השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, פנתה לראש המועצה לביטחון לאומי, מאיר בן שבת, בקריאה לביטול דחוף של ההסכמי חברת קו צינור אירופה-אסיה (קצא"א) הכוללים הזרמת דלקים פוסיליים דרך מפרץ אילת. זאת, בעקבות הסיכונים המתעוררים בשל הגדלת נפח פעילות שינוע הנפט הגולמי.

"בהמשך לפניות שלנו אליך בעבר, סוכם כי תתקיים פגישה בין מנכ"לי משרד ראש הממשלה, המשרד להגנת הסביבה, משרד האוצר ומשרד האנרגיה לבדיקת מהות ההסכם והשלכותיו", ציינה השרה במכתבה, "אלא שפגישה זו נקבעה ובוטלה מספר פעמים, ולמרות מספר פניות שלנו בנושא טרם התקיימה. לא ייתכן שלא יתנהל דיון ממשלתי מהותי ומשמעותי בנושא כל-כך דרמטי, שהשפעתו עלולה להיות הרת אסון. ההסכם נחתם מבלי שקיבלנו את נוסחו ומבלי שהתקיימה התייעצות עם המשרד להגנת הסביבה טרם חתימתו", כתבה השרה גמליאל לבן שבת.

לדבריה, הנורות האדומות כבר דולקות ומהבהבות, ועלינו לפעול מראש כדי למנוע את האסון הבא, ולא לתהות בדיעבד מה היה ניתן לעשות. "לסיכון הקיים מתקלות שוטפות של דליפת נפט, אשר להן השלכות חמורות לסביבה היבשתית והימית הרגישה ביותר, מצטרף סיכון נוסף של פגיעה כתוצאה משיגור טילים. כך למשל במבצע 'שומר החומות' התרחשה פגיעה ישירה בתשתיות אסטרטגיות, בין היתר במכל בנזין ענק באשקלון שנשרף כליל. הנזק שנגרם כתוצאה מאירוע 'זפת בסערה' יהיה מזערי לעומת נזק כתוצאה מתרחיש מסוכן של פגיעת טיל באונייה (מכלית) שתביא לשפיכה של עשרות אלפי טונות נפט גולמי למים ולחופי ישראל, ותגרום להרס אקולוגי ותיירותי", ציינה.

השרה גמליאל הוסיפה כי נפח הפעילות במפרץ אילת כבר גדל בפועל באופן משמעותי. זאת, "מבלי שהתקיימו הדיונים העקרוניים שביקשנו לקיים, מבלי שקיבלנו את נוסח ההסכם, ובמציאות שבה אין היערכות ראויה של קצא"א ואף לא של המשרד להגנת הסביבה לדליפת נפט משמעותית לים".

נייר העמדה המקצועי של המשרד להגנת הסביבה בנושא ההסכם להרחבת נפח פעילות שינוע נפט גולמי בקצא"א, שנכתב בנובמבר 2020, מציין כי "בראייה תכנונית ארוכת טווח, נראה שהגדלת פעילות שינוע של דלקים פוסיליים במקום כה רגיש כמפרץ אילת ותוך הבאה בחשבון את התרחבותה והתבססותה הרצויה של העיר אילת מבחינה תיירותית-ייחודית, היא צעד בכיוון שגוי".

בהיבט המדיני-גלובלי, מצוין בנייר העמדה המקצועי כי "בעת שישראל מעוניינת לעודד את ההשקעות באנרגיה מתחדשת ובכלכלה דלת פחמן, תמיכה ביוזמה כלכלית-עסקית ובלתי סביבתית בעליל של הגדלת נפחי שינוע נפט גולמי ודלקים אחרים, מצטיירת כצעד בכיוון שגוי".

בהיבט סיכוני שפיכת נפט במפרץ אילת נכתב כי "בשימת לב ודגש על רגישותה היתרה של המערכת האקולוגית הייחודית בים סוף, הרי שאין כל ספק שבהיבט הסיכון לסביבה הימית באילת מדובר בצעד בכיוון שגוי".