רשות ההגבלים העסקיים הגישה היום (ג', 13.4.04) כתב אישום נגד 4 חברות הגז פזגז, אמישראגז, סופרגז ודורגז, ו-15 נושאי משרה בכירים בהן בעבר ובהווה, בגין עבירות של הסדרים כובלים בתחום הגז הביתי.

נזכיר, כי 4 החברות הללו חולשות על 90% משוק הגז הביתי, הכולל כ-1.8 מיליון לקוחות.

מלבד 4 החברות, נאשמים בכתב האישום: מנכ"ל חברת פזגז בשנים 94'-96', מודי בן-ש"ך; סמנכ"ל השיווק והמנכ"ל משנת 97', פנחס בידרמן; מנהל המכירות בחברה, יואב זכאי; מנכ"ל חברת אמישראגז, רפאל פרדיס; סמנכ"ל השיווק שלה, אייזיק מוצ'ניק; מנהל השיווק, שמעון הורוביץ ומנהל האגף המסחרי, אריה שטקל; בעל השליטה בחברת דורגז, שמואל דנקנר; יו"ר הנהלת החברה עד שנת 96', דוד שזר; מנכ"ל החברה, צבי מור; המנהל והאחראי על תחום המכירות במגזר הביתי, גדעון בנסקי; מנכ"ל חברת סופרגז עד שנת 97', צבי תגר; מנהל השיווק והתפעול, משה אולדק; ראש ענף המכירות בדרום, רוני רותם.

בג"צ מסרב לתת צו ביניים נגד הכללתו של אנגל בכתב האישום

הגשת כתב האישום התאפשרה לאחר ששופטת בג"צ, מרים נאור, בפניה הונחה עתירה שהגיש בערב החג ישראל אנגל (בג"צ 3438/04), שהיה חשב חברת סופרגז ומנהל הרכש שלה בתקופה הנידונה בכתב האישום, ולאחר מכן כיהן כמנהל אגף הסחר בחברה.

אנגל טען בעתירה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין ניב זקלר ועופר ארגוב, נגד יו"ר הרשות, עו"ד דרור שטרום, כי אין להכלילו בכתב האישום עד שלא תושלם חקירתו ועד שלא ייערך עימות בינו ובין שני עדי התביעה המרכזיים נגדו - אורי קיסין ובנו עופר, מנהלי חברת גזגל הפועלת בירושלים - צעד ששטרום סירב להיענות לו.

עוד טען, כי כתב האישום נגדו הוגש משיקולים זרים, ובין היתר משום שלטענתו אמר לו עו"ד שטרום בשימוע, כי יהיה מוכן לוותר על הכללתו בכתב אישום, בתנאי שנאשמים אחרים מסופרגז יודו בעבירות המיוחסות להם.

"עיינתי בעתירה על נספחיה", ציינה השופטת נאור, "ואיני סבורה שישנה עילה להוציא צו-ביניים האוסר על הגשת כתב אישום. פגמים שהיו בחקירה, ככל שהיו, משקלם ומשמעותם הם עניין לבית המשפט שידון באישום".

האישום: 4 החברות הגדולות חילקו את שוק הלקוחות

בכתב האישום, שהוגש באמצעות עורכי הדין שרון קיסר, איריס אכמון ודוד גדעוני, נטען כי 4 חברות הגז האמורות חברו לקרטל שנמשך לפחות משנת 1994 - ולפחות עד שנת 1997. חברות הגז הגדולות הסכימו להימנע מתחרות זו על לקוחותיה של זו, ולמעשה ביצעו חלוקת שוק בין הלקוחות.

כמו כן, הסכימו הנאשמות לחלק ביניהן את הלקוחות החדשים במגזר הביתי ובמגזר התעשייתי-מסחרי, כדי להפחית את התחרות עליהם.

חלק חשוב מן הקרטל עניינו בהסדר לצירופן לקרטל של חברות הגז החדשות שהוקמו במסגרת הרפורמה ופתיחת משק הגז לתחרות.

חלק מן ההסדרים נוגע לצירופה של חברת "דורגז", שהיתה באותה עת חברה חדשה יחסית, וכן מספר מתחרות קטנות מקומיות שפעלו באזורים שונים ברחבי הארץ - להסדר חלוקת השוק של חברות הגז הוותיקות. במסגרת הסדר זה הבטיחו החברות הוותיקות - אמישראגז, פז-גז וסופרגז - לחברות החדשות כי יינתן להן חלק גדול יותר מן הלקוחות החדשים, ובלבד שהן לא יתחרו על ליבם של לקוחות קיימים של החברות הוותיקות.

כעולה מכתב האישום, חברות הגז ומנהליהן אף ניסו לצרף לקרטל הגז גם את חברת גזגל, שפעלה באזור ירושלים והפעילו עליה לחצים שונים בקשר לכך, אך זו סירבה להצעה.

במסגרת כתב האישום הועמדו לדין דירקטורים והמנהלים הפעילים בחברות השונות, הן ברמת המנכ"לים והן ברמת מנהלים כפופים להם.

ברשות הגבלים עסקיים מדגישים, כי כתב האישום הוגש לאחר שטענות שהושמעו על-ידי חברות גז, במסגרת שימוע שנערך להן, נבדקו ונדחו. ברשות אומרים, כי החקירה בפרשה מורכבת זו היתה ממושכת ורבת-היקף, וחייבה חקירת הנעשה ברמה האזורית והארצית של החברות, לאורך שנים. במהלך החקירה, חקרו אנשי מחלקת החקירות של רשות ההגבלים העסקיים למעלה מ-170 חשודים ועדים ותפסו עשרות אלפי מסמכים.