינים של מפורסמים כשאוכלוסיות חיסון מקבלות תור לעוד חודש וחצי. אמרת שאנחנו לא יודעים אם החיסון מונע את ההדבקה וזה לא מעודד את הציבור להתחסן. אם את לא יודעת מה החיסון הזה עושה כראש בריאות הציבור זה אומר דרשני, אל תחסני".
אלרעי פרייס הגיבה לדבריו: "אני מציעה להפסיק עם האמירות הפופוליסטיות לציבור. אני לא מנסה להביא אנשים להתחסן בלי לספר להם את כל האמת. אנחנו יודעים שהחיסון יעיל ב-95% ואנחנו לא יודעים אם מי שחוסן עדיין יכול להפיץ את הנגיף".
היו"ר ח"כ יעקב אשר התערב בחילופי הדברים ופנה לד"ר אלרעי-פרייס: "אבקש ממך לא להשתמש במילה פופוליסטים ביחס לח"כים שעושים את תפקידם. ד"ר אלרעי פרייס נמצאת בחזית המערכה ימים ולילות וכשבאים לבניין הזה צריך חסינות ואני מבקש מכולכם שהשיח הזה לא יהיה".
פרופ' צבי בנטואיץ' ממועצת החירום הציבורית למשבר הקורונה: "הייתי הראשון שהתעסק עם האיידס בישראל הייתי מנהל מחלקה פנימית ואני אומר זאת כדוגמה לאנשים המכובדים שהתקבצו למועצה הציבורית, בעלי ניסיון של הרבה שנים בשטח, אנשים שיש להם ניסיון ארוך גם במגיפות. נזעקנו לסיפור הזה כי אנחנו אומרים שאין שום הצדקה למצב החירום. אם תשאלו מה המצב בבתי החולים השונים ובמכלול מחלקות הקורונה אנחנו לא בקטסטרופה, אנחנו הולכים לחיות עם הקורונה עוד הרבה זמן. אני לא מזלזל בתמותה אך הייתה עלייה של 5% עד סוף דצמבר. מה ההצדקה להכניס את המדינה לסגר ולפגוע. אני לא מטיל ספק ביושרם של אנשי משרד הבריאות אך נראה שהם נאחזים בקונספט, כמו שביום כיפור נדבקו לקונספט שלא תהיה בעיה. בתחילת המגיפה שמענו תחזיות אפוקליפטיות שלא התממשו. לפניכם קבוצה של אנשים עתירי ניסיון שלא חושבים שבנתונים הקיימים נדרש מצב חירום. אבקש גם מד"ר שרון אלרעי פרייס לחשוב עוד פעם, להרגע ולוותר על מצב החירום".
לאחר מכן דנה הוועדה בבידוד במלוניות. עו"ד אורי בוצ'ומנסקי, יועמ"ש מנהלת אכיפת הקורונה במשרד לביטחון הפנים: "אין שינוי בסמכויות השוטרים אלא שנקבל את פרטיהם של אותם אנשים שיתאפשר להם לקיים בידוד בביתם, כדי לבצע פיקוח והם יקבלו תעדוף מבחינת ההגעה אליהם"
עו"ד ניצן רוזנברג מהייעוץ המשפטי לוועדה: "הממשלה מבקשת מהוועדה לאשר להמשיך להכניס אנשים לבידוד במלוניות ל-10 ימים נוספים, כלומר שלטענתם עדיין יש הצדקה מאוד מיוחדת המאפשרת כפייה. ההכרזה אומרת שכל מי שחוזר גם אם הוא יכול להוכיח בידוד ביתי יחויב במלונית אלא אם ייבדק לקורונה ויתחייב לבדיקה נוספת ביום התשיעי. זו הכרזה גורפת על כלל החוזרים. ההכרזה הקודמת הייתה מבוססת על חוסר ודאות בשל המוטציה והשאלה אם אין נתונים חדשים לגבי המוטציה ויעילות החיסון. כמו-כן, עלתה טענה להפרת חובת הבידוד, איך מתכוננים להתגבר על כך כעת? האם ההנחה היא שמי שמסכים לערוך בדיקות קורונה יציית יותר לחובת הבידוד? מבקשים לשחרר מחובת הבידוד את כל מי שמסכים לבדיקה ללא קשר לתוצאותיה. כך שגם אם אדם חולה קורונה, אולי אף עם המוטציה הממשלה מוכנה שילך לביתו. האם עדיין בנסיבות אלו מוצדק להכיל את ההכרזה על כל מדינות העולם".
