הדיון בוועדה [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
נשים בפרלמנט: ישראל במקום ה-66 מתוך 186 |
בדיון הוועדה לבחינת חוקיות רשימות מועמדים ללא נשים אמר היו"ר שבמפלגתו רק אישה אחת: "לקבל את זה שכשמגישים רשימה שבה אין נשים או אין להן סיכוי להיבחר כלל זאת תקלה קשה מאוד ● ח"כ וונש: "יש ועדות בכנסת ישראל שמעולם לא ישבה בראשן אישה כמו וועדת חוקה, חוץ וביטחון או כספים"
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי קיימה (יום ד', 6.1.21) דיון לבחינת חוקיות רשימות מועמדים ללא נשים. עידו אבגר, חוקר במרכז המחקר והמידע של הכנסת, תיאר את המצב הקיים: "בבחירות האחרונות נבחרו 30 נשים וזה מספר הנבחרות הגבוה ביותר מאז קום המדינה. מאז הכנסת ה-20 רואים סטגנציה. ה-IPU מדרג את הפרלמנטים על-פי שיעור הנשים שבהן ובראש הדירוג רואים מדינות כמו איחוד האמירויות עם 50 אחוז נשים. ישראל נמצאת במקום ה-66 מתוך 189 מדינות. הפערים קטנים מאוד בין המדינות וזה דינמי מאוד. נשים במחצית הסיעה העליונה נמוך מהשיעור הכולל שלהן". ח"כ מיכל קוטלר וונש העירה: "הן מקשטות את הרשימה".
יו"ר הוועדה ח"כ עודד פורר, שבמפלגה ממנה הגיע (ישראל ביתנו) יש רק חברת כנסת אחת מבין שמונה ח"כים, אמר בפתח הדיון: "הזהרנו לא פעם ולא פעמיים מהתהליך שעוברת מדינת ישראל שנראה שאנחנו בדרך למדינת הלכה.
"כששומעים שהממשלה מבקשת אישור של רב כדי לבצע סגר, אז אני מבין שאנחנו כבר שם. מדינה שהחלטותיה כפופות לאישורי רבנים זאת מדינת הלכה. כשאני מסתכל על התוצאה שאומרת שבמוסדות החינוך החרדיים יסגרו רק מוסדות החינוך לבנות ולנערות בלבד אז אנו מבינים עד כמה הנושא עקום וקשור לדיון הזה כך שבכנסת ישראל יש רשימות שיש רשימות שבהן נשים יכולות לבחור אך לא להיבחר. צריך לחזור לשפיות שבה החברה הישראלית תהיה חברה פלורליסטית ופתוחה".
היו"ר פורר הוסיף: "לקראת הבחירות לכנסת נושא הדיון פעם אחר פעם מטואטא מתחת לשטיח - לקבל את זה שכשמגישים רשימה שבה אין נשים או אין להן סיכוי להיבחר כלל זאת תקלה קשה מאוד. לפני מספר חודשים היו בחירות להסתדרות הציונית העולמית והתמודדו רשימות מכל רחבי העולם. בקונגרס הציוני נקבע שלא יהיה ייצוג למפלגה שמדירה אוכלוסיות ונוצר חיוב שאומר שחייבים לשים נשים שמתמודדות לקונגרס וראו איזה פלא, מפלגות שבבחירות לכנסת לא מצליחות לשלב נשים ברשימות שלהן, הצליחו למצוא מקום לנשים ברשימות שלהן לקונגרס הציוני העולמי".
ח"כ וונש: "מה שאנו רואים פה הוא ההכרח ישראל להפוך ממדינה של כיבוי שריפות למדינה שיש בה תהליכים ארוכי טווח שנאכפים בקביעות. הצעת החוק החשובה בעייני למימון מפלגות 'תיקון ייצוג לנשים ברשימות מעומדים', אנו מבקשים לעשות שינוי תפיסתי של הציבור כדי שהמפלגות יבינו שלא כדאי להן לרוץ ללא נשים. זאת הצעת חוק חשובה וראויה והיא הדרך קדימה כאשר צריך שהריבון יחליט האם הוא יכול לשלשל בקלפי פתק שאיננו כולל 50 אחוז מהחברה שבה אנו חיים. יש וועדות בכנסת ישראל שמעולם לא ישבה בראשן אישה כמו וועדת חוקה, חוץ וביטחון וכספים והנתונים לא מעודדים ולכן זה מחייב שינוי תפיסתי".
