הוועדה לבדיקת מינויים בשירות המדינה החליטה לאשרר את החלטתה באשר למידת התאמתו של סגן יו"ר דירקטוריון מעריב, עו"ד צבי חפץ, לתפקיד שגריר ישראל בבריטניה. היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, אימץ את החלטת הוועדה, שתימסר לבג"צ בתשובה לעתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון.
בחודש ינואר השנה, אישרה הממשלה את מינויו של עו"ד צבי חפץ, משמש גם כפרקליטו של ולדימיר גוסינסקי, מבעלי השליטה ב"מעריב", לתפקיד שגריר ישראל בבריטניה. למינוי התנגד שר אחד בלבד - מאיר שטרית, ושני שרים - לבנת וזנדברג - נמנעו בהצבעה.
מינויו של חפץ הוא אחד מהמינויים הפוליטיים המוקצים לשר החוץ, סילבן שלום. קודם לכן, אושר המינוי על-ידי הוועדה לבדיקת מינויים בשירות המדינה, בראשותו של נציב שירות המדינה, עו"ד שמואל הולנדר.
מינויו של חפץ אושר לאחר שנבדקו טענותיו של יעקב קדמי, בעבר ראש לשכת הקשר "נתיב", כי חלקים בקורות החיים של חפץ אינם מדויקים. לדבריו, עו"ד חפץ לא היה דיפלומט ולא עסק בנושאים מדיניים, אלא עסק בשליחות ב-1989 במתן אשרות כניסה לישראל, בקיום קשר עם יהודי רוסיה ובשכירת מבנים וכוח אדם בשביל ארגון "נתיב", כעורך דין חיצוני.
בעקבות העתירה לבג"צ, בה נטען כי חפץ אינו ראוי לתפקיד וכי הוא בעל זיקה אישית לראש הממשלה, הורה היועץ המשפטי לממשלה לוועדה לבחון בשנית את החלטתה, ולהודיע אם היא עדיין רואה את חפץ מתאים לתפקיד, כפי שראתה קודם לכן, "וזאת גם בהתחשב בממצאיה באשר לנכונות המידע שנמסר לה על-ידי עו"ד חפץ".
במסגרת ההליך, הגיש יעקב קדמי תצהיר לבג"צ בנוגע לטענות אותן העלה טרם אושר מינויו של חפץ.
ואכן, הוועדה בה חברים נציב שירות המדינה, שמואל הולנדר (יו"ר), ראובן מרחב (לשעבר מנכ"ל משרד החוץ), אברהם כהן ויצחק שלף (לשעבר סמנכ"ל במשרד החוץ), בחנה מידע חדש שהגיע אליה מגורמים שונים, ואף ראיינה שנית את חפץ עצמו, שמסר את תשובותיו לטענות שהועלו נגדו.
הוועדה הודיעה כי אינה רואה לנכון לשנות את החלטתה. "הוועדה הגיעה למסקנה כי הדברים שמסר מר חפץ, הן בקורות החיים והן בפני הוועדה, תואמים, בעיקרם, את דברי ממלאי התפקידים השונים שעימם נעשו הבירורים כאמור, וגם עולים בקנה אחד עם הידיעה האישית והניסיון בסוגיה זו שיש לחברי הוועדה מרחב ושלף".
הוועדה מציינת, כי "טוב היה עושה מר חפץ אילו היה מקפיד לציין בקורות החיים את התקופה המדוייקת בה היה חבר המשלחת [הדיפלומטית המצומצמת בשנת 89']. עם זאת, לא היה בצורת הניסוח שבחר משום אי-אמת או מצג שווא".
אשר לזיקה האישית בין חפץ וראש הממשלה שרון, אומרת הוועדה כי חפץ חזר והבהיר בפניה "כי אין זיקה כלשהי בינו ובין ראש הממשלה, שאכן ביקר פעם בביתו, אך זאת במסגרת אירוע רב-משתתפים שערך מר חפץ, כחלק מעיסוקו כמו"ל של עיתון, ובו השתתפו אנשים שונים מתחום הפוליטיקה, התקשורת והעסקים. גם ידידותו עם בנו של ראש הממשלה, חבר הכנסת עמרי שרון, אינה, לדבריו, ידידות ברמה של קרבה אישית. הוא אינו נמנה על חוג חבריו המצומצם של עמרי שרון והלה לא יחלוק עימו את סודותיו".
צבי חפץ אף הדגיש בפני הוועדה, כי "לא ראש הממשלה ולא בנו היו מעורבים במינויו, לא במישרין ולא בעקיפין". לדבריו, אם היתה במקרה זה זיקה, היא היתה "שלילית" כהגדרתו. דברים אלה מתיישבים עם לכאורה עם דברים שמסר שר החוץ, סילבן שלום, שיזם את המינוי, ליו"ר הוועדה, שלא זו בלבד שראש הממשלה לא היה מעורב במינוי, אלא שהוא סבר שיש למנות אדם אחר לתפקיד.
לאחר שעיינו חברי הוועדה בחוות דעתו של בא-כוחו של חפץ, פרופ' דוד ליבאי, ובחוות דעת של היועץ המשפטי של נציבות שירות המדינה, עו"ד רון דול, הוחלט שאין צורך כי יתקיימו בחפץ "כישורים מיוחדים", כפי שצריך אצל מועמד שהוא בעל "זיקה אישית".
בג"צ 913/04 התנועה לאיכות השלטון בישראל נ' ראש הממשלה ואח'