הממשלה הציבה יעד של הגדלת מספר המתנדבים לשירות לאומי ולשירות אזרחי מהחברה הערבית ומהחברה החרדית, אך יעד זה לא הושג. פעולות רשות השירות הלאומי-אזרחי לעידוד התנדבות בקרב החברה הערבית ובקרב החברה החרדית הייתה מצומצמת, למרות שזהו אחד מתפקידיה המרכזיים. כך אומר (יום ג', 18.5.21) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן.

מספר המתנדבים בשירות הלאומי ובשירות האזרחי לא עלה במשך השנים ואף ירד במקצת, אף שבשנים 2020-2015 גדל השנתון ב-9%. בשנים אלו לא הושגו היעדים שקבעה הממשלה בהחלטותיה בנוגע למספר המתנדבים מקרב החברה הערבית. הממשלה הטילה על ועדת היגוי משימות שנועדו לטפל בנקודות התורפה בנושא השירות האזרחי בחברה הערבית, אולם זו לא פעלה באופן סדיר לקידום הפעולות לעידוד ההתנדבות בקרב החברה הערבית. 70% מהמתנדבים הערבים פעלו בתחום החינוך - מצב שעלול להגביל את היכולת לקדם את מטרות השירות בדבר הכנה לתעסוקה.

משנת 2015 ירד ב-36% מספר המתנדבים לשירות מהחברה החרדית, וב-2019 הוא היה רק כרבע מהיעד האחרון שנקבע. דמי הכלכלה של המתנדבים החרדים הרווקים נמוכים ב-50%-35% מדמי הכלכלה של מתנדבים אחרים. מטרות השירות - חיזוק יכולותיו המקצועיות של המתנדב, הכנתו לתעסוקה בעתיד וחיזוק הקשר שלו עם החברה והמדינה - מומשו במידה מוגבלת.

31% מהמתנדבים החרדים החלו את השירות לאחר שמלאו להם 24 וכבר היו פטורים מחובת גיוס - וצה"ל החזירם למעמד של חייבי גיוס רק כדי להפנותם לשירות אזרחי. ההתנדבות של גברים חרדים לשירות מניבה תועלת משקית כלכלית, בעיקר עקב גידול בשיעורי התעסוקה והשכר שלהם לעומת חרדים אחרים. הממצאים בנוגע לתועלת הכלכלית של העסקת מתנדבות מהמגזר הערבי לא היו מובהקים, הגם ששיקפו בעיקרם עודף תועלת.

בהיבט של טיפול הרשות בפניות הציבור נמצא, כי הרשות ניהלה את הטיפול בפניות הציבור על-פי מסמך עבודה פנימי שבו הטילה את האחריות לבירור חלק מהפניות על הגופים המפעילים את המתנדבים, בלי שהמסמך הופץ לגורמים שמחוץ לרשות ובלי שפורסם לגופים אלו ולציבור. בנוסף, פעולות הפיקוח של הרשות שתכליתן מניעת הטרדות ופגיעות מיניות במתנדבות ובמתנדבים נמצאו חסרות, והדבר מחייב תיקון.