ח"כ תהלה פרידמן פנתה ליו"ר הוועדה: "כשאתה אומר מדינת הלכה אני רוצה לתבוע את כבודה של ההלכה. אין קשר בין מה שאנו רואים סביבנו להלכה. לא תורת ישראל אוסרת על נשים להתמודד". פורר: "את צודקת בהחלט, עם זה אני מסכים איתך". פרידמן: "לגבי הצעת החוק היא באה לקדם עם המצב של הפוליטיקה הישראלית. היא כמו אוטובוס 'מהדרין', יש נשים אבל הן נמצאות מאחורה. אנחנו במצב מאוד בעייתי של ייצוג נשים בפוליטיקה הישראלית וזה על כל הספקטרום".
אסתי שושן מנכ"ל ארגון נבחרות הציגה בפתח דבריה שקף מהבית שמציג נתונים עליו כתוב אפס: "זה היה קצת מורכב אבל בסוף הגענו לנתון הזה. אני יושבת פה היום אחרי 8 שנים שפתחתי את הפה ואמרתי בקול שהמפלגות החרדיות חייבות לשלב נשים. שמונה שנים בבג"ץ, באו"ם, בשטח ואני יכולה לומר שאין מחיר שלא שילמתי בדרך זו. הטילו ספק ביהדותי, בשפיותי בחרדיותי. הושתקתי וקיבלתי איומים מפורשים. חיי התפרקו. אני לא פה כדי לבקש רחמים. הידיים של כל פעילות הציבור החרדיות כבולות לא כי הן לא מוכשרות וטובות - אלא רק בגלל שהן נשים. האלימות הפוליטית כלפינו קשה, דמנו הותר. אנחנו לא מחכות שהשערים יפתחו במפלגות האלה, אנו פעולות להשתלב במקומות שרואות בנו כשוות בין שווים. זאת לא רק הבעיה שלנו הנשים החרדיות, היום זו הבעיה שלנו ומחר זו הבעיה שלכן".
ח"כ פורר התייחס לדבריה הקשים: "סיפרת שהטילו ספק בשפיותך וזה הזכיר לי את הסיפור על בתיה מקוב ממייסדות רחובות, שכשהיא החליטה שהיא עולה לישראל ב-1890 בעלה זימן אותה לדין תורה בטענה שדעתה נטרפה עליה ולכן נתנו לה שחרור לעלות. אחד מצאצאיה ראש מרכז מורשת בגין, צאצא אחר נשיא טבע ונראה לי שאת צועדת בנתיב מאוד מכובד".
עו"ד דין לבנה, היועץ המשפטי של ועדת הבחירות המרכזית, ועו"ד עמי ברקוביץ, ממונה חקיקה במשרד המשפטים, התייחסו בדיון לסוגיית החוקיות של הגשת רשימות ללא נשים, ואמרו שהמצב החוקתי בישראל מאפשר הגשת רשימות ללא נשים, אך אינו מאפשר הדרת נשים ברשימות באופן גורף בתקנון המפלגה.
היו"ר פורר סיכם: "אני חייב לומר שיש מאבק על פניה של מדינת ישראל ויש מאבק שהוכרע כשמדינת ישראל קמה והאג'נדה של התנועה הישראלית ניצחה. יש מאבק של הציונית האם אנו מדינה כפי שהחזון הציוני ראה כיהודית ודמוקרטית שקיימת על בסיס עקרונות פלורליסטיים של חברה פתוחה? הצעת החוק שתקבע שילוב נשים כרף כניסה - תכריע. זה מאבק על פניה של מדינת ישראל, לא פחות".
יו"ר הוועדה ח"כ עודד פורר, שבמפלגה ממנה הגיע (ישראל ביתנו) יש רק חברת כנסת אחת מבין שמונה ח"כים, אמר בפתח הדיון: "הזהרנו לא פעם ולא פעמיים מהתהליך שעוברת מדינת ישראל שנראה שאנחנו בדרך למדינת הלכה.
"כששומעים שהממשלה מבקשת אישור של רב כדי לבצע סגר, אז אני מבין שאנחנו כבר שם. מדינה שהחלטותיה כפופות לאישורי רבנים זאת מדינת הלכה. כשאני מסתכל על התוצאה שאומרת שבמוסדות החינוך החרדיים יסגרו רק מוסדות החינוך לבנות ולנערות בלבד אז אנו מבינים עד כמה הנושא עקום וקשור לדיון הזה כך שבכנסת ישראל יש רשימות שיש רשימות שבהן נשים יכולות לבחור אך לא להיבחר. צריך לחזור לשפיות שבה החברה הישראלית תהיה חברה פלורליסטית ופתוחה".
