קורונה בישראל: 77 מאומתים חדשים התגלו אתמול

בחלק ראשון של שיחת העומק השלישית שלי עם חיים רמון, שר הבריאות לשעבר בממשלת יצחק רבין, שוחחנו על הרפורמה שהצליח ליישם הן כמזכיר ההסתדרות והן כשׂר הבריאות, רפורמה שהצליחה להפוך את מערכת הבריאות הכושלת של ישראל מימי הקמת המדינה לאחת ממערכות הבריאות המתקדמות בעולם, שיחד עם החיסונים שהביא נתניהו ארצה גרמה לכך שישראל הייתה הראשונה בעולם שהתגברה על המגפה. בשיחה זאת מספר רמון על המלחמה של ההסתדרות הכללית - שהייתה בעלת קופת החולים הכללית הכושלת, לדבריו, שרוב תושבי ישראל היו קשורים איתה, ושל פקידי האוצר - למנוע את הרפורמה. היום, לדבריו, רבים מאלה שהתנגדו למהלכים חשובים אלה זוקפים לזכותם את הצלחת ישראל במלחמה במגפה. לדברי רמון: "הניסיון הפתטי של השמאל לשכתב את ההיסטוריה של מערכת הבריאות בישראל, מצביע על אופיו הדו-פרצופי. האמת הפשוטה היא שחוק ביטוח בריאות ממלכתי, העומד ביסוד מערכת הבריאות המצוינת של ישראל, כפי שהוכיח המאבק במגפת הקורונה בישראל, נחקק על אפה וחמתה של מפלגת העבודה".

דוח ההון האנושי של רשות החדשנות, שפורסם בשבוע שעבר, מציג תמונה מתעתעת: מצד אחד יש בו נתונים שמראים שמגזר ההיי-טק נפגע פחות ממגזרים אחרים - נתונים שכבר ידועים ועכשיו מקבלים גושפנקא, ושבעקבותיהם ההיי-טק סומן כמנוע שיאיץ את שיקום יתר המשק, שנפגע קשות בקורונה. אבל כאשר צוללים לתוך הנתונים, מגלים מהר מאוד שהשמחה מוקדמת ואולי אף לא במקומה. הדוח מציין במפורש כי על-אף שחל ב-2020 גידול (מינימלי) במספר העובדים בהיי-טק ושיעור המועסקים בו עלה ל-9.8% מהשכירים במשק (334 אלף איש), עדיין הענף נותר עם מחסור של 13 אלף עובדים.

משרד הבריאות יביא לאישור הממשלה הקלות נוספות בהגבלות הקורונה הכוללות ביטול מגבלות התפוסה המרבית במקומות הפועלים על פי תו ירוק, היתר התקהלות עד 500 איש בשטח פתוח וביטול מגבלת הנוסעים המרבית בתחבורה ציבורית.

בג"ץ לא יתערב בחקיקה בנוגע למימון בידוד הקורונה של עובדים - קובעת (יום א', 25.4.21) שופטת בית המשפט העליון, ענת ברון, בדחותה על הסף את עתירת התאחדות התעשיינים ונשיאות המעסיקים נגד החוק שאישרה הכנסת בנובמבר אשתקד.

בתמונה: אישה, חבושה במסיכה על פניה עוברת ליד בית קפה סגור ובו דובי פרווה, "ממלאי המקום" של האנשים שבעקבות הסגר נשארו בבית בגלסנקירשן שבגרמניה.