המדינה מבקשת (יום ג', 9.3.21) מבית המשפט העליון להרשיע את ראש עיריית אשקלון לשעבר, איתמר שמעוני, בקבלת שוחד במקום במרמה והפרת אמונים באחד מסעיפי האישום נגדו. שמעוני נדון לארבע שנות מאסר, והפרקליטות מבקשת להחמיר בעונשו אם יתקבל ערעורה בנוגע להרשעה.

שמעוני הואשם בקבלת שוחד בסך 466,000 שקל ובקבלת 575,000 שקל נוספים בנסיבות של הפרת אמונים, וכן בעבירות מס בהיקף של למעלה ממיליון שקל. לצידו הואשמו אחיו, עופר שמעוני, ואנשי העסקים יואל דוידי, משה פונטה (בשליחותו של הקבלן גבי מגנזי) ועו"ד שרון מילר. באישום הראשון הורשעו האחים שמעוני בקבלת 150,000 שקל מדוידי ובהלבנת הון באותו סכום. באישומים השני והרביעי הורשעו שמעוני ופונטה בעבירה של הפרת אמונים בשל העברת 100,000 שקל לשמעוני; פונטה ומילר זוכו מן האישום השלישי. באישום החמישי הורשעו שמעוני ודוידי בעבירות מס בסך 150,000 שקל, כתולדה של האישום הראשון. את פסק הדין נתנה השופטת לימור מרגולין-יחידי, ואחרי פרישתה גזר השופט בני שגיא את העונשים.

לטענת המדינה, מרגולין-יחידי טעתה כאשר הרשיעה את שמעוני רק במרמה והפרת אמונים בנוגע לכספים שקיבל מידי פונטה. מרגולין-יחידי קבעה, כי אומנם הכסף ניתן לשמעוני בשל מעמדו כראש העירייה, אך לא בעד פעולה הקשורה במילוי תפקידו. לדעת הפרקליטות, היה עליה להרשיעו בקבלת שוחד (ואת פונטה במתן שוחד) משום שמדובר ב"שלח לחמך על פני המים" - דהיינו, לא שוחד בעד פעולה ספציפית עכשווית אלא במטרה לקבל את התמורה במועד עתידי, שכן היה ברור ששמעוני יידרש לטפל בענייניו של מגנזי. מרגולין-יחידי יישמה בצורה שגויה את ההלכה שנקבעה בנוגע ליחסיו של אהוד אולמרט עם משה טלנסקי, ולפיה מתת יכולה להוות מרמה והפרת אמונים: הלכה זו נועדה להרחיב את העבירה כאשר אין מתת, ולא לבוא במקום עבירת השוחד של "שלח לחמך", וגם הנסיבות שונות לחלוטין.

הפרקליטות מבקשת גם להרשיע את פונטה במתן שוחד באותו אישום, וכן במתן שוחד בשליחותו של מילר. המדינה ערערה כבר על זיכויו של מילר ממתן השוחד, ואומרת שאם יתקבל ערעור זה - ממילא יהיה צורך להרשיע את פונטה בתיווך לשוחד (שדינו כמתן שוחד). עוד טוענת הפרקליטות, כי מרגולין-יחידי סטתה מההלכה המנחה של בית המשפט העליון, כאשר קבעה שיש צורך באינטרסים מוחשיים ומגובשים דיים כדי ליצור את עבירת השוחד. לשיטת הפרקליטות, די בכך שלנותן השוחד יש אינטרסים ושעובד הציבור יכול לממש אותם, כדי ליצור את רכיב ה"בעד" שבעבירת השוחד. היא מזהירה, כי אם פסק הדין לא ישונה - תיפגע משמעותית היכולת להעמיד לדין על שוחד מסוג "שלח לחמך".

עוד מערערת הפרקליטות על עונשו של דוידי - תשעה חודשי עבודות שירות. היא טוענת, כי עונש זה אינו עולה בקנה אחד עם פסיקתו העקבית של בית המשפט העליון, לפיה העונש ההולם לעבירת השוחד הוא מאסר מאחורי סורג ובריח, ואינו משקף את חומרת מעשיו של דוידי. האחרון מצידו הגיש ערעור על הרשעתו. ערעור המדינה הוגש באמצעות עו"ד נעמי גרנות.