היו"ר פורר הוסיף: "לקראת הבחירות לכנסת נושא הדיון פעם אחר פעם מטואטא מתחת לשטיח - לקבל את זה שכשמגישים רשימה שבה אין נשים או אין להן סיכוי להיבחר כלל זאת תקלה קשה מאוד. לפני מספר חודשים היו בחירות להסתדרות הציונית העולמית והתמודדו רשימות מכל רחבי העולם. בקונגרס הציוני נקבע שלא יהיה ייצוג למפלגה שמדירה אוכלוסיות ונוצר חיוב שאומר שחייבים לשים נשים שמתמודדות לקונגרס וראו איזה פלא, מפלגות שבבחירות לכנסת לא מצליחות לשלב נשים ברשימות שלהן, הצליחו למצוא מקום לנשים ברשימות שלהן לקונגרס הציוני העולמי".
ח"כ וונש: "מה שאנו רואים פה הוא ההכרח ישראל להפוך ממדינה של כיבוי שריפות למדינה שיש בה תהליכים ארוכי טווח שנאכפים בקביעות. הצעת החוק החשובה בעייני למימון מפלגות 'תיקון ייצוג לנשים ברשימות מעומדים', אנו מבקשים לעשות שינוי תפיסתי של הציבור כדי שהמפלגות יבינו שלא כדאי להן לרוץ ללא נשים. זאת הצעת חוק חשובה וראויה והיא הדרך קדימה כאשר צריך שהריבון יחליט האם הוא יכול לשלשל בקלפי פתק שאיננו כולל 50 אחוז מהחברה שבה אנו חיים. יש וועדות בכנסת ישראל שמעולם לא ישבה בראשן אישה כמו וועדת חוקה, חוץ וביטחון וכספים והנתונים לא מעודדים ולכן זה מחייב שינוי תפיסתי".
ח"כ תהלה פרידמן פנתה ליו"ר הוועדה: "כשאתה אומר מדינת הלכה אני רוצה לתבוע את כבודה של ההלכה. אין קשר בין מה שאנו רואים סביבנו להלכה. לא תורת ישראל אוסרת על נשים להתמודד". פורר: "את צודקת בהחלט, עם זה אני מסכים איתך". פרידמן: "לגבי הצעת החוק היא באה לקדם עם המצב של הפוליטיקה הישראלית. היא כמו אוטובוס 'מהדרין', יש נשים אבל הן נמצאות מאחורה. אנחנו במצב מאוד בעייתי של ייצוג נשים בפוליטיקה הישראלית וזה על כל הספקטרום".
אסתי שושן מנכ"ל ארגון נבחרות הציגה בפתח דבריה שקף מהבית שמציג נתונים עליו כתוב אפס: "זה היה קצת מורכב אבל בסוף הגענו לנתון הזה. אני יושבת פה היום אחרי 8 שנים שפתחתי את הפה ואמרתי בקול שהמפלגות החרדיות חייבות לשלב נשים. שמונה שנים בבג"ץ, באו"ם, בשטח ואני יכולה לומר שאין מחיר שלא שילמתי בדרך זו. הטילו ספק ביהדותי, בשפיותי בחרדיותי. הושתקתי וקיבלתי איומים מפורשים. חיי התפרקו. אני לא פה כדי לבקש רחמים. הידיים של כל פעילות הציבור החרדיות כבולות לא כי הן לא מוכשרות וטובות - אלא רק בגלל שהן נשים. האלימות הפוליטית כלפינו קשה, דמנו הותר. אנחנו לא מחכות שהשערים יפתחו במפלגות האלה, אנו פעולות להשתלב במקומות שרואות בנו כשוות בין שווים. זאת לא רק הבעיה שלנו הנשים החרדיות, היום זו הבעיה שלנו ומחר זו הבעיה שלכן".
ח"כ פורר התייחס לדבריה הקשים: "סיפרת שהטילו ספק בשפיותך וזה הזכיר לי את הסיפור על בתיה מקוב ממייסדות רחובות, שכשהיא החליטה שהיא עולה לישראל ב-1890 בעלה זימן אותה לדין תורה בטענה שדעתה נטרפה עליה ולכן נתנו לה שחרור לעלות. אחד מצאצאיה ראש מרכז מורשת בגין, צאצא אחר נשיא טבע ונראה לי שאת צועדת בנתיב מאוד מכובד".
עו"ד דין לבנה, היועץ המשפטי של ועדת הבחירות המרכזית, ועו"ד עמי ברקוביץ, ממונה חקיקה במשרד המשפטים, התייחסו בדיון לסוגיית החוקיות של הגשת רשימות ללא נשים, ואמרו שהמצב החוקתי בישראל מאפשר הגשת רשימות ללא נשים, אך אינו מאפשר הדרת נשים ברשימות באופן גורף בתקנון המפלגה.