ד"ר אלרעי-פרייס בוועדת החוקה: ברגעים אלו מטפלים בהתפרצות קורונה במטוס שחזר מדובאי עם 14 חולים; עוד העריכה כי בשבוע הקרוב יגיעו תשובות מחברת פייזר על יעילות החיסון למוטציה
ד"ר אלרעי-פרייס התייחסה לבקשה להכרזה: "אנחנו במגיפה מתפשטת עם יותר מהכפלה בחולים המאומתים, והמונשמים ובמקביל המגיפה מתפשטת גם בעולם במדינות שנחשבו ירוקות. כרגע אנחנו מטפלים בהתפרצות קרונה במטוס מדובאי, ברגעים אלו המטוס נמצא בתחקיר לאחר שחזר עם 14 חולים. לגבי המוטציה באנגליה רואים עליה משמעותית באשפוזים במאומתים ובתמותה, הדבקות מהירות בבתי"ס. במקביל יש מוטציה בדרא"פ שפוגעת יותר באנשים צעירים. על המוטציה מאנגליה לא ידוע ודאית, אך ההנחות הן שהחיסון יעיל לגביה והתשובות יגיעו מ'פייזר' בשבוע הקרוב. במצב התחלואה בישראל אין לנו לוקסוס להביא תחלואה מחו"ל".
עוד אמרה כי "הנתונים מראים שבבדיקות בכניסה נגלה 3% חולים מאומתים מהשבים מחו"ל והמשמעות עדיין גדולה. צריך להבין שזה לא שכשהבדיקה שלילית בכניסה זה פותר הכל, אלא של-97% נגלה אם הם חיוביים רק לאחר הנחיתה כשהם בארץ. כשמנקים את בדיקות הסקר לאוכלוסיות שונות אנחנו עומדים על 6% מאומתים ואנחנו רוצים להפסיק את הגברת התחלואה ע"י תחלואה מיובאת".
לסיום אמרה: "אנחנו שולחים את כל הבדיקות של השבים מחו"ל לריצוף גנטי כדי לעקוב אחרי מוטציות. אנחנו מביאים את ההקלה הזו יותר מוקדם כי אנחנו מבינים שהמצב שכולם נדרשים להיות במלוניות לא מיטבי ויש שחרור ללא אכיפה מוגברת של המשטרה או סיוע של 'כנפי חיל' וכ-70%-50% נמצאים בבית ללא זה ואנחנו יודעים את נתוני ההפרה לפני כן".
ח"כ כסיף: "הממשלה הופכת את הבידוד לכליאה, לסנקציה, הרי אומרים שרק 3% מתגלים בשדה. זו סנקציה ולא מניעה כי גם אם נבדק לא ברור אם ניתנת תשובה נכונה. יודעים מראש שהבדיקה היא לא אינדיקציה לדעת מי יהיה חולה, הופכת את המלוניות לסנקציה למי שלא רוצה להיבדק. זה דבר שאי אפשר לאפשר פה".
יו"ר הוועדה ח"כ אשר: "כדי ללכת על בטוח, אם יכולנו להגיע למצב שכולם במלוניות ומרוצים מהן ללא כפייה זה היה טוב. אם הייתי רופא זה היה החלום שלי, שכל מי שמגיע מחו"ל ברקע חשש למוטציות הבאנו אותם למתקן כזה, אך ראינו כולנו את הסבל של האנשים והממשלה באה באומץ ואומרת שזה לא עובד ולכן ייעשה פיקוח יותר טוב בנושא הבידוד ומרחף עדיין מעל האיום לבידוד במלון. חובתנו לנסות להגיע מהר להחלטה כי אנשים מחכים במלוניות ובמטוסים".
8 ח"כים תמכו בהכרזות: יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה) והח"כים שלמה קרעי, שבח שטרן, מטי יוגב, אריאל קלנר (הליכוד), איתן גינזבורג, יעל רון בן-משה (כחול לבן), ח"כ מיכאל מלכיאלי (ש"ס). 3 ח"כים התנגדו: אוסאמה סעדי, עופר כסיף (הרשימה המשותפת), אלי אבידר (ישראל ביתנו). ח"כ מיכל וונש (כחול לבן) נמנעה.
