המוסדות להשכלה גבוהה מחזיקים בתיקי השקעות בשווי 17 מיליארד שקל, אך ניהולם רחוק מלהיות תקין ומקצועי - קובע (יום ג', 18.5.21) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן.

בשנים 2018-2011 הגישו לוות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב שבמועצה להשכלה גבוהה) רק בודדים מבין 30 המוסדות דיווחים על פעילותם בתחום ההשקעות. שלא בהתאם לנוהל שלה עצמה, לא קבעה הוות"ת מתכונת סדורה לקבלת הדיווחים, לא עקבה אחר הדיווחים שהוגשו לה, ולא עיינה וניתחה את המידע בדיווחים אלה. בשנת 2019 החלה הוות"ת להעביר למוסדות להשכלה גבוהה שאלון ובו התבקשו למסור מידע בנושאים כספיים ובהם השקעות פיננסיות.

בביקורת שנערכה בחמש אוניברסיטאות ובארבע במכללות עלו ליקויים בסדרי עבודתה של חלק מוועדות ההשקעות ובכלל זה התכנסות שלא בתדירות הנדרשת, היעדרותם של בכירים בהנהלת המוסדות מהישיבות, ישיבות ללא קוורום, העדר מעקב סדור אחר החלטות הוועדה ופרוטוקולים אשר אינם משקפים את מהלך הדיונים במלואו. למרות שהאוניברסיטאות הגדילו את ההשקעות באפיקים האלטרנטיביים ובייחוד בקרנות השקעה פרטיות, באוניברסיטה העברית ובמכון ויצמן לא נקבעה אסטרטגיה ברורה להשקעה באפיק זה. שלוש מתוך חמש האוניברסיטאות וכל המכללות שנבדקו לא ביצעו ניתוח סיכונים סדור ולא קיימו על כך דיון שנתי, כנדרש על-פי נוהל הוות"ת.

שלוש מתוך חמש האוניברסיטאות אינן מנהלות ומשקיעות את כספי ההקדשות שבנאמנותן על-פי תקנות הנאמנות. במקרים שבהם הכספים מושקעים כנדרש על-פי תקנות הנאמנות, התשואה מצומצמת יותר (2.15% פחות בממוצע מצטבר בשנים 2019-2017) בהשוואה לתשואה של תיק ההשקעות הכללי של האוניברסיטה, המנוהל על-פי מדיניות ההשקעות של הוועד המנהל.

תיק ההשקעות של אוניברסיטת בר-אילן נשחק ב-15 השנים האחרונות בשל משיכות כספים לכיסוי גירעונות. בנתוני שנת 2020, ערך התיק קטן ב-160 מיליון שקל בהשוואה לערכו לפני 15 שנה, ואילו ערכם של התיקים באוניברסיטאות אחרות צמח בתקופה זו. משנת 2005 יש גירעון בקרנות הצמיתות של האוניברסיטה, והוא הגיע לשיאו בשנת 2011 ועמד על 240 מיליון שקל. האוניברסיטה פועלת לצמצם את הגירעון, ונכון לשנת 2019 הוא מסתכם ב-62 מיליון שקל. אוניברסיטת תל אביב מנהלת תיק השקעות על סך 305 מיליון שקל בנפרד מתיק ההשקעות הכללי, לפי דרישת התורם. אף שמדובר בתיק השקעות, ניהול התיק אינו עומד בחלק מכללי נוהל הוות"ת.