היו"ר פורר סיכם: "אני חייב לומר שיש מאבק על פניה של מדינת ישראל ויש מאבק שהוכרע כשמדינת ישראל קמה והאג'נדה של התנועה הישראלית ניצחה. יש מאבק של הציונית האם אנו מדינה כפי שהחזון הציוני ראה כיהודית ודמוקרטית שקיימת על בסיס עקרונות פלורליסטיים של חברה פתוחה? הצעת החוק שתקבע שילוב נשים כרף כניסה - תכריע. זה מאבק על פניה של מדינת ישראל, לא פחות".
|
|
נשים בכנסת: ריכוז נתונים לאחר הבחירות לכנסת ה-23 / סקירה | |
|
מסמך זה נכתב לקראת יום האישה הבינלאומי 2020 ומוצגים בו נתונים שונים על נשים בכנסת.(22 עמ')
|
עדו אבגר
●
מרכז המחקר והמידע של הכנסת (מממ)
|
||
|
|
נשים בכנסת - ריכוז נתונים לאחר הבחירות לכנסת ה-23 / מצגת | |
|
מסמך זה נכתב לקראת יום האישה הבינלאומי 2020 ומוצגים בו נתונים שונים על נשים בכנסת.
|
עדו אבגר
●
מרכז המחקר והמידע של הכנסת (מממ)
|
||
|
|
חוות דעת בעניין הצורך בשיפור ייצוג הנשים בכנסת / חוות דעת | |
|
כדי לשפר את ייצוג הנשים בפרלמנט, מדינות רבות אימצו מנגנונים להבטחת ייצוג לנשים – חוקים המחייבים או מתמרצים מפלגות לעמוד בכללים ספציפיים לגבי ייצוג בני שני המינים. מנגנונים כאלה קיימים למשל בספרד, פורטוגל, בלגיה, צרפת, אירלנד, פולין, סלובניה, יוון, דרום קוריאה וכמעט כל הדמוקרטיות באמריקה הלטינית. הם נחשבים לאמצעי יעיל מאוד להעלאת שיעור הנשים בפרלמנט בדמוקרטיות שבהן שיעור
זה נשאר נמוך או עולה בקצב איטי מדי (5 עמ')
|
אסף שפירא, חן פרידברג
●
המכון הישראלי לדמוקרטיה
|
||
|
|
ייצוג הולם לנשים בשלטון המקומי - תמונת מצב בישראל ומבט משווה / מסמך | |
|
מסמך זה נכתב לבקשת חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון
מגדרי, ועניינו ייצוג נשים ברשויות המקומיות בישראל ובמדינות אחרות. חלקו הראשון של המסמך
מתמקד במעורבות נשים בפוליטיקה המוניציפלית בישראל, ומוצגים בו נתונים רלבנטיים על נשים
שהתמודדו ושנבחרו בבחירות האחרונות לרשויות המקומיות שהתקיימו בשנת 2013 ; בחלקו השני של
המסמך מוצגים כלים שונים להעלאת שיעור הייצוג של נשים בשלטון המקומי הנהוגים בארץ ובעולם;
בחלקו השלישי של המסמך מובא מבט משווה על שיעור הייצוג של נשים במועצות מוניציפליות במדינות
שונות. (31 עמ')
|
רינת בניטה ושלי מזרחי סימון
●
מרכז המחקר והמידע של הכנסת (מממ)
|
||
|
|
+יעל רון בן-משה נבחרה לראשות ועדת המדע
00:00 07/01/21 | עידן יוסף | לרשימה המלאה
[צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
על אף בחירתה אין ודאות כי חברת הכנסת החדשה לא תזכה לנהל ישיבות לנוכח פגרת הבחירות שהוכרזה
[צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
+הצרכנים יקבלו מידע ברור יותר
23:25 06/01/21 | עידן יוסף | לרשימה המלאה
ח"כ הילה שי וזאן [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
ועדת הכלכלה אישרה תיקונים לתקנות נתוני אשראי ▪ נותן האשראי יצטרך לקבל הסכמה ברורה, וכן יידרש לשמור תיעוד של ההסכמה באופן שיהיה נגיש ללקוח ▪ ח"כ שי וזאן: התיקונים נועדו להקל על הצרכנים ולשפר את יכולתם לקבל אשראי
ח"כ הילה שי וזאן [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| נשים בפרלמנט: ישראל במקום ה-66 מתוך 186 |
| תגובות [ 0 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |
|
|||||||||||||||||||||||||
| + כיתבו בפורומים של News1 | + חדשות נוספות ברשת | + הודעות נוספות ברשת | + בלוגרים ברשת |
| חדשות נוספות ברשת |
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||

