הממשלה אישרה את מינוי עמית איסמן לפרקליט המדינה

הממשלה אישרה (יום א', 27.6.21) את מינויו של עמית איסמן לפרקליט המדינה, על-פי הצעתו של שר המשפטים, גדעון סער. המינוי נעשה לאחר חצי שנה בה שימש איסמן כממלא-מקום בתפקיד זה ושנה וחצי לאחר ששי ניצן סיים אותו; מערכות הבחירות התכופות וחילוקי הדעות בין הליכוד לכחול-לבן מנעו מינוי פרקליט מדינה קבוע.

ועדת האיתור למינוי פרקליט המדינה המליצה פה אחד (בנובמבר שעבר) למנות את איסמן, שהיה עד אז פרקליט מחוז חיפה (פלילי). בראש הוועדה עמד היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, והמלצתה הייתה מפתיעה יחסית, שכן למועמד המוביל לתפקיד נחשב המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, מומי למברגר, עליו המליץ מנדלבליט במפורש כממלא-מקום הפרקליט לאחר פרישתו של ניצן.

סער הודיע בשבוע שעבר על החלטתו ואמר כי קיבל אותה לאחר פגישות עם איסמן, בהן הציג הלה "את תוכניותיו ואת תפיסתו לגבי התפקיד, תפיסת עולמו המקצועית, לרבות השינויים שבכוונתו להוביל בעבודת הפרקליטות". סער התייעץ עם מספר אישים בתחום המשפט, ובהם מנדלבליט, וגם עדכן את איסמן בנוגע לאפשרות שתפקיד היועץ המשפטי לממשלה יפוצל והשלכותיה האפשריות של החלטה כזו.

23 משרי הממשלה הצביעו בעד, ואילו שלוש שרות נמנעו: שרת התחבורה, מרב מיכאלי; שרת העלייה והקליטה, פנינה תמנו-שטה; והשרה להגנת הסביבה תמר זנדברג. הסתייגותן של השרות איסמן נובעת מהתראה שספג איסמן בשנת 2018 ממנכ"ל משרד המשפטים דאז, אמי פלמור, בשל אמירות בלתי הולמות לעובדות ששירתו לצידו. ועדת האיתור התייחסה לאירוע זה בהחלטתה וציינה, כי מדובר בשני אירועים מלפני שש שנים ו-12 שנים, אשר אינם מאפיינים את עבודתו והתנהלותו של איסמן, שגם הביע צער עמוק עליהם.

איסמן, בן 53, התמחה בפרקליטות מחוז חיפה ועובד בה מאז 1994. בשנים 2015-2010 היה פרקליט המחוז, בשנים 2017-2015 היה המשנה בפועל לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים, ובשנים 2017-2016 - גם המשנה בפועל לעניינים פליליים. ביולי 2017 הוא חזר לבקשתו לשמש כפרקליט מחוז חיפה. הוא מרצה בפקולטות למשפטים באוניברסיטת חיפה ובקריה האקדמית אונו, וחבר בוועדה למניעת הרשעות שווא ובוועדה המייעצת לסדר דין פלילי וראיות. יצוין, כי סגן יו"ר הוועדה למניעת הרשעות שווא ואחד הפעילים המרכזיים בתחום הוא פרופ' אורן גזל-אייל - החבר גם בוועדה לאיתור פרקליט המדינה.

ברשימת הממליצים שמסר איסמן לוועדה מופיעים שופט בית המשפט העליון, יוסף אלרון (שהיה נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה); שופטי העליון בדימוס עדנה ארבל ויורם דנציגר; היועץ המשפטי לשעבר, יהודה וינשטיין; פרקליט המדינה לשעבר, שי ניצן; המשנים ליועץ המשפטי רז נזרי ועמית מררי; עו"ד תמי אולמן, יו"ר מחוז חיפה בלשכת עורכי הדין וסניגורית פלילית; רפי סיטון, היועץ המשפטי של השב"כ; זוהר דביר, לשעבר סמפכ"ל המשטרה; ואילן שיף, לשעבר הפצ"ר וסגן נשיא ביהמ"ש המחוזי בחיפה.

לדברי הוועדה, הופעתו של איסמן בפניה הייתה מרשימה והוא "הציג משנה סדורה ומפורטת להתמודדות עם האתגרים הניצבים היום בפני מערכת אכיפת החוק, הן במישור המקצועי והן במישור הניהולי". הוועדה גם התרשמה, כי ביכולתו "להוביל מהלכים ארגוניים משמעותיים שתכליתם חיזוק אמון הציבור בפרקליטות המדינה ובמערכת אכיפת החוק בכללותה. הוא הציג חזון של שקיפות ציבורית ופתיחות לביקורת". איסמן הוכיח לאורך שנותיו "יכולת משפטית גבוהה ביותר וכישורים משפטיים יוצאי דופן, יכולת ניהול מעולה, יושרה ואמינות, יכולת עמידה בלחצים, והפגין עמוד שדרה מקצועי וערכי אל מול אתגרים כבדי משקל".

הממשלה גם אישרה את מינויו של עו"ד ערן דוידי למנכ"ל משרד המשפטים. דוידי הוא בעל תואר ראשון במשפטים ובממשל מהמרכז הבינתחומי, שניהם בהצטיינות יתרה, ותואר שני במשפטים מאוניברסיטת קולומביה בניו-יורק. מאז 2018 הוא משמש כמנכ"ל מרכז מיטיב לפסיכולוגיה חיובית, ולפני כן היה ראש פרויקט החדשנות במועצה להשכלה גבוהה. דוידי היה ראש מטהו של סער במשרד הפנים ויועץ מקצועי בכיר שלו כשר החינוך, ולפני כן היה עוזר משפטי של הנשיא אהרן ברק בבית המשפט העליון.