לובי 99: "שברון הביאה איתה את השיטות הבריונות שלה. יומיים אחרי שהחברה נכנסה לארץ, היא סגרה את ברז הגז לחברת חשמל" ▪ ח"כ מתן כהנא: אנחנו יושבים על מצבור עצום של תקליטים בזמן שהעולם עבר למוזיקה דיגיטלית ▪ יו"ר הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל: הדיון היום היה האופטימי ביותר (דיכטר. יצא אופטימי מהדיון [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת])
הוועדה לזכויות הילד החלה את דיוניה בתקנות חוק הפיקוח על המעונות ▪ בעייתיות לגבי סוגית השתתפות המדינה בעלויות והשתת הסכומים הגבוהים על ההורים ובעלי הפעוטונים ▪ סעיף התפוסה צפוי להיכנס לתוקף ב-1 בספטמבר 2022 (ינון אזולאי ויוסי טייב [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת])
אישרה את התקנות המסדירות דיווח על יישום חוק מוסר תשלומים - שהגיש משרד האוצר באיחור של שלוש שנים ▪ הדיווחים ימסרו אחת לשנה ובמשך שלוש שנים ▪ הדיווח הראשון יימסר עד 30 ביוני 2022 ▪ היו"ר מרגי: אם נגלה שלא עומדים בחוק נאריך את חובת הדיווח (מרגי. דורש דיווח שוטף [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת])
משרד התחבורה בוועדת הכלכלה: אין ירידה בביקוש לתח"צ בסגר וכל פרסום אחר היה שגוי ▪ הדברים התבררו לאחר שיו"ר הוועדה ביקש התייחסות להפעלת השירות בתקופת הסגר - בדיון בו אישרה הוועדה את בקשת הממשלה להאריך את ההגבלות הקיימות, לפיהן התפוסהתישאר בשיעור של 75% (לוי. מפעילים גם אוטובוסים שהיו צריכים לצאת לגריטה)
הצו מסייע להגדיל את היצע חדרי האירוח בישראל, כך נציגי משרד התיירות הציגו כי מ-2016 ועד היום קמו למעלה מ-12 אלף חדרי מלון בזכות ההטבות (משרד התיירות. למצמצם מחסור בחדרים)
ועדת הכספים אישרה (יום ד', 30.12.20) את חידוש הצו לעידוד השקעות הון (קביעת תחומי אזורים מיוחדים לעניין מפעלי תיירות). מטרת הצו, המגדיר מפת עדיפות, במסגרתה נכנסים רוב אזורי הארץ, למעט תל אביב-יפו והרצליה, לעודד כמה שיותר מיזמי תיירות, גם בפאתי או בסמיכות לערים הגדולות וכן בסמיכות לשדה התעופה בן-גוריון, באמצעות מענקי סיוע להקמתם. הצו מסייע להגדיל את היצע חדרי האירוח בישראל, כך נציגי משרד התיירות הציגו כי מ-2016 ועד היום קמו למעלה מ-12 אלף חדרי מלון בזכות ההטבות.
ועדת הכלכלה, אישרה (יום ד', 30.12.20) את הצו שהגיש משרד התחבורה המבקש להאריך את תוקפן של התיקונים לחוק שירותי תעופה ("חוק טיבי"), המשהה חלק מזכויות הצרכנים במקרה של ביטול טיסה, עד 31 במרס 2021.
ועדת החוקה אישרה (יום ג', 29.12.20) את תקנות החברות (דיווח, פרטי רישום וטפסים) (תיקון), התשפ"א-2020. תקנות החברות מסדירות הגשת בקשות ודיווחים לרשם החברות וקובעות טפסים לעניין זה. מטרת התיקונים שאושרו היא להגביר שקיפות, להפחית אסדרה מכבידה, זמן ועלויות ולהתאים את התקנות לתיקונים שנעשו לאחרונה בחקיקה, בין היתר בעקבות מעבר לרישום ולדיווחים מקוונים, לרבות התאמת הטפסים הרלוונטיים ברישום ודיווח מקוון של חברות, בחובת דיווח על החזקת מניות בנאמנות ובביטול החובה לצרף תרגום לעברית לתקנון המוגש באנגלית. כיום נדרש אימות של זהות בעלי המניות החותמים על התקנון הראשון בעת יסוד חברה ע"י עו"ד. בדיון הודגש כי דרישה זו מתייתרת בתקנות, אך הדבר אינו מייתר את הצורך בהתייעצות עם מומחים, ובכלל זה עורכי דין ורואי חשבון בעת ייסוד התאגיד, אם כי לא כחובה לצורך אימות הזהות.
ועדת הכספים אישרה (יום ג', 29.12.20) השקעה של ממשלת ישראל בסך 200 מיליון שקל בחברת ניהול המערכת בע"מ. החברה, הנמצאת בבעלותה המלאה של המדינה, התאגדה בשנת 2008 במטרה לקלוט את ניהול החשמל בישראל מחברת החשמל. השינוי המבני בחברת החשמל כולל את הפרדת ניהול המערכת מחברת החשמל, לצד יחידת תכנון ופתוח טכנולוגיות, והיחידה לסטטיסטיקה ושווקים והעברתם לחברה החדשה.
רוב הפרשנים הצבאיים תומכים עתה בתוכנית המטכ"ל להיכנס לרפיח, להרוג כמה מאות מחבלים ואז לצאת ממנה, אפילו שדרך פעולה זו כבר נכשלה כישלון חרוץ בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
המתחם המיועד לשימור נבנה בשלבים במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה