רשתות השיווק הגדולות מנצלות את תקנות הקורונה תוך פגיעה בעסקים הקטנים והבינוניים. נושא זה עלה לדיון במהלך ישיבה שקיימה (יום ד', 3.2.21) ועדת המשנה לקידום עסקים קטנים ובינוניים. יו"ר הישיבה, ח"כ קרן ברק, ציינה בפתח הדיון שבג"ץ מתמהמה בקבלת החלטה בעתירה שהגישו בעלי העסקים הקטנים והבינוניים, להגביל את החנויות הרשאיות לפעול בתקופת הסגר ולאסור עליהן למכור מוצרים שאינם חיוניים. "יש לי יסוד סביר להאמין, שההחלטה שניתנה אתמול היא לאור זה שידעו שיתקיים היום דיון ורצו להגיע עם תשובות.

"אני כועסת מאוד שלקח לבית המשפט ארבעה-חמישה חודשים לקבל החלטה להוריד מוצרים שאינם חיוניים מחנויות חיוניות, כי אותו מידע שהיה ידוע וברור לבג"ץ ביום הראשון, היה גם ביום האחרון, ולכן היינו יכולים לקצר את התהליך המיותר הזה. אבל עכשיו פנינו קדימה, ומה שנעשה היום כוועדה זה נעזור לגורמים להבין מה חשוב שייכתב כעת בתקנות, על-מנת שתוכל להיות אכיפה ברורה ושוויונית".

ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) אמר כי הבג"ץ הוא בסך-הכל תמרור אזהרה שניתן לממשלה, ולא מעבר. "הוא לא פותר את הבעיה הנקודתית, ובטח לא את הבעיה הכלכלית בה נמצאת ישראל בגלל מדיניות הסגרים, והסגירה והפתיחה הבלתי אחידה כלפי העסקים. חייבם למצוא דרך לפצות את בעלי העסקים על הנזקים שכבר נגרמו להם, למשל למלאים, וחייבים למצוא מנגנון פתיחה ופעילות לצד הקורונה. זה יהיה יותר טוב במניעת קורונה כי ימנע התקהלויות ולחץ ברגע הפתיחה אחרי סגר, ואז גם תהיה לגיטימיות יתר, לאכוף על בעל עסק שלא שומר על הכללים ההגיוניים".

כתבת חדשות 12, מעיין פרתי, שדיברה בדיון, אמרה: "הילדים נמצאים בבית והורים חייבים למצוא להם עיסוקים. חנויות הצעצועים היו סגורות, וגם אלה שפתחו אתרים, לא היו יכולות להתחרות במחירים של רשתות השיווק והפארם, במוצרים ובמשלוח, שזיהו את הצורך. אושר עד או רמי לוי פתוחים ומוכרים משהו ב-20 שקל, שמחנות צעצועים יכול לעלות 60 או 80, אז ברור מה יחליטו. אם חלילה נגיע למצב של עוד סגר, יש להכליל את חנויות הצעצועים כחיוניות".

בני גרינאפל, מנכ"ל רשתות הצעצועים עידן 2000 וכפר השעשועים, סיפר על מצוקת הרשתות: "אנחנו מנהלים רשת של 74 נקודות מכירה, כולן בבעלות זכיינים. אני עובד אצל הזכיינים, לא הם אצלי, ואני אמור לדאוג שהם ישרדו. לפני 4 חודשים, בצוק העתים, פנינו לבג"ץ, כי הבנו שלא תגיע ישועה משום מקום אחר. נתקלנו במדינה אטומה, עם תשובות חסרות רגישות. כל בקשתנו מהמדינה הייתה אחת, תדאגו לצדק, ליושר ושוויון, אל תתנו יד לגזלה. בסגר הראשון הקמנו 74 אתרים, כל חנות הייתה מקוונת וכך הן שרדו את הסגר בשן ועין. בסגר השני, זכיינים התחילו להתקשר אלי להגיד שפתאום לא מגיעות הזמנות, והבנו שמשום מקום, רשתות פארם, מזון וסטוקים התחילו למכור צעצועים. מדינת ישראל שלחה את בעלי העסקים לריב אלה עם אלה, דבר שאין לו אחר ורע ושום הצדקה בעולם. אין לי ספק שאלה עסקים חיוניים, אבל אם לא, אני צריך מהמדינה אכיפה אחידה על כולם, ומבעלי העסקים האחרים - אבקש ערבות הדדית".

עורכת הצרכנות של חדשות 13, נגה ניר נאמן, סיפרה: "בתחקירים שלנו הראנו את הבעיה, כפי שמכרו לי המבורגר לקחת בתוך סניף יוחננוף, אך אסור לדוכן פלאפל ליד למכור, ובתוך סניף של חצי חינם יש חצי קומה של מוצרים לא חיוניים. אני יודעת שנגד חצי חינם הוגשו תלונות במשטרה, והמשטרה הפנו אותי למשרד הבריאות, שהפנה למשרד הכלכלה, שהפנו למשרד המשפטים, שהחזירו למשטרה, שהפנו לרשות המקומית - אז מישהו מבין מי אמור לאכוף?! חייבים להחליט שאוכפים, ולקבוע כללים ברורים על מה אוכפים כדי שתהיה אכיפה".

