גבר שנפל קורבן לעלילה מצד אשתו-לשעבר וחותנתו-לשעבר יקבל מן השתיים פיצוי של 215,000 שקל והן ישלמו לו הוצאות בסך 50,000 שקל. כך קובעת סגנית נשיאת בית המשפט למשפחה באשדוד, רותם קודלר-עיאש.

האישה ואימה טענו, כי הגבר תקף את ילדיו ואף ביצע מעשה מגונה בבתו, כולם קטינים. האישה הגישה תלונה למשטרה, וכאשר הגבר שב ארצה ביוני 2016 - הוא נעצר בנתב"ג והוחזק במעצר חמישה ימים. מאוחר יותר נסגר התיק נגדו, והוא תבע משתי הנשים פיצוי של 450,000 שקל בטענה ללשון הרע, נגישה ועוד.

קודלר-עיאש קובעת (פסק דין מ-17.1.21 שהותר לפרסום ב-7.3.21): "גרסת האם אינה נכונה, טענותיה נשללו ונסתרו במהלך חקירת העדות מטעמה. יובהר, כי אין מדובר רק בהתרשמות נסיבתית של ביהמ"ש. במהלך חקירתה בביהמ"ש האם חזרה בה מגרסתה, הציגה גרסאות סותרות וכאשר עומתה עם האמור, ניסתה להטיל את האחריות על באת-כוחה ועל העדות מטעמה. בסופו של דבר, האם מודה כי עיקר הסיפור והטענות כנגד האב הם פרי דמיונה ואף מעידה כי שאלה את הקטינה באופן ישיר האם אביה נגע בה וזו השיבה בשלילה".

לדברי קודלר-עיאש, שלוש נשות מקצוע שטיפלו במשפחה אימתו כביכול את התלונה בנוגע לבת - אך בבית המשפט התברר, כי כולן הסתמכו על האם וזו על זו, ואף לא אחת מהן דיברה במישרין עם הקטינה. גם כאשר הבינו נשות המקצוע שפעלו בצורה בעייתית מבחינה אתית, הן לא עשו דבר. לכן, "האם אינה יכולה להיאחז בממצאים שהתגלו לה לכאורה על-ידי נשות הטיפול, שעה שכבר הוכח כי היא עצמה המציאה וסיפקה את הממצאים השקריים אשר היוו בסיס למסקנות נשות הטיפול מטעמה". האם אף הודתה בעדותה, כי דמיינה מעשה מגונה של האב בבתה וכי הבת הכחישה במפורש שהוא פגע בה.

על עדותה של הסבתא אומרת קודלר-עיאש: "התרשמתי מאישה כוחנית ודעתנית והסתירות בגרסאותיה, ההתרשמות כי מדובר בעדות מניפולטיבית ושקרית אינה מאפשרת לקבל את האמור בעדותה. לא ניתן לקבל את טענתה כי הייתה עדה לפגיעה מסוג כלשהו בנכדיה מצד אביהם ולא דיווחה על כך לאיש, וזאת כאמור בין היתר על-רקע התרשמותי כי לא בחלה באמירת דברי שקר ובשינוי גרסאות בצורה מניפולטיבית".

קודלר-עיאש קובעת: "התמונה המצטיירת היא, כי למעשה האם והסבתא כלל לא חשדו באב, לא חששו כי הקטינים או מי מהם נפגע על-ידי האב וכפי שטענה האם יצרו מדמיונן יש מאין, על-מנת לפגוע בקשר של האב עם הקטינים ועל-מנת לגרום לקטינים לחשוש מהאב ולבחור להתנתק ממנו". האם אינה מוגנת מכוח לשון הרע, משום שהיא ידעה שתלונתה במשטרה שקרית, וכל מטרתה הייתה לפגוע בקשר בין האב לילדיו. אחריותה של הסבתא נובעת מכך שהיא שיתפה פעולה עם בתה ומסרה במשטרה עדות כוזבת, במטרה לחזק את החשדות נגד האב. עדותה הכוזבת היא הסיבה היחידה לכך שהתיק נגד האב נסגר מהעדר ראיות ולא מחוסר אשמה.

"דווקא משיקולי מדיניות משפטית סבורתני כי יש להוקיע שיתופי פעולה בין בני משפחה הפועלים מתוך נקמה על-מנת לפגוע בבן משפחה אחר", מדגישה קודלר-עיאש". היא גם מצטטת בהסכמה את דברי השופט אסף זגורי, לפיהם כאשר בית המשפט קובע שניתנה עדות שקר - על המשטרה לפתוח בחקירה.

במקביל ביטלה קודלר-עיאש את חיובו של האב בתשלום מזונות הילדים (בן ובת בגיל 16), לאחר שפסקה, כי האם אחראית לניכור שהם מפגינים כלפיו ולסירובם להיפגש איתו. גם בתיק זה קבעה קודלר-עיאש, כי עדותה של האם הייתה שקרית. לבקשת האב, הוא יעביר מדי חודש במישרין 300 שקל לכל אחד מילדיו לכיסוי צורכי פנאי, והוא ימשיך לשאת במחצית הוצאות חינוך ורפואה חריגות. בתיק זה חויבה האישה בתשלום הוצאות בסך 20,000 שקל. בפסק דין שלישי קבעה קודלר-עיאש, כי האם נושאת באחריות לניכור של ילדיה מאביהם, חייבה אותה לפנות לטיפול משמעותי והטילה עליה הוצאות בסך 45,000 שקל. את האב ייצגו עוה"ד לורית גרון-גלבוע ושני זכר-גבאי, ואת האם והסבתא - עוה"ד איילת מצויינים ואהוד ויניצקי.