מאז קום המדינה גדלה האוכלוסייה הדרוזית פי עשרה: מ-14.5 אלף נפש ב-1949 ל-147 אלף בסוף שנת 2020. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי האוכלוסייה הדרוזית גדלה במהלך השנים בעיקר כתוצאה מריבוי טבעי (לידות פחות פטירות) ומהחלת הריבונות הישראלית על רמת הגולן בשנת 1981. האוכלוסייה הדרוזית מהווה 1.6% מסך כל האוכלוסייה בישראל ו-7.5% מהאוכלוסייה הערבית במדינה.

רוב הדרוזים מצפון הארץ

הדרוזים מתגוררים בשני מחוזות עיקריים: מחוז הצפון (כ-80% מהאוכלוסייה הדרוזית) ומחוז חיפה (כ-19%).

98% מהדרוזים בישראל מתגוררים ב-19 יישובים, 17 מהם נמצאים במחוז הצפון ושני יישובים (דאלית אל-כרמל ועספיא) נמצאים במחוז חיפה. יישובים אלו הם הומוגניים בעיקרם; ב-13 יישובים חלקה היחסי של אוכלוסיית הדרוזים הוא 95% ויותר מאוכלוסיית היישוב, ובשמונה מתוכם (בית ג'ן, מג'דל שמס, בוקעאתא, ג'ולס, יאנוח-ג'ת, סאג'ור, מסעדה ועין קנייא) כל האוכלוסייה היא דרוזית. היישובים עם מספר הדרוזים הגבוה ביותר בשנת 2019 היו דאלית אל-כרמל וירכא.

קצב גידול נמוך מהמוסלמים

במהלך העשור האחרון ירד שיעור הגידול באוכלוסייה הדרוזית בהדרגה: בשנת 2010 היה שיעור הגידול 1.7%, בשנת 2015 היה 1.4% ובשנת 2019 הגיע ל-1.3%. שיעור זה נמוך מזה של האוכלוסייה המוסלמית (2.3%) ומזה של האוכלוסייה היהודית (1.6%), אבל גבוה מקצב הגידול של אוכלוסיית הנוצרים הערבים (1%).

בסוף שנת 2019 היה הגיל החציוני באוכלוסייה הדרוזית 28.8 שנים. 25.2% מהאוכלוסייה הדרוזית היו ילדים בני 14-0 שנים וכ-6.6% בני 65 ומעלה. מבנה גילים זה הוא תוצאה של מגמה מתמשכת של ירידה בפריון. לשם השוואה, לפני שני עשורים בשנת 2001 הגיל החציוני באוכלוסייה הדרוזית היה 22.2 שנים, שיעור הילדים בני 14-0 היה 35.6%, ואחוז בני 65 ומעלה היה 4.0%.

שיעור הילדים בני 14-0 באוכלוסייה הדרוזית (25.2%) נמוך מזה של האוכלוסייה היהודית (27.6%) ושל האוכלוסייה המוסלמית (33.4%) אבל גבוה מזה של אוכלוסיית הנוצרים הערבים (21.3%).

שיעור בני 65 ומעלה באוכלוסייה הדרוזית (6.6%), גבוה מזה של האוכלוסייה המוסלמית (4.3%) אבל נמוך מזה של האוכלוסייה היהודית (14.0%) ושל אוכלוסיית הנוצרים הערבים (11.2%).

נתונים נוספים על העדה

• שיעור הפריון הכולל לאישה דרוזית ב-2019 עמד על 2.02 ילדים בממוצע, בהשוואה ל-2.16 בשנה הקודמת. שיעור הפריון הכולל בקרב הנשים הדרוזיות נמצא במגמת ירידה מאמצע שנות ה-60. שיא הפריון, 7.92 ילדים לאישה, נמדד ב-1964. ב-1990 היה השיעור 4.05 ילדים לאישה, ב-2000 - 3.07 וב-2010 - 2.47.

• ב-2020 היו בישראל כ-39 אלף משקי בית שבראשם עמד דרוזי, כ-1.4% מכלל משקי הבית בישראל בדומה לשנה הקודמת.

• 76.4% ממשקי הבית של הדרוזים היו משקי בית עם מועסקים, גבוה מזה של המוסלמים (72.4%) ושל הנוצרים (74.1%).

• ממוצע הנפשות לחדר אצל הדרוזים היה 1.06, גבוה מזה של הנוצרים (1.01) ונמוך מזה של המוסלמים (1.38).

• 36.0% מהדרוזים המשיכו ללימודי תואר ראשון בתוך 8 שנים מסיום התיכון. אחוז זה היה מעט יותר גבוה מהאחוז בקרב כלל מסיימי התיכון בחינוך הערבי (33.7%).

• בשנת תש"ף (2019/20) למדו 5,450 סטודנטים דרוזים בכל המוסדות להשכלה גבוהה בישראל (לא כולל האוניברסיטה הפתוחה). בהשוואה לשנה הקודמת (תשע”ט - 2018/19) עלה מספרם ב-5.5%. בראייה רב-שנתית, גדל מספר הסטודנטים הדרוזים פי 3.2 ב-20 שנה (בשנת תש"ס - 1999/00, עמד מספרם על 1.6 אלף סטודנטים).

• בשנת הלימודים תשפ"א (2020/21) מספרם של עובדי ההוראה הדרוזים היה 3,528, לעומת 3,503 בשנת הלימודים תש"ף, גידול של 0.73%.

• בשנת הלימודים תש"ף (2019/20) מספרם של אנשי סגל אקדמי דרוזים במוסדות להשכלה הגבוהה היה 144 לעומת 130 בשנת הלימודים תשע"ט (2018/19), גידול של 10.7%.

• בשנת 2019, 24.4 אלף דרוזים היו רשומים במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. שיעור הרשומים בקרב כלל האוכלוסייה הדרוזית עמד על 168.4 ל-1,000 נפש, והוא היה גבוה יותר משיעור הרשומים בקרב כלל אוכלוסיית ישראל (124.0 ל-1,000 נפש).