עו"ד אורי בוצ'ומנסקי, היועץ המשפטי של מנהלת האכיפה במשטרה, הציג את עמדת המשטרה: "המשטרה מעבירה התייחסות לניסוח התקנות, אבל משרדי הבריאות והמשפטים הם שמביאים את הנוסח. הבענו הסתייגות ממבחן 'עיקר העיסוק', כי סברנו שלגורם האוכף אין את הידע והיכולת לקבוע במקום אם עיסוקו העיקרי של עסק הוא חיוני או לא, ואין דרך ליצור רשימה סגורה של מוצרים חיוניים. מדיניות האכיפה שאנו מעבירים לכלל הגורמים היא אחידה ושוויונית. בחודש האחרון ניתנו 1,572 קנסות לעסקים שפתחו בניגוד לאיסור. בנוסף הוצאו 330 צווי סגירה לעסקים, מרביתם מכוח העילה של פתיחה בניגוד לאיסור".


עו"ד לילך וגנר, ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים: "אמרנו גם לבג"ץ, עסק שמוסיף לפעילותו החיונית, ומגיע ל-50% פעילות לא חיונית, אז כבר שינה את עיסוקו וניתן לתת לו קנס, גם מהמשטרה וגם ע"י כל הרוגמים האוכפים. בוודאי מקרה של קומות שלמות של מוצרים לא חיוניים. ח"כ פורר העיר כי העדר האכיפה נובע מכך המשטרה עצמה לא מבינה את התקנות, וח"כ ברק ביקשה להבין, לאור החלטת בג"ץ, איך יעדכנו את התקנות.

עו"ד שי סומך ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים השיב, כי הם ממתינים להחלטת הממשלה לראות האם ייפתח המסחר, והשאלה תתייתר - ואם לא, יגבשו עם משרד הבריאות תיקון לפי החלטת בג"ץ. למשמע הדברים, זעקו כמה מבעלי העסקים הקטנים שהיו בדיונים, שהם כבר שנה ממתינים למדינה בנושא, ואסור לדחות זאת עוד.

ברק פנתה לעו"ד יאיר מתוק מהייעוץ המשפטי של משרד הבריאות, ושאלה האם משרד הבריאות כבר גיבש עמדה בעניין, והאם האפשרות של הגדרת עסקים האלה גם כחיוניים נשקלת. מתוק השיב כי כל דבר יכול להיות חיוני ברמה כזו או אחרת ואין לזה סוף, והצורך הוא עדיין להוריד את התחלואה. מה שעלה בשיח כרגע זה הצעצועים, הספרים והבגדים, ונשקול את זה, אך גם הצעת בית המשפט הייתה למנוע את המכירה אצל הרשתות ולא לפתוח עסקים אלה.

הגר יהב, מנכ"ל נשיאות המגזר העסקי: כללי התו הסגול הוטמעו לחלוטין בכל העסקים, ולכן השיח צריך להיות לא מה מוכרים ברשתות השיווק אלא פתיחה של כלל המסחר - כי אין הבדל בין חנות אופטיקה לחנות צעצועים. כשכולם פותחים על-פי חוקי התו אין שום סיבה להמשיך את הסגר על העסקים, הלחץ ברשתות יפחת ככל שהיצע החנויות יעלה והדבר דווקא יפחית את התחלואה. תפסיקו לדבר על מה לא ותתחילו לדבר על איך כן".


יו"ר ועדת המשנה סיכמה את הדיון: "עלינו לקבוע את חוקי האכיפה ולהחליט כיצד על החנויות לנהוג. ראשית, אני קוראת לממשלה לפנות לנציגי העסקים הקטנים והבינוניים ולשתף אותם בקבלת ההחלטות בצורה רשמית. בנוסף, אני דורשת לבחון אפשרות להגדיר חנויות קטנות כמו צעצועים, ביגוד וספרים כחיוניות, בדיוק כמו חנויות אופטיקה, אם הם עומדים בתנאי תו הסגול.

"כמו-כן, יש לקיים אכיפה שוויונית ואני קוראת מכאן למשרד לביטחון פנים, משרד הפנים ומשרד המשפטים שתהיה אכיפה ונוהל ברור, בלי הקלות, גם אם זה כרוך בסגירה מנהלית וקנס כספי. אם נחזור לסגר נוסף אני רוצה להיות בטוחה שכל הנהלים כתובים וברורים ליום שבו נצטרך אותם. העליתי פה מספר רעיונות שאפשר להחיל כבר ממחר, כמו כיסוי המוצרים במדפים, כפי שעושים בפסח, או הורדת ברקודים של מוצרים שאינם חיוניים - כך שגם אם ירצו להעביר אותם בקופה לא יוכלו. ניתן וצריך להתחיל בגיבוש התוכנית כבר היום", דבריה.